נתניה 27.09.24

על החיים ועל המוות

freepik אילוסטרציה:

נשים וגברים 15 קבוצה של מתכנסת ברעננה פעם בחודש, כדי לדבר על הנו־ שא ההוא שאיש אינו רוצה לדבר עליו. האווירה נינוחה, הקפה ריחני והעוגה טובה. גילאי המש־ , והם אינם חולים או 75 ל- 40 תתפים נעים בין נוטים למות, אבל הנושא שלשמו הם התכנסו הוא: מוות. ), עובדת 66 את הקמת הקבוצה יזמו רבקה צור ( במכון פוירשטיין לשיקום קוגניטיבי, וסימונה פלג ), מלווה רוחנית. צור נחשפה לרעיון בעקבות 62( פודקאסט ששמעה, גייסה את פלג, וביחד הן החלי־ טו להנכיח את הנושא שהחברה המערבית מעדיפה להדחיק. העובדה שהמפגשים מתמלאים במהירות מוכיחה שהרצון לדבר דווקא קיים. "לפעמים אנשים שנוטים למות עומדים מול שוקת שבורה ולא יודעים מה להרגיש כלפי זה", אומרת צור. "דוד שלי מת צעיר ומאוד כועס, כי לא הבין מאיפה זה בא לו. גם בני המשפחה לא תמיד יודעים איך להתנהג. המטרה היא להתיידד עם המוות, כדי לא לסיים את הגלגול שלנו פה בפחד נורא, בבדידות או בחוסר ידיעה לקראת מה הולכים. האם זה עושה את זה קל יותר ברגע האמת? יש התמודדות, אבל המפגשים הם סוג של הכנה ומשקפים את חשיבות היום יום ואת החיים כאן ועכשיו. כשערים לכך שיש קו סיום, יש פרספקטיבה". מה שנאמר בחדר נשאר בחדר הרעיון של 'קפה מוות' נולד באירופה ותפס גם בישראל, על אף העובדה שבחברה המערבית מקד־

התופעה הזו פרשה כנפיים לכל קצוות הארץ: אנשים מתכנסים יחד כדי לשחרר, לשתף ולדבר בגלוי על הנושא שכולם מעדיפים ארבע מנחות של 'קפה ‰ להדחיק מוות' מספרות על המפגשים שבהם שוברים שתיקה, איך מתיידדים עם הפחד וכיצד השפיעה המלחמה ומפנימים: זה ממילא ‰ על היוזמה יגיע, אז אין טעם לעשות דרמה, וכדאי להתכונן מעכשיו

סטרומצה – מירית קושניר צילומים: נחום סגל

27.9.2024 ˆ ידיעות נתניה, חדרה 30