נתניה 15.9.21

סטרומצה / / צילום: אלעד גרשג ורן – מירית קושנ יר

אין דרך נכונה למות האם ובתה שנפטרו יחד החולה ‰ תוך מספר שעות שהתפייס עם בנו רגע והאישה ‰ לפני המוות שביקשה להכין רשימה של אנשים שפגעו בה לפני מייק שולץ, מנהל ‰ מותה השירות לליווי רוחני בבית החולים רמב"ם, מלווה חולים במצב אנוש - על ערש דווי, או רגע לפני שהם מתחברים למכונת ההנשמה - ויודע שאין "אבל גם ‰ פרידות קלות בסוף החיים עדיין יכולים לתת אהבה או לסלוח"

צלצל הטלפון לפני כחודשיים במשרדו של מייק שולץ, מנהל השירות לליווי רוחני בבית החולים רמב"ם. על הקו היה אחראי מחלקת קורונה, שאמר "אנחנו שוב צריכים אתכם". כשהמגיפה הראתה סימני דעיכה ומחלקות הקורונה נסגרו, המלווים הרוחניים התפנו לטפל במאושפזי המחלקות האחרות. אלא שאז הגיע הגל הרביעי, והסרט המוכר חזר. "קשה לתאר את הפחד ואי־הוודאות כשחולה לא יודע אם יחובר למכונת הנ ־ שמה או יישלח להחלים בביתו", אומר שולץ. "קשה להכיל את הפער הזה. אני יודע שאנחנו חיים בעולם שבו חלקנו יס ־ בלו ממחלות וחלקנו ימותו צעירים, וזה עדיין מאוד כואב. אסור להתרגל למוות ואסור להתרגל לכאב". לתת תקווה בישורת האחרונה לא מזמן ליווה שולץ אישה צעירה במחלקה האונקולוגית שכתבה מכת ־ בים לבנותיה הקטנות וביקשה שיימסרו להן אותם כשכבר לא תהיה כאן - עם גיוסן לצבא, בחתונה ובלידה הראשונה. "איך אפשר להתרגל לדבר כזה?", הוא שואל. "איך עומדים מול חולה סופנית בעשור השביעי לחייה, שאומרת שה ־ קושי להיפרד מהחיים מתגבר בעקבות תחושת כישלון בתפקידה כאמא? הליווי הרוחני יכול להיטיב עם אנשים בעת משבר. הצוות הרפואי אחראי לטיפול במחלה, במחלקות הקורונה המשפ ־ חות מלוות על ידי עובדים סוציאליים ואנחנו מטפלים באזורים התודעתיים, הרוחניים". אדם מקבל בשורה שממוטטת את עו ־ למו. איך ליווי רוחני עוזר לו? "אנחנו עושים כל מה שאפשר כדי לת ־ מוך, להרגיע ולעזור להבין איך עושים את הצעד הבא. אנחנו לא מנהלים את האירוע אלא יורדים עם האדם אל הבור שבו הוא נמצא כרגע, כדי שיידע שהוא לא לבד. לפעמים מדברים, ולפעמים הנוכחות שלנו מספיקה. כשסופר שמאושפז במצב קשה במחלקת קורונה אומר לי שהתעורר לתוך מחזה של קפקא, אני מדבר איתו על הפרויקט שיכתוב כשייצא מכאן. כשהע ־ תיד נראה פחות כמו מכונת הנשמה ויותר כמו חדר העבודה שלו, זה נותן תקווה. אני פותח עבורו דלת והוא יכול להחליט אם להיכנס או לא. אין דרך נכונה למות, אין דרך נכונה להיפרד, אין דרך נכונה לה ־ תמודד. כל אחד צריך למצוא את הדרך שלו. היתה באחת המחלקות אישה שאמה נפטרה חמישה ימים לפניה, והמשפחה התלבטה אם לספר לבת על מות האם. הוחלט שלא לספר לה. לו יכולתי להחליט במקומם הייתי מחליט אחרת, אבל הייתי שם בשבילם בכל מקרה. ואני גם לומד כל הזמן". מה אתה לומד? "שאנחנו שולטים במעט מאוד דברים

15.9.2021 ˆ ידיעות נתניה, חדרה 32