נתניה 19.08.22

להיות שחקן "החלום שלו היה כדורגל. זה היה אצלו כמו דיבוק". כך אמר השבוע שלום רוקבן, מכוכבי הכ ־ , על צביקה 80 דורגל בתחילת שנות ה־ פיק. "הכרנו במשחק ראווה של כוכבים, צביקה היה כוכב פופ, ואני הייתי כוכב ו � שיחק ר 70 כדורגל". בסוף שנות ה ־ קבן בהפועל רמת השרון, וצביקה פיק השתתף באימוני הקבוצה. "הוא הקפיד להגיע לכל אימון שעה קודם", נזכר רוקבן. "שמעתי עליו קודם לכן לא רק כמו ־ סיקאי אלא כאוהד של קבוצת הכוח את 1973 רמת גן, שכתב והקליט ב שיר האליפות של הקבוצה. לקראת האימון הוא היה נועל את נעלי הכדו ־ רגל כאילו שהוא מכין את המיקרופון לקראת הופעה, זה היה ריגוש גדול מב ־ חינתו. הוא לא היה מוכשר כשחקן כמו שהיה מוכשר כמוסיקאי וזמר, תמיד הוא היה אומר לי: 'הלוואי שהיה לי בשירה את הכישרון שיש לך ברגליים'. אמרתי לו: תמיד אפשר ללמוד". לפני כולם ואכן, צביקה פיק, מלך הפופ היש ־ ראלי שנפטר השבוע מדום לב בביתו ברמת השרון, מוכר לכל כמוסיקאי רב כישורים, מלחין שהותיר אחריו להיטים רבים, שאחד מהם זכה באירוויזיון, זמר נערץ שהשקיע את כל נשמתו על הבימה, עם השיער המתנפנף, האיפור הכבד והתלבושות המנצנצות. למעטים היה מוכר גם כחובב כדורגל מושבע - כשחקן, לא רק כאוהד. "אני שחקן כמו כל שחקני הכדורגל האחרים, ולוקח את זה נורא ברצי ־ נות. אני משקיע את כל כולי במשחק. אני לא מעשן ולא שותה. הדבר היחיד שאני צריך לעשות זה לא להישאר ער עד השעות הקטנות של הלילה כדי לקיים חיים ספורטיביים ולעמוד בלחץ האימונים. אף אחד לא ייתן לי לשחק מפני שאני שר יפה או מפני שהבגדים . 80 מתאימים לי", אמר באמצע שנות ה־ , 2013 בראיון ל"ידיעות אחרונות" ב הדגיש פיק: "כדורגל זו השריטה שלי, בבגאז' נמצא תמיד תיק ספורט ונעלי

חשוב, יבואו יותר ילדים למשחקים". מי ששכנע את ברגיג לשלב את פיק באימונים היה רוקבן. "אמרתי לו: 'שיכניס אווירה, צבע, שיעשה כייף... מספיק שהוא מתאמן, גם אם הוא לא ממש ישחק בליגה. צביקה רצה להתאמן יום-יום, ובפגרה היינו נוסעים לשחק קטרגל. הוא היה מתקשר אליי שעתיים לפני ואומר לי: 'אני כבר מוכן'. באימון הייתי תמיד מוסר לו כדי שיבקיע". פיק ורוקבן היו חברים גם מחוץ למ ־ גרש. "היינו חברים בנפש. כמו אחים", סיפר רוקבן השבוע, "הייתי איתו גם בתקופות השפל הכי קשות שלו. הייתי מלווה אותו להופעות כשלא הגיע הרבה קהל. הוא אמר לי: 'אני חייב להמשיך להופיע כדי לשמור על הקול שלי'. בחיים הוא לא הוריד את הראש שלו גם כשהופיע מול מעט אנשים... בתקופה שהכיר את שירה, נסעתי איתו פעם לי ־ רושלים לאסוף אותה. הוא תמיד אמר שהצעירים עושים אותו צעיר, אבל כל יומולדת הפחיד אותו. הוא רצה לעצור את הגיל, והקפיד לשמור על כושר". גם במדי הפועל יהוד פיק לא צבר דקות משחק בליגה או בגביע. אחרי שהפועל יהוד ירדה ליגה חזר פיק לה ־ פועל רמת השרון ומונה כחבר הנה ־ לת הקבוצה על ידי איציק רוכברגר, ששימש אז מזכיר הקבוצה. "צביקה הוציא כרטיס ליגה, המשיך להתאמן אבל לא עלה בהרכב. למרות הדימוי שלו – הוא לא היה כל כך מוחצן והיה לו חוש הומור אדיר", נזכר רוכברגר, ראש עיריית רמת השרון לשעבר. "כחבר הנהלה הוא היה משרה אווירה טובה וכייפית", נזכר יצחקי, "כשעלינו לליגת העל, צביקה היה מגיע מדי פעם למגרש לראות את הקבוצה משחקת והתקבל בכבוד מלכים". במקביל פיק התאמן גם במכבי רמת השרון, לפני ששני המועדונים המקומיים התאחדו. השבר הגדול אחרי קאמבק מפואר, שהחזיר אותו לפסגה (אירוויזיון, כוכב נולד, מרי לו) לפני ארבע שנים הוא לקה באירוע מוחי, ומאז התקשה להתאושש ולחזור להופיע. "הייתי כמה פעמים בהופעות שלו", מספר דני יונה, "היינו נפגשים מדי פעם וצוחקים. מאז שחלה לא פגשתי אותו. שלום רוקבן אמר לי שהוא לא יודע אם צביקה היה רוצה". פק ואז ניפגש'. ידעתי שקשה לו שיראו אותו במצבו, והאמת היא שגם לי היה קשה לראות אותו במצב כזה". "לאחר שחלה ראיתי אותו רק פעם אחת ולבי כאב", מוסיף יצחקי, "דיב ־ רתי איתו כמה מילים. הוא אפילו זכר את הכינוי שלי 'יונדף'. הוא הלך ודעך. זה לא היה צביקה שלנו. עד היום אני מקשיב יום-יום לשיר הכי אהוב עליי 'נאסף תשרי'. מת אב ומת אלול – והוא באמת מת בחודש אב". "התקשרתי אליו לפני בערך חודש", מספר רוקבן, "קבענו שאחרי שאחזור מחו"ל נדבר. צביקה אמר לי: 'שלום, תחזור ואז נראה'. הלך לי חבר יקר". ¿ "מאז המחלה רק התכתבנו", מספר רוקבן, "שאלתי אותו מה קורה לך. הוא ענה לי: 'שלום, אני ארגיש על הכי ־

כדורגל. תמיד מוכן למשחק". "צביקה היה מתאמן איתנו שלוש ארבע פעמים בשבוע", מספר אחד משחקני הקבוצה דני יונה, כיום עובד מחלקת הנוער באגודת ספורט רמת השרון ומורה לחינוך גופני, "הוא הגיע מלא מרץ ותשוקה. היה מגיע למגרש שעה לפני האימון, רץ, מתחמם. שלום רוקבן כל הזמן היה מדרבן אותו ומדליק אותו. באחד האימונים הראשונים תרג ־ לנו הרמות מנקודת הקרן, וכולם צעקו לו 'תנגח, תנגח'. הוא נגח, הבקיע שער, ולא ראית אושר כזה מימיך". "בכל פעם שהיה מבקיע גול, הוא היה רץ מסביב למגרש עם ידיים מונפות למעלה ושיערו הארוך מתנפנף ברוח", מוסיף שחקן הקבוצה מאיר יצחקי, יו"ר הפועל רמת השרון לשעבר. "הוא היה רציני באימונים כאחד השחקנים, ולא עשה לעצמו הנחות", מדגיש דני יונה, "זה לא היה רק בש ־ ביל לשמור על כושר, הוא פשוט אהב לשחק כדורגל, והיה לו חשוב להיות חלק מהקבוצה גם אם הוא לא עלה לשחק. צביקה היה אז בשיאו, הוא תרם את יוקרתו לקבוצה, שם אותה במוקד ההתעניינות, כדמות מפורסמת, ויותר אנשים הגיעו למשחקים בגללו. כשהג ־ ענו למשחק בקרית שמונה, המעריצים בקושי אפשרו לו להיכנס למגרש". "הוא היה אהוב על כולם. אהב להצ ־ חיק. נשמה טובה", מספר חברו לקבוצה מאיר יצחקי, "היינו חברים טובים, הוא היה גם בחתונה שלי. והוא היה, כמובן, זמר אלוהי. כשביקשתי ממנו היה שר לי משפט או שניים". אחרי שתי עונות ברמת השרון, ששיחקה בליגה א', עברו רוקבן ופיק להפועל יהוד, שנמנתה אז עם קבוצות הליגה הראשונה. מבחינת רוקבן זה היה מעבר טבעי. מבחינת פיק, פחות: "לא היה לי קל להתנתק מרמת השרון, שם אני גר, אבל זה רק טבעי לשאוף לשחק בליגה גבוהה יותר", אמר באחד הראיונות לתקשורת. מאמן יהוד, נינו ברגיג, אמר אז: "אני מתייחס אליו ברצינות, כמו לכל שחקן. לי לא חשוב מיהו וכמה יפה הוא שר. הוא יכול לעזור לנו ביחסי ציבור, זה

צביקה פיק. "בפגרה היינו נוסעים לשחק קטרגל. הוא היה מתקשר אליי שעתיים לפני ואומר לי: 'אני כבר מוכן'"

צילומים: פרטי

יונה. "לא עשה לעצמו הנחות"

יצחקי. "לבי כאב"

מאיר יצחקי: "בכל פעם שהיה מבקיע גול, הוא היה רץ מסביב למגרש עם ידיים מונפות למעלה ושיערו הארוך מתנפנף ברוח. הוא המשיך להתאמן למרות

שלא שולב במשחקים עצמם"

האושר כשהבקיע שער באימון, ההתייצבות שלו במגרש שעה לפני כולם, ההתעקשות שלו להמשיך להופיע ולשיר למרות שכמעט לא היה קהל ("חייב לשמור על הקול שלי") ועל שלום רוקבן, ‰ השיחה האחרונה דני יונה ומאיר יצחקי, חברים ותיקים של פיק מימיו כשחקן בהפועל רמת השרון, מספרים על האדם שהיה, על חוש ההומור המיוחד שלו וגם על השבר הגדול לפני ‰ ארבע שנים כשלקה באירוע המוחי "הוא הלך ודעך. זה לא היה צביקה שלנו"

שלום רוקבן: "התקשרתי אליו לפני בערך חודש. רוקבן. "רצה להתאמן יום־יום" מחו"ל נדבר. צביקה אמר לי: 'שלום, תחזור ואז נראה'. הלך לי חבר יקר" קבענו שאחרי שאחזור

צילומים: ראובן שוורץ, נמרוד גליקמן

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 19.8.2022 35