נתניה 22.10.21

חשוב לדבר עם אנשי המקצוע בבית הספר. עם המנהלת, המורה, היועצת. לגרום להם להבין את המצב ולוודא שהם מטפלים בו במלוא תשומת הלב והזהירות. לדבר עם גורמי המקצוע בבית הספר ועם הילד כדי להבין למה נוצר חרם, מאיפה הוא הגיע וכך להבין כיצד ניתן לטפל בו. לגלות אמפטיה לתחושות הילד ולא להטיף. לתת סביבה בטוחה ומחבקת, ללא גרם של שיפוטיות, ועם הרבה חום ואהבה. לנסות לגרום להם ליצור חברויות חדשות על ידי חוגים ופעילויות מחוץ לתחומי בית הספר. לוודא שיש מעורבות הורית בסיפור, ששאר ההורים בכיתה בתמונה, יודעים על המקרה ומנסים לגשר. איך מתמודדים עם חרם?

"קודם כל אני אומר להורה 'בוא ניפגש'. אני חושב שצריך לשבת מולו בן אדם שיבין אותו ולא ישפוט אותו. כך יהיה יותר קל לדבר איתו ולהפנות אותו לגורמים שיוכלו לטפל בילד. צריך לפנות לבית הספר שהילד נמצא בו, צריך באמת להגיע פיזית לבית הספר"

דווח על שלושה אחוזים. ארבעה אחוזים מתלמידי העל יסודי בנתניה נתקלו בא ו לימות בזמן הלימודים, פחות מהממוצע אחוז. 6 הארצי - העומד על בתחום השמועות המופצות על תלמידים בעל יסודי, הממוצע הנתנייתי זהה לארצי ועומד על עשרה אחוז. הנתונים מתבססים על שאלונים שהתלמידים ממלאים בהתאם לחוויותיהם האישיות מזמן הלימודים. "לא שיערתי, וכך גם חברי ועדה נוספים, שתופעת החרמת תלמידים ושלוחותיה, כגון הפצת שמועות, והוצאה מקבוצות ווטסאפ ורשתות חברתיות, היא כל כך רווחת", אומר המשנה לראש העירייה ויו"ר ועדת החינוך העירונית, אהרון אור ו גד, "לכאורה, שבעה אחוז מכלל תלמידי היסודי בעיר נתניה זה מספר לא גדול, ש � מ 1600 אבל כשאתה מבין שמדובר בכ - פחות של תלמידים שמדי שנה מתמודדות עם הסיטואציה הזאת, הדברים מקבלים משמעות ודגש. משפחה שיש בה ילד מו ו חרם, היא משפחה כאובה שנאלצת ביום בהיר אחד למצוא מענה למצבים קשים ומורכבים, ולעתים אף אכזריים, כשהילד לעתים הולך ושוקע וההורים חסרי אונים". "הדיון בוועדת החינוך העירונית התקיים ביוזמת ראש מינהל החינוך היוצאת טובה דולב שפנתה אליי וביקשה לדון הנושא. נעניתי מייד עקב חשיבות הנושא. אני מרוצה שהמערכת אינה מתעלמת אלא מתמודדת עם המציאות באמצעות השי ו רות הפסיכולוגי חינוכי התפתחותי בעי ו רייה בראשות הפסיכולוגית יעל גלזנר. קיבלנו סקירה מקיפה בנושא מהפסיכולו ו גית דנה רשוק רוזנטל, רכזת בתי הספר בשרות הפסיכולוגי, ומיכל עוז המפקחת על הייעוץ בחינוך הממלכתי. התנהל דיון ער ומרתק, והתרשמותי ומסקנתי מהדיון היסודי הן שיש בין היתר להדק את הקשר בין המשפחות החוות את התופעה, שנציגם נכח בוועדה, לבין המערכת העירונית. כך ניתן יהיה לתת מענה כפול, פרטני לכל מקרה לגופו, ומערכתי בעיקר בהיבט של מניעה, כדי להקטין למינימום את התופעה הזאת שיכולה לצלק את נפשו של הילד המוחרם לשנים רבות".

שלומי אביטבול. "אנחנו צריכים שהתודעה נגד חרמות תעלה ותהיה גבוהה יותר"

תופעה רווחת אביטבול הופיע לאחרונה מול ועדת החינוך שהתקיימה בנושא חרמות, וביקש להעלות את המודעות לנושא ולסיירת שהקים. במסגרת אותה הישיבה, הוצגו נתונים לגבי תופעת החרם בנתניה. על ו � תלמידי היס 22,800 פי הנתונים, מקרב די בנתניה, שבעה אחוזים חוו תופעה של חרם. מדובר בנתון נמוך יותר מהממוצע הארצי שעומד על עשרה אחוזים, אך עדיין

מדאיג. על פי נתוני ועדת החינוך העיכו ו 59 ני, עיקר החרמות הם בכיתות ה' - ו'. אחוזים מהילדים בנתניה שחוו חרם באופן כזה או אחר השיבו שהיה להם עם מי לדבר 53 ולדווח על תחושותיהם. זאת לעומת אחוז מהילדים בארצי. על פי הנתונים, בעל יסודי התופעה נב ו 15,800 למת, ובנתניה שני אחוזים מכלל תלמידי החטיבות והתיכוניים דיווחו על תחושת חרם. בגילאים המקבילים בארצי

מה הצעד הבא? "להיכנס לבתי הספר. לפרסם את הדף שלנו, בין אם זה צמידים, עלוני מידע, כרזות ברחבי העיר. אנחנו רוצים שכמה שיותר הורים וילדים ידעו שהקבוצה הזאת קיימת. אנחנו צריכים שהתודעה נגד חר ו מות תעלה ותהיה גבוהה יותר. לפעמים הורים לא יודעים שהילד שלהם עובר חרם ,2021 או שותף לחרם. זה עצוב שבשנת התופעה עדיין קיימת".

11

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 22.10.2021