נתניה 22.11.24

ד"ר יוגב. "הכרת תודה זה כמו חדר כושר למוח"

(כלומר, סרטן), כי בהבנה שלו, יותר צינורות חלב בשד, יותר יכולת להעניק אחוז 90 לו, ואז הבעל כביכול לא יעזוב. מפעולות המוח נשלטות על ידי התת מודע. דוגמא נוספת שמלמדת על ני־ סיון של המוח לעזור לנו היא ילד גמול מחיתולים שחוזר שוב להרטיב בלילה. שתן כמו בעולם בעלי החיים זה לסמן טריטוריה, גם דלקות שתן ובריחת שתן זה סימון טריטוריה. המקום של לע־ זור לילד זה להבין מי פלש לטרטוריה שלו והרבה פעמים אנחנו רואים את זה כשנולד אח חדש. יש לי סדרת הרצאות שנקראת 'המוח ומה שמעבר לו', שם אני נותנת כלים פרקטיים להבין את המוח כדי לחיות חיים טובים יותר". איך כל זה מתכתב עם התקופה המו־ רכבת שאנחנו עוברים? "אנחנו בתקופה לא נורמלית אבל עדיין כל רגש הוא תקין, לגיטימי ונור־ מלי. הרגשות נוצרו אבולוציונית בכדי להגן עלינו. גם כשאנחנו כועסים, הכעס הוא הדרך האבולוציונית שלנו להגדיר את הגבולות שלנו . השאלה מה אנחנו עושים עם הכעס. למשל אם אתה בוכה זה לגיטימי, להרביץ למישהו לא לגי־ טימי. כל הרגשות 'השליליים' לא באמת שליליים כי הם באים להגן עלינו". לומר תודה ד"ר יוגב סיפקה טיפים שנסמכים על מחקרים לחיים טובים יותר, באמצעות הכרת המוח: "הכרת הטוב ותודה זה טיפ לחיים. במחקרי מוח, רואים בבדיקת שינוי במוח, באזורים שקשורים Mri לתקשורת בין אנשים ובין האדם לעצמו, בזמן הודייה. האזורים האלו במוח מש־ תפרים. דווקא בתקופה הזו אני ממליצה לכתוב את התודות שלנו. למה? כי יש לנו חיישנים בקצות האצבעות שמחו־ ברים למוח דרך מערכת העצבים, ברגע שלא רק אומרים על מה אנחנו מודים בקול רם אלא גם כותבים את זה, אז המ־ שוב למוח הוא יותר משמעותי, הכרת תודה זה כמו חדר כושר למוח". "לנשום זה גם טיפ מאד יעיל. זה נשמע טריוואלי כי אנחנו תמיד נושמים, אבל בזמן סטרס הנשימה יותר שטוחה ופחות חמצן מגיע לאזורים הקדמיים במוח. טיפ נוסף הוא לחייך גם כשאנחנו עצו־ בים. כי בזמן חיוך מופרשים אנדרופינים שזה מורפיום טבעי שמשפר מצב רוח ומשכך כאבים. תחייכו לעצמכם אפילו כשלא בא לכם". ד"ר יוגב סיפרה כי השליחות שלה להגברת המודעות לפעילותו של המוח והשפעתו על חיינו, הביאה אותה לשח־ רר סרטוני יוטיוב חינמיים כדי להגיע לכמה שיותר אנשים: "אני מלמדת ומ־ רצה ברחבי הארץ, בקליניקה שלי בחד־ רה ובזום וגם במסגרת עבודתי כחוקרת במכללת עמק יזרעאל, שם אני מרצה בחוג לסיעוד (לתואר ראשון) ובחוג לגרנטולוגיה (לתואר שני). פיתחתי גם קלפי רוח־מוח שמשלבים ידע משני התחומים, מדעי המוח והביואורגונומי ויש בהם מסרים טיפוליים. כולנו חווים סטרס בחיים, זה לא בהכרח יוביל למ־ חלות, זה תלוי בפרשנות שלנו, ובהר־ צאות אני נותנת כלים איך להתמודד".

"אני קוראת לזה 'ביואורגונומי באור', כי זה שילוב של מה קורה כשרוח ומוח נפגשים ובעיניי זו אותה שפה"

קרים, מדכאים את מערכת החיסון ואז יש לנו נטייה להידבק במחלות. איך זה כשמישהו מתעטש עלינו מישהו ידבק ומישהו לא?". לדברי ד"ר יוגב לא רק נידבק במחלות, אלא גם נייצר אותן: "כשאנחנו באירוע חיים משמעותי שאנחנו מפרשים אותו כטראומטי או קונפליקטי, המוח מזהה את זה כסכנת חיים. גם אם זה רק פי־ טורים, המוח מנסה להציל אותנו. אלא שהוא לא יכול לשנות את המציאות החיצונית אז מה הוא עושה, מנסה לש־ נות את המציאות של הגוף. למשל, אשה שבעלה נטש אותה. המוח לא יכול להחזיר את הבעל, המקום היחיד שה־ מוח יכול לפעול זה בגוף שלנו. אז הוא יוצר מבחינתו שינוי וככה נוצרת מחלה. המוח יוצר ריבוי לא מבוקר של תאים

תסבירי. "לדוגמא פיטרו אדם מעבודתו. אחד יגיד 'חרב עלי עולמי אני לא יכול עוד לפרנס את ביתי'. מבחינת המוח, האיבר שמייצג בית הוא לב. סיכוי סביר שאם האדם מרגיש שהבית שלו נפגע יהיה לו ארוע לבבי. אדם אחר יפרש את זה כאשמה שלו, ויגיד 'פיטרו אותי כי לא הייתי מספיק טוב', והוא עלול לפתח דיכאון כי המוח לוקח את האח־ ריות על עצמו. אחר שיגיד זו הזדמנות לצאת להתפתח למצוא כיוון אחר, הוא אדם שירגיש טוב יותר. משמע שהפ־ רשנות שלנו משפיעה על ההווה שלנו ועל הבריאות שלנו. כשאנחנו בסטרס והפרשנות שלנו סטרסית, המוח והגוף מפרישים את הורמוני הסטרס, אדרנלין וקורטיזול. ההורמונים האלו, על פי מח־

אלפא של רוגע ושלווה ומדיטציה וזה עוזר למוח להתפתח". עניין של פרשנות הכיוון השני שד"ר יוגב לקחה היה הבית הטבעי שלה - הכיוון האקדמי: "התחלתי לחקור למה המוח יוצר מחלות, ואיך אפשר להבין את שפת המוח ולע־ זור לאנשים. יש חוקרים, רובם רופאים ואונקולוגים מארה"ב, גרמניה וקנדה, שהתחילו אז כבר לחקור בנושא. למדתי וחקרתי ואני מטפלת בקליניקה בחולים משפעת עד סרטן והצטבר לי ידע רב. מה שהבנתי זה, שהמוח יוצר מחלות מארועי חיים משמעותיים וקונפליקטים שכולנו חווים. זה לא הארועים, זה יותר הפרשנות שלנו לאירועים".

23

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 22.11.2024