נתניה 22.10.21
הוקרה לשורדות השואה
)80( ) מניר עציון איבדה את שני הוריה במלחמה ‰ עדה גירל 88( עמליה זוהר ) מחדרה היתה 81( מחדרה חיה עם אמה במחנה עבודה בסיביר ‰ אולגה קרצר ) מכפר יונה לא ראתה את אבא מרגע 88( במחנה העבודה "אורל" ‰ ריטה שלוגר )97( ) נאלצה ללכת עם טלאי צהוב ורוזה וינטר 88( הכיבוש ‰ יהודית קרנצלר מאבן יהודה הצליחה לברוח ממחנה ריכוז ‰ שש שורדות שואה מהאזור יזכו בשבוע הבא ליום כיף שכולו טיפוח ויופי, בסיומו יקבלו כתר וסרט "גיבורת היופי" גיבורות היופי
הן עברו את זוועות השואה ושרדו כנגד כל הסיכויים, רק כדי לעלות לישראל ולהג כ שים את החלום הציוני. בשבוע הבא יתקיים
טקס מיוחד לשורדות שואה, טקס "גיבורות היופי". זו השנה השלישית שאירוע "גיבורות היופי למען שו כ רדות השואה" נערך כשמטרת האירוע לשמח ולהגשים חלום לנשים שורדות שואה. יוזמת האירוע היא אל"מ במיל' רונית לב, מובילת מיזם "מגשימים חלומות קטנים לשורדי שואה", והוא מתקיים בשיתוף הר כ שויות המקומיות ומתנדבות רבות של פורשות צה"ל, ש � . השנה י 5 סטייליסטיות ונשים ממעגל נשים טנג'ט תתפו גם לוחמות ההגנה אווירית, והאירוע ייערך בסימן לוחמות ההווה עם לוחמות העבר. שש נשים מהאזור יזכו להשתתף באירוע, וכולן נבחרו על ידי הרשויות המקו כ מיות והשלטון המקומי, וביום שכולו חג עבורן - יקבלו סרט גיבורת יופי וכתר לראשן. לששת השורדות סיפו כ רי חיים מופלאים של הישרדות ועוצמה, שמוכיחים כי יופיין הוא לא רק חיצוני, אלא גם פנימי.
דניאל סלגניק, מירית גולן
צילומים: פרטי
¥
יהודית קרנצלר. הגיעה לארץ עם אחיה
אולגה קרצר. "סיפרתי לכולם על התחרות"
עמליה זוהר. "ביוון נשארו המוני יתומים"
עדה גירל. "ההגעה לארץ היה היום החשוב בחיי"
רוזה וינטר. "סבלנו מרעב ומחלות"
ריטה שלוגר. "גיל זה לא עניין בשבילי"
בוגרת בת חמש עמליה זוהר מניר עציון בחוף הכרמל, תחגוג בחודש . זוהר עלתה ארצה מאתונה כילדה יתומה בשנת 88 הבא כ � . "כשפרצה מלחמת העולם השנייה הגרמנים נ 19455 נסו ליוון ולקחו את המבוגרים, אך לא הספיקו לקחת את הילדים, ככה שנותרו המוני יתומים", היא מספרת, "מגיל חמש ולמשך שנתיים הייתי ללא הורים או מבוגר אחראי, מטפלת באחיותיי הקטנות, חיפשתי אוכל באש כ פה, גנבתי, קיבצתי נדבות - עשיתי הכול כדי לשרוד". כגיל תשע עלתה לארץ. זוהר היא אלמנה, אמא לארב כ עה וסבתא לחמישה נכדים. "אני מאד מתרגשת מהטקס, כבר קצת קשה לי ללכת, אבל ביום הטקס החתן שלי יתלווה אליי אז יהיה בסדר", אומרת. מחנה עבודה בסיביר המתגוררת 80 משתתפת נוספת היא עדה גירל בת ה- בדיור מוגן בחדרה. היא אלמנה, אמא לשניים וסבתא . 1991 לארבעה נכדים שעלתה ארצה ממוסקבה בשנת חייתה עם אמה במחנה עבודה 1941-1943 בין השנים בסיביר. "אני לא זוכרת את התקופה, רק ממה שאמא סיפרה לי", היא אומרת, "אני כן זוכרת שהיא עבדה במ כ פעל. להגיע לארץ היה היום הכי חשוב בחיי. אני אוהבת את הארץ ומרגישה שמצאתי את הבית שלי". המורה מאוקראינה בעוד כחודשיים. גם היא 81 אולגה קרצר תהיה בת מתגוררת בדיור מוגן בחדרה ועלתה ארצה מאוקראינה ל � , שם עבדה כמורה ללשון וספרות. בעת מ 1995 בשנת
דה את אחי הצעיר. מכרנו בולים מהאלבום של אבא, וכך הצלחנו לשרוד. אחרי שבעה חודשים, אבא שלי שסבל מבעיות בכליות ברח מהמחנה וממש הגיע בזחילה הבי כ תה. שבוע לאחר שובו, הוא נפטר. אמא נסעה לכפרים והביאה מצרכים, כדי למכור בעיר מגורינו. רוב הזמן אנחנו הילדים, היינו לבד. היינו צריכים ללכת תמיד עם המעיל והטלאי הצהוב. החיילים הגרמנים שפגשנו, מצד אחד נתנו לנו שוקולד, מצד שני סטרו ובעטו בנו". עלתה לישראל עם אחיה הגדול. לכפר יונה 19 7 במרץ ה � שנה, בעקבות בתה. "מאוד נחמד לי ש 21 הגיעה לפני זמינו אותי לטקס", היא אומרת. ליהודית שישה נכדים ושבעה נינים. הבריחה מהמחנה תשתתף גם היא בטקס. 97 רוזה וינטר מאבן יהודה, בת ה־ היא נולדה למשפחה בת עשר נפשות ברומניה ורק היא ואמה הצליחו לשרוד את השואה. "שלושה חודשים אחרי כניסת הנאצים למדינה, נלקחתי עם אמי למחנה ריכוז טרנסיסטריה, שם חייתי תחת רעב, מחלות ומכות במשך ארבע שנים", היא מספרת, "במהלך הזמן במחנה ניסיתי לברוח שלוש פעמים, אך ללא הצלחה. בפעם הרביעית החלטתי לנסות לברוח שוב עם אמי, והצלחתי. הלכנו במשך חמישה חודשים בדרכים, מכפר לכפר. התחבאנו ביום והלכנו בלילה. באיזשהו שלב הגיעו אלינו שלי כ חים של ה"ג'וינט" ואפשרו לנו להגיע לבוקרשט, ומשם כבר התחיל המסע לכיוון ארץ ישראל. עלינו לארץ והתיישבנו במושבה אבן יהודה. אני מאוד מתרגשת לק כ ראת הטקס". לרוזה שתי בנות, חמישה נכדים ועשרה נינים. ¿
חמת העולם השנייה חייתה עם אמה במחנה 'אורל'. "אין לי ילדים, אבל יש לאחי שני נכדים שהם כמו הנכדים שלי", היא אומרת, "יש עוד שבעה נכדים במשפחה הק כ רובה ובשבילי גם הם כמו נכדיי. בכל שבת אני מבקרת אותם. אני מספרת על התחרות לכולם, זה משהו משמח ואני מחכה לו מאד". מפולין ללטביה ב � מכפר יונה נולדה בברלין, וע 88 ריטה שלוגר בת ה - רה עם הוריה לוורשה כשפרצה מלחמת העולם השנייה. "אבא שלי ניסה לעבור את הגבול לרוסיה", היא מספרת, "ברגע האחרון עזבנו אמא ואני את ורשה לריגה בלט כ ביה. שם גרנו בבית של סבא, אצל הדוד שנשאר שם. עם דוד אחר שלי, 1934- סבא ואשתו עלו לישראל ב והיו ממייסדי כפר יונה - משפחת גלברט. כשהגרמ כ נים נכנסו לריגה, אני ואמי הצלחנו לברוח בקרון מסע חזרנו 19 5 לרוסיה. שם היינו מאוד רעבות כל הזמן. ב־ לורשה וסיימתי לימודי הוראה. את אבא לא ראיתי עוד. ". לריטה שני 1992 חייתי שם עד לעלייה לישראל, ב- ילדים, שלושה נכדים ושני נינים, ולמרות גילה המבוגר היא מרגישה צעירה מתמיד. "גיל זה לא עניין בשבילי, אני רק נאחזת במקל כמו מלכת אנגליה". המעיל והטלאי ו � מכפר יונה נולדה בעיר ל 88 יהודית קרנצלר בת ה - גוש בטרנסילבניה ברומניה. "היה לי אח גדול ממני בשנתיים, ואחד צעיר ממני בשבע שנים. כשהייתי בת שמונה הגרמנים נכנסו ללוגוש. מיד הם לקחו את אבא לעבודות כפייה. אמא הייתה באותה תקופה בהריון, ויל כ
33
ידיעות נתניה, חדרה ˆ 22.10.2021
Made with FlippingBook Learn more on our blog