נתניה 25.10.24

בן יעקב וד"ר בכר. "כמו | " משפחה צילום: קובי קואנקס

לפני הפציעה

"הקצב שלי הדהים את כולם" לאחר ‰ נריה בן יעקב נפצע קשה מפגיעת אר.פי.ג'י, שקרע את גופו חודשים ארוכים של ניתוחים והשתלות, החל בתהליך שיקום בבית "הם אמרו שההחלמה ‰ חולים בילינסון, שהותיר את רופאיו המומים שלי תיקח הרבה זמן. כשהתחלתי בשיקום כולם היו בשוק"

נטאלי סילבר

כשנריה בחודש ינואר, ) נפצע קשה מפגיעת 37 בן יעקב ( אר.פי.ג'י במהלך פעילות מבצ־ עית בזייתון, הוא לא דמיין שיצליח – כנגד כל הסיכויים – לעמוד על רגליו. בתחילה היה מורדם ומונשם, בהמשך עבר שלל ניתוחים, וגם היום הוא עדיין נלחם לחזור לשגרה. "אני עדיין בעיצומו של מסע שיקום הגוף, הנפש והחיים. למדתי מחדש לעשות הכל. למרות שעדיין לא חזרתי לעצ־ מי, הקצב שלי הדהים את כולם". "הרגשתי שאני נשרף" בן יעקב, תושב נווה דקלים, הוא בעל עסק עצמאי בתחום הבניין. באוקטובר גויס לשירות בימ''ח 7 ב נחשונים. הגדוד ירד תחילה לבארי, ומשם המשיך לג'נין ולאום אל פאחם. לזייתון הוא הגיע בחודש נובמבר וממנה חזר פצוע קשה אל המציאות החדשה, שעימה מתמודדים מאז גם אשתו נעמה ושלושת ילדיהם, אליה .) 8 ) ודוד ( 10 ), אביגיל ( 4( ''אני משרת במילואים כלוחם נגב בחוליית חוד", הוא מספר. "אחרי 18 חודשיים של פעילות בזייתון, ב בינואר, זה קרה: במהלך סריקה של האזור, רקטת אר.פי.ג'י נורתה לעבר־ נו ואני חטפתי פגיעה ישירה, שקרעה לי את החלק האחורי של הגוף. הרגש־ תי שאני נשרף. באירוע נפצעו חמישה חברים מהיחידה שלי, אבל הפציעה שלי הייתה הקשה מכולם". אתה זוכר את רגע הפגיעה? "כן, באופן ברור. ממש שמעתי את השריקה של ה-אר.פי.ג'י. למזלי היה שם ארון שנתן לי הגנה חלקית. הק־ רמי והקסדה נפגעו, אבל הצילו אותי. מהפיצוץ נקרעו לי האוזניים, עור התוף נפגע וספגתי רסיסים בגב ובח־ לק התחתון של הגוף. ממש נשרפתי".

בן יעקב, שאיבד דם רב, קיבל בשטח טיפול מציל חיים והובהל לבית החו־ לים פצוע קשה. בבית החולים בלינסון בפתח תקוה עבר ניתוחים, השתלות עור ופיזיותרפיה. "הרופאים אמרו שההחלמה שלי תיקח הרבה זמן אבל כשהתחלתי בשיקום כולם היו בשוק. הם ציפו שייקח לי מינימום שנה לה־ תאפס אחרי פגיעה שכזו'', הוא מספר בגאווה. מאיפה המוטיבציה? "מייד ברגע שהתעוררתי החלט־ תי להילחם, להשקיע ולעשות הכל כדי לחזור לעצמי. מהרגע הראשון הייתה בי אמונה והחלטתי שאני לא מוותר. רציתי לחזור לעצמי, לשגרה, לילדים. סירבתי לתת למה שקרה לי לשנות את החיים שלי ושלהם''. את הבשורה על פציעתו הקשה קיב־ לה אשתו של נריה בטלפון, מבלי שי־ דעה מהי חומרתה. ''היא פרצה בבכי, כי חששה מהגרוע מכל. היא לא ידעה מה מצבי, אבל מרגע שהגיעה לבית החולים, עברה לגור בו ולא עזבה אותי בזמן 24/7 לרגע. ממש הייתה איתי שההורים שלה טיפלו בילדים". הוצאת רסיסים והשתלות עור

תי על האחיות שטיפלו בי. רק ביוני התחלתי שיקום. הרופאים והאחיות בבילינסון ממש הצילו לי את החיים. ד"ר מיכאל בכר, מנהל מחלקת השי־ קום, ליווה אותי מקרוב במשך חוד־ שים. כל אנשי הצוות היו מדהימים, טיפלו בי מכל הלב והפכו למשפחה עבורי. בזכותם אני שוב יכול לעמוד. נכון, עדיין כל מה שקשור לשכיבה או לישיבה קשה לי, אבל זכיתי להיות מוקף באנשים טובים שעשו הכל בש־ ביל שאחזור לחיים". מבילינסון עבר בן יעקב לכפר שי־ קומי ליד אופקים, לשם הוא נוסע מספר פעמים בשבוע לטיפולי פי־ זיותרפיה, הידרותרפיה ומפגשים עם פסיכולוג. "לאחרונה אפילו נפרדתי מהקביים", הוא אומר בגאווה. ומה הלאה? "סיימתי עם ההשתלות ואני כבר הולך. עדיין יש רסיסים בגב ואני מתקשה מאוד במדרגות, אבל מתק־ דם מאוד יפה. המגבלות מונעות ממני לחזור לעבודתי כקבלן בניין ולתפקד באופן מלא כאבא וכאיש משפחה, אבל מצד שני אני מבלה עם הילדים, משחק איתם ורואה אותם יותר, ממש משלים את הזמן האבוד. כשאתחזק אני מק־ ווה לחזור למילואים, אולי לא כלוחם, אבל בכל תפקיד בו אוכל לתרום".

רשימת הטיפולים שבן יעקב עבר הייתה ארוכה ומייגעת: "ניתוחים להוצאת הרסיסים, טיפולי השת־ לת עור ועידוד צמיחת רקמות, פי־ זיותרפיה, ריפוי בעיסוק ומה לא. במשך חצי שנה לא יכולתי לזוז מה־ מיטה. כל החלק האחורי בגוף שלי היה פתוח ואסור היה לגעת בשתלים. נד־ רשו שעתיים מדי יום רק כדי לחבוש ולנקות לי את הפצעים. ממש ריחמ־

"במשך חצי שנה לא יכולתי לזוז מהמיטה. כל החלק האחורי בגוף שלי היה פתוח. נדרשו שעתיים מדי יום רק כדי לחבוש ולנקות לי את הפצעים. ממש ריחמתי על האחיות שטיפלו בי"

צילומים פרטיים | במהלך האשפוז

25.10.2024 ˆ ידיעות נתניה, חדרה 20