נתניה 28.01.22

מכבי נתניה חוגגת נגד מכבי תל אביב. נקודה | אחת? לא טוב צילום: עוז מועלם

הראשונה, היא עדיין לא הדביקה העו ־ נה שני ניצחונות גב אל גב; והשנייה, שלוש היריבות הבאות שלה מדורגות כרגע מעליה בטבלה – בני־יהודה (היום בלויטה), כפר־קאסם וא.ס אשדוד. מצד שני, מי אמר שלעלות ליגה זה קל? הפועל רמת השרון: פראיירים כן, זה לא נעים, אבל הפועל רמת הש ־ רון הופכת להיות הפראיירית של הליגה הלאומית. ביום שישי האחרון היא הצ ־ לאחי נצרת, למרות 2:1 ליחה להפסיד 38 שהיריבה שלה נותרה כבר בדקה ה־ ימים קודם לכן היא 11 בעשרה שחקנים. על נס־ציונה, 2:4 85 הובילה בדקה ה־ . 4:4 אבל הצליחה איכשהו לסיים רק ב־ על 0:1 במחזור קודם רמת השרון הובילה הפועל רעננה, אבל נכנעה לצמד של בן אז'ובל, שעשה מהפך. במשחק נגד כפר־ 60 סבא היא הייתה עדיפה במשך כמעט דקות (מה זה עדיפה, עשתה לקבוצה של אורי גוטמן בית־ספר), ובכל זאת הובסה . 4:0 דברים כאלה לא יכולים לקרות פעם אחר פעם לקבוצה שנלחמת על חייה, בטח בליגה הלאומית הצפופה והמשוג ־ עת. אם נותנים לך - תיקח. אם אתה לא מצליח לקחת, מישהו יחטוף לך את זה מהידיים. התוצאה בינתיים היא קירבה מדאיגה לקו האדום, שהולך ומתקרב כי קבוצות התחתית לא מתכוונות להיות פראייריות של אף אחד.

שה משחקים בלי ניצחון – וביום שישי על בני ריינה. לא יודע אם 0:2 שעבר ה־ המתמטיקה המודרנית מצאה שם לסדרה החשבונית המוזרה הזאת, אבל דבר אחד בטוח – יציבות אין שם. לפחות לא יצי ־ בות חיובית. את עונת העלייה האחרונה שלה, , כפר־סבא סיימה עם שבעה 2018/9 משחקים בפלייאוף העליון בלי הפסד, כולל שישה ניצחונות. אם היא רוצה לשחזר את ההישג גם העונה היא צריכה לפתות בסדרה של ניצחונות כדי להיות צמודה לחלק העליון של הטבלה, ואז לתת את הספרינט הסופי לקראת סיום העונה. זה לא יהיה קל משתי סיבות:

זיכרון גורלי הריגוש כשנכנסתי לקופסה אליהו איטון, אוהד מכבי נתניה, כותב על הפעם הראשונה שהגיע כילד למגרש המיתולוגי בעיר

הוא לא יכול לשחק יותר? למה הוא לא מנהל את המועדון וקונה אותו? אבל אלו דברים מאוד מעו ־ רפלים יחסית למשחק ספציפי עם מערך כזה או אחר, או צעדים כאלו או אחרים שהשפיעו עליי, פשוט רגעי קסם ומפחי לב שונים לאורך השנים. אבל מה שכן, לא יוצא לי מהלב או מהראש, תבחרו אתם מאיפה, הריגוש שהיה לי כשנכנסתי לקופסה, ע � בערך כשלקחו אותי לפ 10 ־ 6 בכלל הייתי בן מים הראשונות למשחקים, בתקופת נתניה הגדו ־ , ספסלי העץ שפחדתי ליפול 15 לה, נתניה ועוד ביניהם, המבט מלמטה על הרגליים של היושבים (עומדים בעצם, מי ישב?) החלון הקטן של הקופה, ההתפלחות, הצפיפות ליד הגדר, ההתלבטות של מה יותר טוב, צפוף למטה או הכי למעלה. אבל מי שיחק ומה הייתה התוצאה, זה נעלם. אם גם אתם אוהדי ספורט ותיקים, או צעירים, בטח יש משחק שראיתם ונצרב לכם בזיכרון, כזה שאתם לא יכולים לשכוח ומשחזרים אותו שוב שוב בראש. משחק שבו חוויתם ניצחון ענק, הת ־ רגשות שיא, הישג משמעותי – או חלילה הפסד מעצבן או כישלון מוחץ. אני מזמין אתכם לכתוב לי סיפורים קצרים על המשחקים כאלה, מכל קבו ־ צה ובכל ענף, ואני מבטיח לפרסם אותם כאן.

אני לא הכי טוב בלזכור דברים, לא ממש זוכר משחק כזה או אחר שהשפיע עליי, או אקט מסוים במשחק. למרות שהיו מאות שלא הצלחתי להירדם בגללם בלילה שאחרי. היו אפילו משחקים שכל השבוע לא תפקדתי בכלל אחריהם. אבל מעבר למשחק גמר הגביע, שהדחקתי כדי לא להתמו ־ דד עם הכאב, לא יכול להיזכר, אולי עם שיחות עם חברים אז כן, וגם אז הפרצוף המופתע של "וואלה!?!" יעלה מספר פעמים. כן, הבישול של ערן לוי לדיא סבע מרחבת החמש של הפועל עכו או קריית־שמונה, 16 עד כמעט ל־ לא זוכר. ההודעה שערן לוי עוזב, הייתי תוך כדי נהיגה אז עצרתי בצד, דפקתי על ההגה בעצבים וקיללתי אותו ובכיתי. כן, זוכר כמה לא הבנתי שעודד מכנס עוזב, למה, איך זה בכלל אפשרי? מה,

צילום: עוז מועלם

צילום: אלבום פרטי

עידן בר-און. קרוב לקו האדום

35

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 28.1.2022