נתניה 27.10.23

ההרס בעוטף."החשש הוא שאם בית נשרף כליל, אולי לעולם לא נדע מה

שול. "לא נתקלתי בסיטואציות

עלה בגורל דייריו" צילום: גדי קבלו |

כאלה גם בתרגיל הקיצוני ביותר"

"התהליך ארוך, עם הרבה שלבים ואי ודאות, ועם זוועות שכל הסרטונים לא יכולים להעביר. התינוקות, המראות הבלתי אפשריים, תכפילי אותם בעשר. והריח, הוא שם כל הזמן, גם כשאתה עוזב את המקום ושם את הבגדים בכביסה. בימים הראשונים הלכתי עם מסכה עד שהבנתי שזה לא עוזר" “קרה לי שיצאתי לרגע מהמתחם כדי לשאוף אוויר ולשתות קצת מים, ואז פגשתי במקרה את סא"ל שי אברמסון, החזן הצבאי הראשי, התחבקתי איתו, פרצתי בבכי ואמרתי 'רק אתה תשמור עלינו'. ואני לא אדם דתי"

ובני משפחה מרוסקים, וכל כך הרבה סיע פורים שאנחנו שומעים, אני שואל איך זה קרה לנו. ואין לי תשובה".

במקום אחד שבו נעשות השוואות והצלע בות, ונעשה זיהוי כפול ומכופל. רק אחרי שסיימנו את הכל והזיהוי ודאי, אנחנו מצע מידים לחלל שם".

בין סיוט לתקווה ("מצאנו יהודי בין גופות המחבלים") בתוך כל הקושי הנורא, שול מצליח למצוא רגעים מחזקים ולראות גם תקע ווה. "אני אומר לעצמי שכולנו ביחד עושים פה משהו גדול ממה שאני מסוע גל לתפוס כרגע, וזה מחזיק אותי", הוא אומר. "כשפינינו גופות מחבלים למע קרר היה צוות שהתנדב לקחת דגימות , ומצאנו ביניהם יהודי והבאנו DNA אותו לקבורה. לצד הקושי הייתה פתאום התרוממות נפש שלא ניתן להסביר במיע לים. כשאני מדבר עם האנשים ורואה אותם עובדים זה נותן כוח. וכשאנחנו מגיעים לעוד זיהוי, ולוקחים ביחד עוד ארון של חלל צה"ל לקומנדקר, ובלילה אני נוהג הביתה ושומע את דובר צה"ל מודיע שהחייל הובא לקבורה. וגם כשאע ני מסתכל על עם ישראל שעומד שעות בתור כדי לתרום דם לטיפול בפצועים ולטובת מוכנות כוחות הרפואה להמשך, אני רואה תקווה". מתי תסתיים עבודת הזיהוי? "אנחנו בשלבים אחרונים של מלאע כת זיהוי חללי צה"ל, אבל יש גם נעע דרים. ממתינה לנו עוד עבודה של כמה שבועות. ככל שעובר הזמן הזיהוי הופך לקשה יותר, אבל יש טכנולוגיות ובסוף נזהה את כולם. יש דרך לזהות כל מה שמגיע אלינו, אבל החשש הוא שאם רכב עלה באש ולא נותר ממנו כלום, או בית שנשרף כליל, אולי לעולם לא נדע מה עלה בגורל האנשים שהיו בו. המראות שאני רואה כאן יישארו איתי לנצח. כולל כמה מראות אבסורדים: בחמישי בלילה סיימתי משמרת ויצאתי מהמבנה עם מפקד מאמץ הזיהוי האזרחי, אל"מ דודי צוקרמן. בדיוק הגיעה תרומה של מנות אוכל מבני ברק, האוכל הריח טוב והיינו רעבים, וכשארגנו לעצמנו צלחת הפניתי את תשומת ליבו של דודי לכך שמאחורינו יש מערום של ארונות קבורה ריקים, שממתינים לחללי צה"ל. המרחק הקצר הזה, הבלתי נתפס, בין המוות לבין ארוחת ערב או בדיחה שמיע שהו פתאום שיחרר, הוא מדהים. כל כך קרוב, וכל כך רחוק".

מתחם פרידה ורגעי שבר

("עשרות קומנדקרים יוצאים להלוויות")

האירוע הנוכחי מייצר מראות שלא רגילים לראות אפילו כאן. "יש בכל יום עשרות קומנדקרים בחנייה שיוצאים מכאן להלוויות. יש מתחם פרידה של 20 אזרחים מהיקרים להם. ומי שלא ראה מכולות קירור שמיועדות לגופות ונוע חתות במתחם אחד בתוך מספר שעות, לא ראה זוועה מימיו. לא נתקלתי בסיע טואציות כאלה גם בתרגיל הקיצוני ביותר". יש דרך לשמור על עצמך מול כל אלה? "בטווח המיידי אנחנו מנסים לשמור על האנשים בשיחות בוקר ובשיחות סיום משמרת. בטווח הארוך אני מניח שכולנו נצטרך לתמוך אחד בשני ולהיעזר באנע שי מקצוע כדי להרים את כל מי שנמצא כאן. בימים הראשונים כאן בכלל לא חזרתי הביתה ובלילה תפסתי תנומה רק כדי שאהיה מסוגל לתפקד. עכשיו אני חוזר הביתה בשתיים בלילה ויוצא שוב בשבע בבוקר, מספיק לראות את אשתי והילדים לזמן קצרצר. וזה לא רק אני, המקום הזה מלא באנשים טובים שעושים עבודה חשובה. "לא ראיתי חדשות מתחילת המלחמה, אני פשוט לא פנוי לזה רגשית. כולי שקוע במשימות והמראות קשים מאוד. מאוד. אחיות חדר מיון ורופאים בכירים נרתמים להיות אלונקאים, כי לא כולם מסוגלים לעמוד במעמסה הנפשית. ולא פעם אני שומע את המשפט 'אני לא יכול יותר, אני צריך לנשום' וזה כולל אותי. כל היום אנחנו עובדים, סוחבים ארונות, מתפעלים מערך שלם של זיהוי, ואצע לי יכולה פתאום להגיע נקודת שבירה אישית, שבכלל לא קשורה בעשייה. קרה לי שיצאתי לרגע מהמתחם כדי לשאוף אוויר ולשתות מים, ואז פגשתי במקע רה את סא"ל שי אברמסון, החזן הצבאי הראשי, התחבקתי איתו, פרצתי בבכי ואמרתי 'רק אתה תשמור עלינו'. ואני לא אדם דתי. מול כל כך הרבה הרוגים,

מערך זיהוי צה"לי ומערך זיהוי אזרחי משטרתי שפועלים במקום אחד שכם אל שכם ויש שיתוף פעולה הדוק בין כל הגוע רמים. הובאה לכאן חיילת שגרה עם משע פחתה בכפר עזה ונהרגה כשהייתה בחופע שה בבית. היא פונתה כאזרחית, ובתהליך הזיהוי הבנו שהיא חלל צה"ל והטיפול בה עבר לצבא. והיה מישהו שהגיע כחלל צה"ל כי על היד שלו הייתה קשורה חולע צת צה"ל בניסיון לעצור דימום, והתברר שהוא אזרח. אנחנו שומעים את הפרטים והסיפורים פשוט לא נגמרים. אני חלק מצוות גדול ומקצועי שעובד כאן: יש רופאי שיניים, רופאים משטרע תיים, מתעדים מבצעיים, אנשי רבנות, אנשי רפואה, אנשים שלוקחים טביעות אצבע, אנשי מעבדה שיודעים ליצור . התהליך מקצועי ולוקח DNA פרופיל שעות רבות, הוא מתבצע במקומות שוע נים במענ"ח ובסוף כל הנתונים מתרכזים

הליך הזיהוי לעיתים מורכב וארוך, והיו משפחות שהגיעו למקום כדי לברר מה עלה בגורל יקיריהן והתעמתו עם השוטע רים בכניסה לבסיס. איך התחלתם לעבוד? "יש כאן יחידה שנקראת מענ"ח – מרכז איסוף נתוני חלל. זו יחידה שעובדת גם בשגרה ומוכנה לאירוע קיצון. תרחיש הקיצון שאליו נערכים הוא זיהוי של עשרות בודדות של חללים, המקום היה חללים, שזה נחשב המון, 150 בנוי לקלוט ע � . כמעט כפי עשר. כשהג 1,400 והגיעו תי לכאן בשבת התחילו להגיע החללים הראשונים. המקררים התמלאו בתוך דקות וכבר לא היה מקום להניח אלונקות. "אני פועל תחת קצין רפואה ראשי ואחע ראי על יחידת הזיהוי המטכ"לית, המטע פלת בזיהוי חללי צה"ל. במקביל אלינו באותו מבנה פועל משרד הבריאות, המע פעיל את זיהוי הקורבנות האזרחים. אנחנו

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאת שרון / מנכ"לית: גיא בן יהושע עורך ראשי: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: michtavim@yedtik.co.il ראשון לציון 1 נח מוזס "ידיעות נתניה":

09-8625550 טל' מודעות ומנהלה: 6343234־04 פקס מודעות ומנהלה: 03-6898430 טלפון מערכת:

5

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 27.10.2023