נתניה 18.02.22

ספורט

יצחק שום. האוהדים | לא תמיד מסכימים צילום: ראובן שוורץ

בני לם. לב, נשמה צילום: | ואהבה עוז מועלם

שחל השבוע, יום יום האהבה ולנטיין על־פי מניינם, הוא לא רק חגם של יצרני השוקולד, מוכרי הפרחים וסו ־ חרי התכשיטים אלא גם הזדמנות לבחון את מערכת היחסים הסוערת אבל מצד שני גם היציבה ביותר שיש – זו שבין האדם לקבוצה שהוא אוהד. סוערת, כי היא רצופה בעליות וירידות, הצלחות וכישלונות, שמחת הניצחונות והתארים ותוגת ההפסדים, גאוות היחידה והאכזבה שבצידה. יציבה, כי אנחנו בעצם לא בוח ־ רים את הקבוצה שאנחנו אוהדים – היא זו שבוחרת בנו. אוהד אמיתי הוא כזה שאין לו ברירה, הוא נולד לקבוצה והיא מלווה אותו כל חייו. אוהדים שבוחרים את הקבו ־ צות שלהם הם אוהדי הצלחות בדרך כלל, וכמו שהאהבה באה היא יכולה ללכת. בערים קטנות או בינוניות, היכן שיש בדרך כלל רק קבוצה אחת דומיננטית – והערים בשרון הן כאלה – אתה אוהד מילדות את הקבוצה העירונית. או שזה בא מהבית או שאתה נסחף עם חבריך לכיתה בבית הספר. ילד נתנייתי יגדל להיות אוהד מכבי נתניה, ילד כפר־סבאי יהיה אוהד הפועל כפר־סבא וילד חדרתי ילך בעקבות הפועל חדרה. זה לפחות היה המצב כשאני הייתי ילד. עכשיו זה קצת יותר מסובך. ערי השרון גדלו וקלטו עשרות אלפי תושבים חדשים, שהביאו איתם את הקבוצות האהודות עליהם. אוהד הפועל ת"א שעבר לגור בכפר־ סבא, למשל, לא ישנה את עורו מאדום לירוק בן לילה. השאלה היא מה יקרה לצאצאיו, והתשובה היא שהם לרוב ילכו בדרכי אבות. בכל מקרה, כפי שציינתי, הקבוצה בוחרת את האוהד ולא להיפך. וזה לא רק עניין של מקום מגורים, אלא גם של אופי הקבוצות. תושב ת"א לא

/ משה מ ר ק ו ס דו"ח מרקוס m o s h e - m k @ y e d i o t . c o . i l

יש בנו אהבה והיא תנצח (לפעמים) לפעמים היא תנצח ולפעמים תפסיד, אבל היא תמיד תהיה הקבוצה האהובה שלנו ‰ לכבוד יום האהבה שחל השבוע, קבלו טור רומנטי במיוחד על היחסים שבינו (האוהד) לבינה (הקבוצה)

34

18.2.2022 ˆ ידיעות נתניה, חדרה