נתניה 19.04.24

המשפחה שפונתה משדרות המדממת נשארת בנתניה

מירית גולן // צילום: יאיר שגיא

לחזור לשדרות, אבל רק כדי לבקר את החברים והגננת, ובתנאי שאנחנו חוזרות לכאן, למקום בטוח". עזרן מספרת כי החלה לנקוט פעולות אופרטיביות שמבהירות גם לה, שייתכן שהבית הזמני שלהן, הוא המקום הנכון והטוב עבורן כרגע: "זה משהו שעלה גם בשיח עם חברים, שינוי נקודת ההשקפה שלי לגבי מה נכון ומה לא נכון, גם אם אני צריכה להתחיל כאן הכל מחדש. אני מעניקה לבנות שלי חיים נורמליים כמו שאני חושבת שמגיע לכל ילד בארץ. עד לסוף החודש שעבר (מרץ) הייתי בחל"ת מתפקידי כמזכירת תכנון ופיקוח בהנהש לת חשבונות של מפעל בשדרות ולאש חרונה שלחתי מכתב התפטרות. זה היה צעד חשוב כדי לעכל שאני נשארת כאן. התחלתי לחפש עבודה וברגע שיהיה משהו יציב, אחפש גם דירה קטנה שתיתן לנו הרגשה של בית". 23 לעזרן חשוב להדגיש: "אם אחרי שנה של ירי לכיווננו וחצי שנה מלחמה אני עדיין לא חוזרת למקום בטוח עבור הבנות שלי, אז למה לי?. אני כואבת כאב עצום על כל שכול ושולחת חיבוק ענק למשפחות ולחיילים הנלחמים. הם נאבש קים שלא יעצרו אותם מלהילחם בשביש לנו. הלוואי שמישהו למעלה יבין בכאב

כשליאת עזרן פונתה בבהילות עם בנותיה הקטנות משדרות, לאחר ששלושה ימים היתה נצורה בממ"ד, היא הביטה לאחור וראתה את העיר שהיא אוהבת, פצועה ומדממת. מאז כבר כחצי שנה שהיא נמצאת במלון "וורט לאגון" בנתניה שהפך לבית החדש שלה, זאת לאחר שבשבת השחורה מחבלי החמאס שפלשו לעיר ויצאו למסע רצח והרס, ירו מתחת לחלונה וצלפים מכוחותינו התש מקמו במרפסת ביתה. כמה ימים לאחר מכן ספג בניין המגורים בו היא מתגוש ררת פגיעה ישירה מטיל. ) ושתי בנותיה, ריף 44 עכשיו עזרן ( ש � ), רחוקות מהבית ב 4.5( ) ואושן 10) דרות ומתגעגעת אליו, אבל נושמות לרווחה במקום בו אין 'צבע אדום' עד כדי כך שהן שוקלות ברצינות להישאר "בתור אם יחידנית היה נוח לי יותר להישאר בשדרות, יש לי שם הורים וחש ברים אבל כשאני רואה את הבנות שלי פורחות כאן, הולכות לגן שעשועים או לחברה בלעדיי, אני חושבת לעצמי 'לך נוח בשדרות, אבל איזה חיים נתת להן? ללכת לגן שעשועים רק אם יש מיגונית לידו, ללכת לחברה רק כשאני לוקחת ומחזירה כי בכל רגע נתון יכול להיות צבע אדום? מהרגע שהגענו לכאן לא היה צבע אדום. הבת הקטנה שלי שואלת מידי יום 'אמא המלחמה נגמרה?'. היא אומרת שכשהמלחמה תיגמר היא רוצה ולהתחיל כאן חיים חדשים. "חיים נורמליים"

הן היו סגורות שלושה ימים בממ"ד צלפים התמקמו ‰ בביתן בשדרות במרפסת שלהן, ומחבלים ירו עכשיו, שלושה ‰ מתחת לבניין ימים לפני ליל הסדר, מספרת ליאת עזרן, אם יחידנית, מה זה אומר לגור במלון בנתניה כבר חצי שנה, איך שתי בנותיה הקטנות, ריף ואושן, עדיין ישנות איתה בלילה ומפחדות מכל רעש, ועל ההחלטה להעניק להן חיים רגילים פסח ראשון בלי הבית ‰ לישון בלי פחד בלילה , זו חירות

"קשה לי לפני החג, יש הרבה חשבון נפש, הרבה בכי. יש ימים שהכול מציף אותי. שדרות תמיד תישאר הבית עבורי ואני לא יוצאת בהצהרות שלא אחזור לעולם"

צורם, שזה או אנחנו או הם". "כל רעש מקפיץ"

ליל הסדר המתקרב ושאלה אחת ששאלה את בתה בת העשר, מרעידים את נפשה: "שאלתי את בתי הגדוש

צילום: ישראל אוחנה | הבניין של משפחת עזרן שנפגע

נתניה חדרה

עיצוב: אורית קוסטנטינו / עורכת גרפית ראשית: יעל קדר / עריכה: יעל קדר / עורכת: שלומית נח / רכזת מינהלה: קרן חי-אטיאס / מנהלת עיתון: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / גלוריה אלקלעי, מאירה כהן, גילי זרד / יועצות פרסום: שלום חכמון מנהל הפקה ותפעול:

| פרטי ‰ קומיקס צילום: | יאיר שגיא ‰ שביל ישראל צילום: | משפחת עזרן בשער: שאטרסטוק המחשה: | מיכל נחמה ‰ מנגל צילום: | מישל קישקה ‰ ספורט איור:

10

19.4.2024 ˆ ידיעות נתניה, חדרה