נתניה 29.03.24

ביטון. "רציתי להראות שאפשר לחיות עם זה"

תכירו: עמותת Trauma 4 good צופים בעמותה "טראומה פור גוד" שהקים אורן 7.10.23־ מה אור ביטון כי משבר בקנה מידה לאומי רחב ביותר של פוסט טראומה והלם קרב יהיה חלק גדול מהמציאות הישראלית. איך אתם פועלים? ביטון: "יש עשרות אלפים פוסט טראומטים שאינם מוכרים במשרד הביטחון וזה אסון, כי זה מוביל לבעיות רבות כמו גי־ רושים, אלכוהוליזם והתאבדויות. המטרה לאתר את הלוחמים השקופים וללוות אותם עד להכרה מטעם משרד הביטחון. אנ־ חנו לא מתחרים באגף הביטחון ובשום גורם, רק מסייעים להם לאתר לוחמים שהמדינה שלחה לקרבות והם חזרו מצולקים. יש עוד הרבה מה לשפר ולתקן במערכת הביטחון כדי להחזיר אותם למסלול חיים נורמטיבי ככל הניתן, זהו חוב מוסרי שלנו מ � כמדינה. בנוסף, אנחנו מקיי ים הרצאות להעלאת מודעות ל מ צבי טראומה. רק בשבוע שעבר קיבלתי שיחה מאשה שסיפרה שטוענים שבעלה בדיכאון אבל הם לא סגורים על האבחנה וחו־ שבים שהמצב קשור לשירות שלו בשטחים. במצב כזה העמותה תממן אבחון פסיכאטרי, אחרי האבחון נפנה ליועץ משפטי שיבחן קשר סיבתי. כשיש חיבור, אנחנו מסייעים להגיש תיק למשרד הביטחון לצורך הכרה. כבר בשלב הזה הוא יהיה זכאי לטיפו־ לים אפילו שטרם הוכר. זאת בעקבות רפורמת 'נפש אחד' ומקרה איציק סעידיאן, שלקחתי חלק בכל הוועדות בנושא וגם בוועדת תורג'מן בהובלת יו"ר ארגון נכי צה"ל, עידן קלימן". העמותה עובדת בשיתוף פעולה עם ארגון נכי צה"ל ואגף השיקום והיא עובדת ככה שלפוסט טראומטי יש עד שבע שנים מאז שאובחן והוכר, ואז הוא מתחיל לשמש כמנטור לפוסט טראומטי חדש בעמותה, כתמורה וכדי להחזיר לקהילה. כדי להמשיך להמשיך לממן את האבחונים, הטיפולים והייעו־ צים המשפטיים, התמיכה והלווי הצמוד העמותה זקוקה לתמ־ רומו וגם למתנדבים. trauma 4 good † לתרומות להקיש בגוגל:

קרב של שבע שעות במסגרתו המחבל חוסל מרימון שהשלכתי, המבנה נשרף והקצין ביקש שאחלץ את הגופה של אלי. ידעתי שאני הולך לחטוף. שמונה מטרים ממני מחבל ירה בנו צרורות. נפצעתי, חבר הציל אותי כשמשך אותי אחורה. המשכנו לחימה של שבע שעות עד שהגיע כוח ימ"מ, השתלט על האירוע וחיסל את המחבל השני. בהמשך, שלחו אותי להודיע לאלמנה שאלי נהרג בקרב". אלא שביטון לא עצר לעכל את מה שקרה לו. "זה היה שלושה חודשים לפני השחרור. הייתי אמור לצאת לקצונה וסירבתי. בחופשת השחרור קיבלתי טלפון להגיע לבית חולים שעדכן כי הכוח שלי קיבל ירי דו צדדי. זה ריסק אותי עוד יותר. אחרי השחרור החל־ טתי לברוח מהארץ. עליתי על מטוס לארה"ב וכל הזמן היו לי פלאשבקים, סיוטים, האירוע של אלי שנהרג, הארו־ עים בשטחים, כל זה לא עזב ולא עוזב עד היום, רק שהיום אני יודע להתמודד. חיפשתי את עצמי שנים, הייתי בקונ־ גו, הקמתי צבא לנשיא שם, הסתובבתי בג'ונגלים ועבדתי באבטחה. אחרי כא־ רבע שנים חזרתי ארצה ועסקתי בעי־ צוב שיער, הכרתי את אשתי שרון ואז החלטתי שאני לא יכול להישאר בארץ עם כל הפיגועים, אז טסנו ללונדון. עב־ דתי שם ב'טוני אנד גיא' עיצוב שיער. אחרי ארבע שנים עברנו לצרפת לאר־ בע שנים כי לא יכולתי להישאר במקום חזרנו ארצה והקמתי 2005 אחד. עד שב־ את המספרה שלי 'אורן אור' בהרצליה פיתוח". הכל פרץ ("חנקתי את הבת שלי") ארוע מטלטל שחווה בביתו, היה שנים 16 זה שגרם לו להבין, כ־ אחרי השירות הצבאי, שהוא פוסט טראומטי: "חזרתי מהעבודה, צפי־ תי בחדשות ונרדמתי. חזרו אליי כל המראות והרגשתי שמישהו חונק אותי וחנקתי חזרה. שמעתי חרחורים והתעוררתי. הסתבר לי שחנקתי את ביתי בת השש. איזה אבא רוצה לה־ רוג את הבת שלו? אשתי אמרה 'אתה רץ במסדרונות הבית, צועק יורים עליי ו'אש אש'. או שאתה הולך לקב"ן או שאנחנו מתגרשים כי אתה מסכן את הבית. הלכתי לקב"ן של היחידה בפעם הראשונה, הבנתי שיש לי פוסט טראומה ושזה משהו שהרבה לוחמים חווים ואפשר להמשיך את החיים עם טיפול נכון". עם התובנות החדשות החל לחקור את הנושא ונזכר שבמהלך שירותו כתב מעין יומן על המבצעים והפ־ עילויות, מה שהיום בדיעבד הוא מבין, היה סוג של תרפיה לוויסות

"כל הזמן היו לי פלאשבקים, סיוטים, האירוע של אלי שנהרג, הארועים בשטחים, כל זה לא עזב ולא עוזב עד היום, רק שהיום אני יודע להתמודד"

לחצים: "החלטתי להוציא מזה ספר שנקרא 'חבית נפץ'. אחר כך הופע־ תי בתקשורת, הייתי בין החלוצים שדיברו על זה אז. היינו כאילו 'מו־ קצים'. אחרי הספר התחילו הרצאות להעלאת המודעות. רציתי להראות לאחים ולאחיות שלי שאפשר לחיות עם זה כי היו הרבה התאבדויות על הרקע הזה. משם החלטתי לעבוד על משהו יותר רוחבי. פניתי לא־ לוף (מיל') הפיקוד המרכז בזמני, דני יתום שמתגורר בכוכב יאיר, אמרתי שאני חייב אותו איתי תחת האלונקה והקמנו את העמותה ביחד. דני צירף עוד בכירים במשק ואנשי מקצוע, כמו אלוף (מיל') עמוס גלעד, עמוס ערן, שהיה מנכ"ל רוה"מ, ראש המו־ סד לשעבר, תמיר פרדו והח"כ לש־ עבר אביגדור קהלני שסייעו לנו. את השם בחרתי מתוך כוונה לקחת את הטראומה ולהפוך אותה למשהו טוב. נכון שזה דאבל מינינג ויכול להיות גם טראומה לתמיד, מה שנכון. אבל אפשר לצלוח את זה". ¿

שירת במשמר הגבול והייה, כאמור, מצוות ההקמה של יחידת המסתערבים של משמר הגבול. כמסתערב חווה לוח־ מה אינטנסיבית, ביצע מעצרים בשטח האויב, ספג אבנים, בקטב"ים, ירי תוך כדי התקלויות עם מחבלים ואפילו ' הייתי 92 עבר ניסיון לינץ': "באוגוסט אמור לשמש מפקד כוח פריצה במבנה בשכונה המזרחית בג'נין. בשטח נפת־ חה עלינו אש. תוך כדי חתירה למגע קרוב למבנה, נעמדתי בגרם המדרגות. המפקד שלי, רפ"ק אלי אברם, תפס אותי ואמר 'זוז ביטון אני ראשון', לא רציתי אבל הוא התעקש. הוא ירד רא־ שון קיבל כדור בראש ונהרג במקום, מותיר אחריו תינוק ואלמנה. זה היה

לא עם כוח אדם, לא מבחינת משרד הביט־ חון וביטוח לאומי. "אנחנו מעריכים כי מסתובבים ביננו המון כאלה שלא הוכרו רשמית אבל סוב־ לים מפוסט טראומה. פנינו בעבר לרשויות המקומיות, חלקן הבינו ועברו לזיקוקים שקטים, חלק אמרו שזה יקר פי ארבע". האינתיפאדה הראשונה

("ידעתי שאני הולך לחטוף)

) מקדימה־צורן התגייס בשנת 52 ביטון ( , ימי האינתפיאדה הראשונה. הוא 1989

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאת שרון / מנכ"לית: גיא בן יהושע עורך ראשי: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: michtavim@yedtik.co.il ראשון לציון 1 נח מוזס "ידיעות נתניה":

09-8625550 טל' מודעות ומנהלה: 6343234־04 פקס מודעות ומנהלה: 03-6898430 טלפון מערכת:

9

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 29.3.2024