נתניה 15.9.21

מהפצועים. 15 חייהם של לא חשבתם לבדוק מה עלה בגורל המצלמה? יהודה: "אחרי ההפצצה לא עלה בד ק עתי לחפש אותה. הייתי בטוח שהיא לא שרדה את האש. בחופשה הראשונה שהגעתי הביתה הלכתי וקניתי מצל ק מה חדשה. לא שאני חובב צילום גדול, אבל גם אחר כך המשכתי לצלם את החיילים. כששמעתי שהתמונות אות ק רו נסעתי לבית התותחן, וכשראיתי אותן זה הציף את כל הזיכרונות והג ק עגועים. הבטתי בתמונות והייתי הכי מאושר. ניסיתי לברר מה עלה בגורל המצלמה, אבל היא לא הגיעה אליהם, רק התמונות". בן זאב: "לא הכרתי את הסיפור על המצלמה והתמונות עד שהתקשרו אליי מבית התותחן. חיפשו מישהו מהסוללה ומצאו אותי בגלל הצל"ש. הביאו לי את התמונות למקום עבוד ק תי בחולון כדי שאזהה את המצולמים. כשראיתי אותן התרגשתי. זה החזיר אותי לאירוע". צרפתי: "כיוון ששלמה הקשר ואני כחובש היינו רוב הזמן ביחד במרכז פיקוד הירי, היו שם המון תמונות שלי. התמונה הכי מדהימה היא שאני נוסע באוטובוס בדרך לסיני וקורא עיתון עם המון מודעות אבל". : 4 ) מחולון, צוות 70 יוסי אלטל ( "אני קיבלתי את התמונות בוואטסאפ פתאום, בלי הודעה מוקדמת, וכש ק ראיתי אותן נחנקתי מהתרגשות. היו לי דמעות בעיניים. הן הזכירו לי איך קפצתי מהמשאית והתחבאתי מתח ק תיה כשהמטוסים החלו לירות, ואיך ברחתי משם כשהחלו הפיצוצים. עד היום המראות האלה נכנסים לי לפע ק מים לחלומות". גם סגל מודה שהתמונות החזי ק רו אותו לרגעים ההם במלחמה. "את רוב האנשים לא ראיתי מאז שפירקו ", הוא אומר, ופאר 1992 את הגדוד ב־ מוסיף שזיהה את עצמו מייד, "למרות השיער הארוך". איך אתם מסבירים את העובדה שהמצלמה שרדה את ההפצצות? יהודה: "המצלמה ניצלה, כנראה, משום שהכנסתי אותה לתוך אחד הפ ק חים בסוללה. מאז לא ראיתי אותה. גם את הטרקטוריסט שמצא את המצלמה לא פגשתי מעולם. הייתי שמח לפגוש אותו". למרבה הצער, פגישה כזו לא תוכל להתקיים. הררי נפטר לפני שנה וחצי , אבל הזיכרון שהותיר למען 83 בגיל עדיין מצליח לרגש 329 לוחמי גדוד  אותם עד דמעות.

טסו לעברנו מכיוון הזחלילית. אני נשכבתי על החול ונפגעתי קלות. רון, שעמד שניים-שלושה מטר ממני, נפגע בראשו". "חבשתי אותו בחבישת 'בייגלה'", מספר החובש לביא צרפתי, "ואז רון אמר לי: 'תרוץ, תרוץ לטפל בפצועים האחרים'. אלה היו מילותיו האחרו ק נות". מפקד הסוללה רון זלמנוב נפטר בד ק , 23 רכו לבית החולים. הוא היה רק בן סטודנט בטכניון. "לא הכרתי אותו קודם כי לפני המלחמה לא הייתי שייך לגדוד", אומר האפסנאי צביקה סגל ) מגבעתיים. "אחרי שרון נהרג 71( ביקרתי אצל הוריו בהרצליה, התח ק ברתי אליהם ולחברה שלו, ושמרתי איתם על קשר במשך תקופה ארוכה". הנצחה, זיכרון וצל"ש סוללה א' נמחקה מסדר הכוחות הצה"לי עד שחייליה קיבלו תותחים חדשים, חצו את התעלה במסגרת והגיעו עד הקילומטר 252 אוגדה ע � . "באחת ההפוגות חזרתי ל 101 הק מדה הקודמת של הסוללה שלנו", מספר החובש צרפתי. "נערכו שם חיפושים אחרי שרידי הנעדרים והתותחים השרופים עדיין ניצבו במקום. אספתי כמה גרוטאות והקמ ק תי אנדרטה על הכביש. לאחר הסכם השלום ולקראת פינוי סיני המצרים החזירו לנו את האנדרטה, ומאז היא לא הוצבה בשום מקום". לאחרונה החליטו הלוחמים להיפגש. 70 איש מתוך כ־ 40 "הצלחנו לאתר כ־ שהיו בסוללה בעת הפגיעה", אומר ) מרעננה, 71 מארגן הכנס גורי ורד ( קצין השלישות הגדודי בתקופת המ ק שנים". 48 לחמה. "חלקם לא נפגשו לקראת הכנס הכין החובש צרפתי, כיום מעצב מוזיאונים ובעל הוצאת ספרים, חוברת דיגיטלית הכוללת את הפורטרטים של חבריו לסוללה שהוא אייר במהלך המלחמה ואת התמונות שחולצו מתוך המצלמה האבודה. בחו ק ברת מונצח גם זכרם של ארבעת הח ק ללים - המפקד רון זלמנוב מהרצליה, התותחן ג'ורג'י גרשון עובדיה מכפר סבא, נהג הזחל"מ אדמונד כבודי מרמת גן ונהג משאית התחמו ק שת רחמים (רמי) כתריאל מר ק , יעקב (ג'קי) 4 עננה. מפקד צוות בן זאב, קיבל צל"ש על פעילותו שלא 1 להצלת התותח של צוות נפגע בהפצצה, וכך גם החו ק בש לביא צרפתי, שפעל להצלת

מספר הקשר שלמה יהודה, "הייתי מטר מהסוללה, במעין 300 במרחק אתר פסולת. הלכתי לשם לעשות את צרכיי. פתאום אני רואה את המטו ק סים. התחלתי לרוץ, כמו כולם, כדי להתרחק מהסוללה. הרוגים, פצועים, הכל שרוף. הייתי בהלם. כיוון שהייתי רחוק נגלה לעיניי מראה פנו ק ראמי. זה היה כמו בסרט". "הייתי ליד התותח של . הכדורים פגעו 1 צוות ממש לידינו", מספר חובש )76 הסוללה לביא צרפתי ( מקרית אונו. "קפצתי על אסרף, ממש הפלתי אותו על החול. הוא לא הבין מה קורה. כשחו ק מרי הנפץ החלו לבעור כל אחד נס על נפשו. הריצה בחול הטובעני היתה קשה מאוד". "לא היה זמן לפחד", מדגיש מפקד מתי אימבר. "באותו רגע אתה 1 צוות רק חושב לאן לברוח. חייל אחד נכנס להלם, התחפר בחול הטובעני, ואחרי שעה ראינו אותו הולך לכיוון שלנו כמו זומבי, בפנים חסרות הבעה". "אחד המטוסים חלף מעליי כל כך נמוך שיכולתי לראות את פני , יעקב 4 הטייס", מספר מפקד צוות מראשון 70 (ג'קי) בן זאב (קליינר), בן לציון. "המטוס התחיל לירות עלינו צרורות. לא היה הרבה זמן לחשוב. היתה מהומה. הצוות התפזר, חיפש מחסה. קפצתי מהתותח ונצמדתי לת ק חתית המרכב. קנה התותח קיבל פגי ק עה ישירה משתי רקטות. ואז החלה להתפוצץ התחמושת שמסביבנו. למזלנו נמצאנו בתחתית התל שעליו ניצב התותח, וזה מה שהגן עלינו מפ ק גיעת הרסיסים". "הקליעים ליחכו את חולות הדיונה, לידנו, ממש קרוב", מוסיף הכוון של ק � ) מ 71 , פרופ' שמואל שמאי ( 4 צוות צרין, בעבר סגן נשיא מכללת תל חי. "הרקטה הגיעה רק אחר כך. אילו לא הועפנו מההדף שמותינו היו מצטר ק פים לרשימת החללים". מפקד הסוללה נהרג מרסיס בראשו "כשהפיצוצים שככו", מספר מפקד אלי פאר, "הייתי במרחק של 3 צוות מטר מהסוללה. פגשתי שם 800-700 את כל מפקדי הצוותים ואת מפקד הסוללה סרן רון זלמנוב, שביקש לה ק כין את רשימות הנפגעים". "רון ביקש גם ממני להכין רשימה של החיילים שניצלו", מוסיף הקשר שלמה יהודה. "לא הכרתי את כולם

"אהבתי לצלם את החבר'ה

במצבים טבעיים,

יומיומיים". חיילי סוללה א' בגדוד בתנועה 329 ובמנוחה

בשמותיהם, ולכן כתבתי 'נעלי פל ק דיום', 'כובע אוסטרלי', ואז הזחלילית החלה להתפוצץ". "רון סיפר לנו", ממשיך אלי פאר, "שהוא סייר במתחם הסוללה עם הז ק

חלילית כדי לאתר פצועים, אך נטש אותה לאחר שהח ק לה לבעור. הוא לא הספיק לסיים את דבריו ורסיסים

בעקבות המצלמה האבודה

15.9.2021 ˆ ידיעות נתניה, חדרה 22