נתניה 17.05.24

"עלינו לארץ כמו בהמנון שלנו 'התק־ ווה' כדי להיות עם חופשי בארצנו ואני מקווה שכל היהודים בע"ה יעלו ארצה. אני יודעת שזה לא קל אבל זו זכות לע־ לות לארץ. יתרה מזו, אנחנו לא יודעים את החשבונות של הקב"ה. מי יודע אם הבן שלי לא היה נופל בצבא, אולי היה קורה לו משהו אחר בצרפת, אני גם חו־ שבת שהקב"ה לוקח את הפרחים הכי טו־ בים, ראשונים. כשבוע לפני מותו, חגגנו שלו ובעלי, שלא רגיל לדבר 20 יומולדת הרבה, אמר לו באותו מעמד 'תודה נתן שהחינוך שלך היה קל כל כך ובזכותך החינוך של האחים שלך היה קל'. אני אמ־ רתי לבעלי, שאני מרגישה שנתן מעלינו בכמה דרגות מבחינת החוכמה והצדיקות. את השירות הצבאי שלו הוא דחה כדי להתחזק עוד בישיבה. כשהייתי נכנסת לחדר שלו, הוא היה קם ועומד מפאת כי־ בוד הורים. הייתי אומרת לו 'נתן אני נכ־ נסת כל רגע, אז מה תקום עשר פעמים?' אז הוא אמר לי 'מה זה לקום עשר פעמים לעומת כיבוד הורים?' תמיד היה עם חיוך על הפנים, לא מתלונן, דואג שכולם יהיו ביחד. הוא היה מדריך בבני עקיבא, הח־ ניכים שלו עשו לו מדבקה 'תן חיוך הכול לטובה' כי זה מי שהוא היה". הפסנתר של נתן לטיסיה מספרת על ילד מיוחד ומו־ כשר במיוחד: "ברור שאני מתגעגעת ואני רוצה לתת לו חיבוק וכל בוקר אני שואלת אם זה אמיתי מה שקרה לנו? אבל אנחנו לא בחשבונות עם הקב"ה. הרב־ נים שבאו לבקר אותנו בשבעה אמרו לנו 'איפה שמסתיימת ההבנה מתחילה האמונה' וככה אני חיה. נתן אהב לנגן, הוא התחיל ללמוד מאוחר יחסית בגיל דרך היוטיוב וניגן על פסנתר, גיטרה 15 ותופים. העירייה הקימה בכיכר העצ־ מאות היכן שעומד הפסנתר מיצג הנצ־ חה לזכרו. נתן גם צייר הרבה בילדותו. חשבו שהראש שלו בעננים, בחלומות, רופאת ילדים שראתה אותו אמרה לי, ילד שמצייר ככה אין לו שום בעיה, אולי הוא רק משתעמם בבית הספר". לטיסיה העובדת כמתאמת שירות בקו־ פת חולים מאוחדת בנתניה, ומסייעת בעיקר לקהילה הצרפתית בתיווך ובתר־ גום, סיפרה כי תחושת השליחות בעבוד־ תה והסיפוק שבסיוע לאנשים, הם שהח־ זירו אותה לעבודתה ומחזקים אותה מידי יום: "חזרתי לעבוד אחרי חנוכה בחצי משרה. בתחילה היה לי מאד קשה כי המטופלים בכו בכל פעם שראו אותי וגם לי היה קשה. אחרי כמה זמן היה לי קל יותר לחזור לשגרה. החברות שלי לע־ בודה נתנו לי הרגשה טובה, לא התייחסו אליי כאמא שכולה וגם זה מאוד עזר. צוות המרפאה יעל פרחי, ענבל גולדנ־ ברג ואתי קצנטיני, היו איתי בשבעה כל יום וזה גם משהו שמאוד עזר לי לחזור, לדעת שהן היו איתי, מה גם שכשאני עו־ בדת ב'מאוחדת' אין לי זמן לחשוב בכלל. וזה מנתק אותי קצת ממה שקרה לנו .וב־ זמן שאני לא עובדת אני עסוקה בדברים אחרים כמו לספר על נתן ולחזק אנשים בנושא אמונה תוך כדי כך". ¿

"נתן אמר למפקד שלו 'תדאג שכולם יהיו במקום המוגן, אני אהיה בחוץ לשמור על האזרחים'. הוא אכן נשאר מחוץ למקלט לשמור, וככה הוא גם נהרג"

לטיסיה ופסקל עם צילום של נתן ז"ל על רקע ציור שצייר. "הוא היה מדריך בבני עקיבא, החניכים שלו עשו לו מדבקה 'תן חיוך הכול לטובה' כי זה מי שהוא היה"

אהבתי את העבודה. בארץ ניסיתי לעבוד בבנק ועזבתי אחרי חודש. רציתי לעשות משהו משמעותי יותר. בתפקיד שלי אני מרגישה סוג של שליחות, אני עוזרת לאנשים ומקבלת בחזרה המון אהבה. בתחילה היה קשה. לפעמים בכיתי מחו־ סר הסבלנות של אנשים שאמרו לחברות שלי לעבודה 'הצרפתיה לא מבינה כלום'. הן הביעו סולידריות ותמכו בי והמנהלת היתה סבלנית ותמיד אמרה לי 'אנו סומ־ כים עליך במאה אחוז שתצליחי'". עברה בך לפעמים המחשבה שאם לא הייתם עושים עליה, אולי נתן היה עדיין חי?

) ארצה ולהפתעתה הקליטה דווקא 13( היתה קלה ומוצלחת: "הגענו לשכונת קרית השרון. הילדים למדו מהר עברית, ופגשנו רק אנשים טובים וקיבלנו עזרה בבית ספר כדי להשתלב וללמוד עברית. בעלי ואני היינו שישה חודשים באולפן. הוא עשה תעודת מתווך בארץ ואני הת־ חלתי לעבוד בקופת חולים ובבית הספר 'שובו' עם ילדי הקהילה הצרפתית, ובא־ רבע שנים האחרונות אני עובדת בקו־ פת חולים מאוחדת בנתניה ומסייעת לקהילה הצרפתית, בסניף סמילנסקי. יש לי תואר שני ובצרפת עבדתי בבנק שנה עם שכר גבוה, אבל לא כל כך 15

ליהודים בשכונה שלנו. היתה נוכחות משטרתית מול בתי הספר של הילדים, היה צריך לשים כובע על הכיפה שלא יראו שאנחנו יהודים. כבר לפני הפיגוע, כולם חוץ ממני, רצו לעלות לארץ, אני פחדתי. לא כי לא אהבתי את הארץ. כל קיץ מגיל צעיר אני בארץ, אבל חששתי מעלייה, מתרבות ושפה חדשים ומהאופן בו הילדים יסתדרו. אבל אז הגיע הפי־ גוע ואמרתי לבעלי ולילדים 'זהו, נגמר צרפת, חייבים לעלות לבית שלנו'". ,עלתה 2016 כשנה לאחר הפיגוע, בשנת משפחת ליאר עם בעלה פסקל ושלושת ) ואנאל 18 ) ז"ל, שמואל ( 20 ילדיהם נתן (

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאת שרון / מנכ"לית: גיא בן יהושע עורך ראשי: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: michtavim@yedtik.co.il ראשון לציון 1 נח מוזס "ידיעות נתניה":

09-8625550 טל' מודעות ומנהלה: 6343234־04 פקס מודעות ומנהלה: 03-6898430 טלפון מערכת:

7

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 17.5.2024