נתניה 28.07.23

תרבות

/ מירית גולן / צילום: ליאור רונן /

/ ספרות /

דרור שגב. "אני לא ילד ופתאום הכול נראה לי אחרת"

רביעי במספר, לסופר ספר חדש, ), יליד חדרה שגדל בשכונת 57 דרור שגב ( ברנדייס. "פועם" בהוצאת "כריכה סוכנות לסופרים" ראה אור לפני שבוע וקדמו לו הספרים "חוצה", "ילד מקולקל" ו"אין לי

מספיק מילים בגוף". חזרה הביתה

שגב, השואב בכתיבתו השראה מחייו ועו־ למו, לא שוכח את שנות ילדותו והתבגרותו בחדרה. נופיה של העיר, חוף הים, הטעמים והריחות מככבים בכתביו וכמובן גם בספר החדש. "ספריי תמיד נושקים לחדרה ולשכונות שלה כחלק מהכמיהה לחזרה הביתה, לחוף של אולגה, לטעמים, לריחות של פעם, לחיים של אז, לחברות שאפיינה את התקו־ פה ההיא ולתחושת המשפחתיות השבטית שאיבדנו קצת כולנו", הוא מסביר. גיבור הספר, רונן, הוא בן חדרה שעובר להתגורר במרכז הארץ. הוא סובל מבעיות נשימה ומתחיל מסע חזרה הביתה לאביו הזקן בשכונה ליד הים. במסע הזה עולים וצפים עניינים שונים כמו יחסיו של רונן עם אשתו ועם אביו המבוגר. "האבא די סגור. רונן היה קרוב יותר לאמא", מסביר שגב. "השניים מסתובבים הרבה באזור הים באולגה, יש הרבה מחש־ בות, שיחות, על מים, על ים, על אודי חברו של רונן שנהרג בלבנון וזו סוג של החמצה עבורו. יש גם חזרה לשורשים של השכונה, לאוכל המרוקאי, למוזיקה שלה ויש גם זר־ קור לחיים שלו היום כמנכ"ל חברה שהתנ־ תק מהשכונה לגמרי ומתגורר בתל אביב". כמה דרור יש ברונן? "מה שמשותף לספרים שלי זה שכולם מדברים על בני שכונות שהמרכז סחף אותם וגם כשהם מגיעים היום לבקר את הוריהם ומשפחתם זה אחרת. יש בהם כמיהה, גע־ גוע למשפחתיות, לשכונה, לים, לאמיתי והאותנטי, לא זה של תל אביב. אני לא כותב על עצמי, זו אינה ביוגרפיה, אבל מי שמס־ לול חייו דומה יוכל למצוא נקודות השקה. אני רואה את ילדיי עם חבריהם, זו חברות שונה. אנחנו היינו בים, מטקות, גלשנו, שיחקנו כדורגל. לא היה נטפליקס, לא היה לנו כלום ולכן כל הזמן היינו ביחד והקרבה הייתה אחרת. זה קצת מעציב אותי". פרידה כזו עוד נקודת השקה לחייו היא העיסוק בגיל ובפרידות.

עטיפת הספר "פועם"

נוך, דבר שחווה על בשרו בבית הספר בו ואילו 55 למד. ב"פועם" גיבור הספר בן . "כל סופר כותב את 57 המחבר שגב בן חייו בצורה מסוימת, אלו החיים של הדור שלי, כל הנושא הזה של חזרה הביתה הוא מאוד משמעותי", הוא אומר. "אני לא ילד ופתאום הכול נראה לי אחרת. פעם הייתי ספורטאי שרץ למרחקים, היום קשה לי יותר. גם העניין הזה עם ילדים שגדלים ופורחים מהקן משפיע על כולנו ואני כותב על הגעגוע הזה. אני בשלן מדהים ולא מתקרב לאוכל של הבית ממנו באתי, כי בטעמים הללו היה חיבור רגשי מטו־ רף. הקידוש של ליל שבת היה ממש רגע מכונן. מי היה מעז לנשום בעת הקידוש? האוכל המזרחי, הריחני, האותנטי, הדו־ דים, הכול היה קרוב. היום המשפחה רחו־ קה, אחי גר שם, אתה גר פה, ההוא גר שם, פעם היה שבט וזה דבר שחסר לכולנו, לא משנה מה המוצא שלך, השבטיות נעלמה לכולנו". חוץ מהיותו סופר פורה, שגב הוא גם מנכ"ל חברת "אריזות קיסריה". בנוסף הוא מעביר בבתי ספר את ההרצאות "יש לו פוטנציאל", המבוססות על חוויותיו כילד שנשאר כיתה בתיכון חדרה ועל ספרו "ילד מקולקל". הוא גם מתופף על תופי טאיקו, רץ בשדות ומשחק מטקות. עם כל הגעגוע לחדרה יוצא לך לבקר כאן? "בוודאי. המשפחה שלי בחדרה, אני מגיע פעם בחודש".

חדרה, אהובתי דרור שגב מוציא את ספרו הרביעי "פועם" וגם בו הוא עוסק בעיר שבה גדל ובזיכרונות ממנה ‰ "תמיד אני חוזר לחדרה. לים, לחיבור לשכונה, לאוכל. זה געגוע וכמיהה"

"הוריי מבוגרים, בשנות השמונים לחייהם וזה סוג של פרידה כזו. זה גם משהו שיושב עלייך וזה משהו שיושב על רונן, סוג של חרדת מוות מהוריו ומעצמו יש לו גם סיפור עם אשתו. בסוף אנחנו רוצים לחזור לשקט, לשלווה, שיחבקו אותנו קצת". נשארת מאוד חדרתי, למרות שאתה לא גר בעיר. "בספרים יש קצת ממני ותמיד אני חוזר "הוריי מבוגרים, בשנות השמונים לחייהם וזה סוג של פרידה כזו. זה גם משהו שיושב עלייך וזה משהו שיושב על רונן, סוג של חרדת מוות מהוריו ומעצמו"

לחדרה, לים, לחיבור לשכונה, לאוכל. וזה סיפור 57 זה געגוע וכמיהה. אני בן על הדור שלי. יש בספר גם סגירת מעגל עם ספרי 'חוצה' שדיבר על חדרה ואול־ גה, הייתה בו חזרה לכאבים ולזיכרונות. ב'פועם' אודי החבר שנהרג בלבנון הוא הרוח של הספר, טווה את החבלים בין עבר, הווה ועתיד. זיכרון וכאב הכול ביחד. אודי זו ההחמצה הגדולה של רונן. הוא נהרג בל־ . משהו מאוד דומה לזה חוויתי 19 בנון בגיל בעצמי". הספר הבא ששגב שוקד עליו מתעסק בפרידות: "יהיו בו הרבה פרידות, בין גבר לאשה, בין גבר לעצמו, אדם שמאבד זיכ־ רון, פרידות ברמה האישית, פרטנית, פסי־ כולוגית, זה חיים שלמים". ספריו של שגב, מתכתבים עם חייו. ב"ילד מקולקל" הוא סיפר על חוויותיו של ילד שמתקשה לשרוד במערכת החי־

30

28.7.2023 ˆ ידיעות נתניה, חדרה