נתניה 17.12.21

מעבדת הכימיה של 2009 בשנת ד"ר נעמה פאור עלתה באש ‰ היא נפצעה קשה וסבלה מכוויות חמורות בכל חלקי גופה ‰ אחרי שנים של שיקום היא החליטה לעשותשינוי. היא למדה חינוך גופני במכללה האקדמית בווינגייט והפכה למאמנת ‰ עכשיו היא חוזרת לפציעה הנוראית ומספרת על המאבק הקשה לשקם את חייה: "הרגשתי כמו אדם מת. הספורט והפעילות הגופנית הוציאו אותי מדיכאונות"

"כשאתה נמצא

במקומות האלה, זה מעבר לקושי פיזי. יש גם את המקום הרגשי. הייתי לפני התאונה בפסגת העולם, הרגשתי שאני מתחילה לפתח קריירה ואני מצליחה בה וטוב לי. ובבת אחת בום - כאילו אתה עומד על פסגה של הר גבוה, והכל פשוט קורס"

דנ יאל סלגנ יק צילום: קובי קואנקס

כדי להביא חומרים. פרצה דלקה ואני נלכדתי בתוך המעבדה. הדרך היחידה להציל את החיים שלי הייתה לעבור דרך המסדרון של האש, לא הייתה לי אפשרות יציאה אחרת מהמעבדה. פשוט רצתי דרך האש החוצה. הבנ - תי שאם אני רוצה להציל את החיים שלי, אני חייבת לרוץ וכמה שיותר מהר. בזמן שרצתי, אש חיה נתפסה לי בבגדים, ופשוט הפכתי ללפיד אש". מה עבר לך בראש ברגעים האלה? "הישרדות. כל ההשתלשלות הייתה נוראית. נוצר מעגל מאוד גדול סביבי של אנשים מוכי הלם. אף אחד לא ידע מה לעשות. באיזשהו שלב נשכבתי על הרצפה והתחלתי להתגלגל. התחלתי לרוץ אל המלתחות בשביל מים, זה היה ממש מתוך קטע הישרדותי. האנשים שהיו שם התחילו לרוץ אחריי. התקשרו כבר לאמבולנס, הגעתי לבית החולים הדסה עין כרם בהכרה מלאה. היו לי כוויות חמורות בפלג גוף עליון בדרגה שלוש עמוק. הגעתי לחדר הטראומה, הבינו שיש לי שאיפת עשן והרדימו אותי".

להבין את הסיטואציה וכמה היא חמו - רה". "כשהגעתי לבית החולים, ראיתי שהאצבעות מתחילות להתנפח, וביקש - תי שיורידו לי את הטבעות. אף אחד לא הקשיב לי. ואז כשהגעתי לחדר טראומה, הגיע מנהל החדר וביקשתי שיורידו לי את הטבעות, ואיך שהוא הסתכל עליהן, הוא נתן צרחה. הוא אמר להביא מסור ולנסר את הטבעות, ובזכות זה כנראה יש לי עדיין אצבעות". אחרי שהובהלה לבית החולים, פאור הורדמה והונשמה במשך שבועיים, וע - ברה תהליך שיקום קשה מנשוא שנמשך שנים. איך עבר תהליך השיקום? "ממש לא פשוט. תקופה מאוד קשה. ההתאמות בבית היו ברמה שהיה צריך שיפוץ כדי להכניס לי כיסא לאמבטיה כדי שאני אוכל להתקלח. יצאתי מבית אחוז כוויות. צריך למרוח 40 חולים עם את הגוף עם משחות, והייתי גם עטופה כולי בחליפת לחץ. הגעתי למקום מאוד נזקק ומוגבל. הייתי צריכה המון עזרה מאנשים, אפילו כדי להתקלח. כשאתה

זה כאב נוראי. "כל עוד הייתי במקום של לכבות את האש, אני חושבת שלא הרגשתי כאב. אני זוכרת שרצתי למלתחות והורדתי חלק מהבגדים כדי לשטוף את עצמי במים. פתאום אז הכל נהיה קשה, כואב מאוד. התחלתי להריח שרוף. התחלתי

הקלישאה אומרת שאנ - שים צומחים מתוך משבר ומוצאים נחמה וכוחות במקומות מפתיעים.

51 במקרה של ד"ר נעמה פאור בת ה- ממודיעין, הקלישאה קולעת מדויקת להפליא. פאור, ד"ר לכימיה, נשרפה אחוז משטח גופה לאחר שנקלעה 40 ב- לתאונה באוניברסיטה בה עבדה. היא עברה תהליך שיקום ארוך ומייגע, וב - מקומות החשוכים ביותר - מצאה כוחות להתחיל מחדש את חייה. מלחמת הישרדות הייתי חוקרת, עבדתי כד"ר 2009 "ב- לכימיה", היא מספרת. "עבדתי במק - ביל כמרצה במכללה האקדמית בי - רושלים. הייתי מאוד מרוצה ממסלול החיים שלי, מאוד נהניתי ממנו. ואז קרתה התאונה. "זה היה באחד הימים שהגעתי לאוניברסיטה. התבקשתי לנקות מע - רכת מסוימת שעבד עליה אחד הפוסט- דוקטורנטים. נכנסתי אל תוך המעבדה

"הדרך היחידה להציל את החיים שלי הייתה לעבור דרך המסדרון של האש, לא הייתה לי אפשרות יציאה אחרת מהמעבדה. פשוט רצתי דרך האש החוצה. בזמן שרצתי, אש חיה נתפסה לי בבגדים, ופשוט הפכתי ללפיד אש"

34

17.12.2021 ˆ ידיעות נתניה, חדרה