נתניה 13.09.24

עד לפני כמה שנים שקלה אבישג גורי קילו בלבד בעקבות 35 מרחובות אחרי שהחלימה ‰ הפרעות אכילה החליטה לעשות הכול כדי לתת תקווה לבני נוער שאיבדו שליטה על היא מרצה בפני הורים ואנשי ‰ האוכל חינוך, מנהלת עמוד אינסטגרם שהפך כתובת למתמודדים רבים, כתבה ספר ומודה: "מאז השבעה באוקטובר המצב קשה יותר. טראומות מעוררות בקלות את המחלה" קילו 51 של חיים

המהפך של הצעירה שהחלימה מאנורקסיה

רקדתי אז כדי לממן 12 אוכל. מגיל לעצמי את החוג הייתי עובדת בחופש הגדול. בקיץ לפני י"ב עבדתי מאוד קשה וירדתי במשקל. בריקוד מראה חיצוני מאוד משמעותי וזה עשה לי טוב, פעם ראשונה שאהבתי את הגוף שלי. כל חיי אמרתי שיום יבוא וארזה, אבל הייתי צוחקת שזה המבנה שלי יש לי 'טוסיק עירקי' ואי מה לעשות. כשהת משקל ירד לבד התרגשתי, כשהתחילו הלימודים קיבלתי מחמאות מכולם, מה שגרם לי להרגיש שאני רק מתחילה ׳לחיות את החלום׳, אבל הוא הפך לחת לום בלהות. "מאותו רגע המשקל המשיך לרדת בלי שליטה. לפני שהכל התחיל שקת 48 קילו ובספטמבר שקלתי 55 לתי קילו, עדיין נראיתי טוב ובריאה אבל כבר איבדתי שליטה על הגוף שלי. עד קילו והמחזור 45 ינואר כבר הגעתי ל שלי הפסיק". איך היו התגובות מסביב? "התגובות המחמיאות הפסיקו, פתאום אנשים היו מעירים 'זה כבר לא יפה' 'את ממש מגזימה' וכדומה, הרגשתי שאני מאבדת את עצמי. בבית הייתה סוג של הכחשה, אנחנו בית שאוכל מאוד בריא והמשכתי להקפיד על תזונה בריאה עד שאיבדתי את התאבון. אחרי שהפסיק המחזור התחילה נשירה בשיער ואז הציפורניים הפכו למאוד חלשות. אני הייתי עסוקה בבגרויות ושנת הלימודים האחרונה של התיכון אז כולנו חשבנו שהכל בסדר וזה יעבור. אבל התיכון הסתיים וכולם המשיכו בחייהם ורק אני נשאבתי יותר ויותר למחלה". ב � לראשונה היא מכירה בעו 19 בגיל דה שהיא זקוקה לטיפול רפואי, במרת פאה היא כבר מקבלת את הטייטל אנות רקסית ואיתו את כל תופעות הלוואי. "זה הדבר הכי לא נעים בעולם לעלות על משקל מול דיאטנית בתחתונים. ברגע אחד איבדתי את הבריאות שלי, שלחו אותי לממוגרפיה בגלל חשד לגוש בשד והתברר שזה פשוט העצמות שלי, אחר כך שללו לוקמיה כי היו לי כתמים בעמוד השדרה שהתגלו כסחוס 20 כי לא הייתה לי טיפת שומן. בגיל 35 הגעתי למשקל הנמוך ביותר שלי גרם". 400 קילו ו כשהרפואה הקונבנציונאלית אכזת בה אותה גורי פנתה לרפואה טבעית. "ניסיתי רייקי, דיקור והילינג. כולם הבטיחו לעזור לי וזה לא קרה, עם הזמן נרקמת בי אמונה שהבעיה בי ולא במת טפלים. מסביבי כולם טסים, מתגייסים, לומדים, מתאהבים ומביאים ילדים ואצלי אין משמעות לזמן. אני חיה מקית לו לקילו. לא חושבת על העתיד, רק לצלוח עוד יום. מציעים לי להיפגש עם

ת � ה במשך ארבע שני ם מודדה אבישג גורי מרחובות עם מחלת האנורקסיה, שהחלה בתיכון. המחלה כרסמה בה עד שהיא הגיעה למשקל , גורי יכולה 29 קילו. היום בגיל 35 של לרשום לעצמה ניצחון. לא רק שהחזירה לעצמה את השליטה על האוכל, היא גם הפכה את השנים הקשות בחייה להזדת מנות לסייע למתמודדים להחלים ודרך עמוד האינסטגרם שפתחה בשם "אני רקסיה", הפכה כתובת לבני נוער והורים רבים. ) שעוסקת בשיווק בחברת 29 גורי ( תכנות של למידה מקוונת, הקליטה גם פודקאסט "לגדול מהכל" על נושא הפרת עות אכילה. היא מרצה בזום ובקרוב תצא בסבב הרצאות להורים ואנשי חינוך. "מאז השבעה באוקטובר כל נושא הפרעות האכילה הוא אישיו. אין ספק שהאירועים הקשים הם טריגר משמת עותי לכולם, טראומות מעוררות את זה, לאכול אובר או להיפך, לאכול מאוד מעט. אני למשל הייתי בכאוס כי הייתי באוקטובר ופתאום 9 אמורה להתחתן ב הכול התהפך. דחיתי הכל לנובמבר ואני יודעת בוודאות שזה פגע בתאבון שלי. זה עניין אבולוציוני, זה נטוע בנו, כי בעת צרה צריך לשמר משאבים בגוף, כמו מערכת העיכול. לכן דווקא עכשיו צריך לשים לב לסביבה, זו תקופה שצת ריך יותר מתמיד להסתכל על בני הנות ער. הם אמנם בוגרים יותר היום אבל גם כולאים רגשות שזה בדיוק מה שמוביל להפרעות אכילה. מערכת החינוך חייבת לתת יותר דגש על הנושא ולראות את התלמידים. אתה אף פעם לא יודע עם מה ילד מתמודד". בקרוב תשיק גורי את ספרה הראשון "הקללה המבורכת של החיים שלי", אותו היא מקדישה דווקא למבוגרים. "הסביבה חייבת לשים לב מה קורה, מתי ילד לא מסוגל להסתכל על עצמו בראי ומתי הוא פוגע בעצמו". חופית כהן אולאי // צילום: קובי קואנקס המחלה בשיאה "פתאום איבדתי הכול" ) מרחובות, גדלה בבית"ר, בת 29 גור ( אחים ואחיות, 5 רביעית במשפחה של ובת להורים אמנים. "גדלנו בבית של מוסיקה ואומנות, היו הרבה קשיים כלת כליים, אני זוכרת חודש שאמא ביקשה שלא נזמין חברים כדי שלא יחסר לנו

"אחרי שהפסיק המחזור התחילה נשירה נחלשו. התיכון הסתיים וכולם בשיער ואז הציפורניים המשיכו בחייהם ורק אני נשאבתי יותר ויותר לתחתית"

"מסביבי כולם טסים, מתגייסים, לומדים, מתאהבים ומביאים ילדים ואני חיה מקילו לקילו. לא חושבת על העתיד, רק לצלוח עוד יום"

גורי בתקופת המחלה. "לא היה בי רצון למזון"

26

13.9.2024 ˆ ידיעות נתניה, חדרה