נתניה 31.05.24

החמישיה הפותחת 5 שלומי אהרוני

פרישת שרן ייני, חידת מסאי דגו לא רק על הדשא ־ לכל החברה הישראלית חסרים אנשים כמו שרן ייני, וגם: מתי בכדורגל ‰ שפרש ממשחק הישראלי ישחקו את המחזור האחרון ‰ כמו שצריך ולא כאילו זהו בעונש? ואיך הדרבי החיפאי הוכיח שמוקדם מדי להפיל על הכתפיים של מסאי דגו אימפריה כמו מכבי חיפה?

ספורט

לא הפי אנד אם למישהו היה ספק שבני

מודל לחיקוי שרן ייני פרש בשבוע שעבר מכי דורגל. אחד הג'נטלמנים הגדולים של הכדורגל הישראלי וסמל אמיתי של מכבי ת"א אומר שלום למשחק. תשאלו כל ילד שגדל בעשורים האחרונים באחת ממחלקות הנוער של קבוצת כדורגל כלשהי, וכנראה שאף אחד מעולם לא חלם להיות ייני. כולם רצו להיות אוחי נה ברקוביץ' בניון זהבי רביבו נמני וכו'. להיות ייני? נו באמת. זה אפור מדי, משי עמם מדי, חסר ברק. אבל אי אפשר לשחק כדורגל בלי שרן ייני אחד לפחות בקבוצה. אי אפשר לזי כות בתארים ולהיות מודל לחיקוי לצי עירים כשיש לך בקבוצה אחת שלושה ברקוביצי'ם. תשאלו את מכבי בעצמה שאחת העונות הנוראיות בתולדותיה 11 היתה בימי הגלאקטיקוס. שם, גם שחקני הרכב לא רצו כמו ייני אחד. אבל ייני הוא לא רק דוגמא למה שיפה ונחוץ בכדורגל. הוא גם מה שחסר בחי ברה הישראלית. חברה שבה כמעט אף אחד לא רוצה ללכלך את היידים אלא לנהל, לתת הוראות. להיות קרוב לצלחת ולא לשבבים שעפים כשחוטבים עצים. ייני במובן הזה היה כל כך מיוחד כי הוא בעצמו לפני הכל שליח ציבור. זה שבא להקריב את עצמו למען החולצה, למען האוהדים למען הילדים ולמען החברים שלו לחדר ההלבשה. זה כל הסיפור - יש כאלה שרוצים לתת הנשמה למען הכלל ויש כאלה שעושים סלקציות בדמות חלוקה ליהלומים כמו שרים מסוימים בממשלה. ייני כנראה

ימונה בקרוב לעוזרו של רב"ש בנבחרת. אנחנו היינו שמחים אם בחור כמוהו יגיע גם יום אחד לכנסת. מלפפונים חמוצים עונת המללפונים החלה באופן רשמי ונדמה שמשנה לשנה הולך ופוחת הדור. במילים אחרות: השוק הישראלי כל כך יבש ששום החתמה לא תצליח לרגש אף אוהד כדורגל כולל מכבי ת"א ומכבי חיפה שיכולות לרכוש כמעט את כל מי שעולה בדעתן בשוק המקומי. נסו להיכנס לנעליים של קבוצה עם תקציב סביר פלוס בליגת העל ששואפת לקפוץ מדרגה לכיוון הצמרת - מעין בית"ר ירושלים או מכבי נתניה שסיימו את העונה האחרונה בקושי רב מעל הקו האדום. עכשיו בואו נעשה סימולציה, כשיש לנו אפשרות להתחזק (לצורך הדיון) רק בשחקנים ישראלים- מאיפה בדיוק נביא בלם שישדרג את העסק? מגן ימני או שמאלי? אבל נניח שבחוי ליית ההגנה מצאנו פתרון חלקי. תנו לנו שם אחד ריאלי של קשר אחורי שבאמת יקפיץ אותנו מדרגה. מי? גנדלמן או קאי רצב? יקרים מדי. עזבו. בואו נחפש חלוץ: מלמד נשאר בהפועל חיפה. וייסמן לא רוצה לחזור לישראל. תומר חמד יסיים את הקריירה במכבי חיפה. חטואל גם יקר וגם מבוקש באירופה. בקיצור: אין כמעט מבחר והצרה כפולה כי גם קשה מאד להשתדרג וכן על אותה איכות משלמים כפול כי במציאות כזו עגומה כל ממזר עם סוכן טוב, מלך.

זה שטבריה שכנתה לצמרת וזו שמעליה, תמעד או תעשה את המינימום שיתן לזהובים את הכרטיס לליגת העל על מגש של כסף. אנחנו לא מודיעין אזרחי ואין לנו שום כוונה לרמוז חלילה שמישהו באום אל פאחם נהג בצורה לא כשרה. אבל בואו נדבר על הסיפור הזה כתופעה לא ראויה בכדורגל הישראלי. בעוד שבאנגליה ובגרמניה קבוצות נלי חמות עד טיפת הזיעה האחרונה במחזור האחרון הגם שהוא לא ישנה את מצבן בטבלה כי זוהי מהות הספורט, אצלנו כמעט ברור תמיד שמי שצריכה לנצח תעשה את זה. ואם היא צריכה לנצח בתוצאה מסוימת גם זה יקרה כי בדרך כלל הקבוצה ממול מגיעה כשאין לה חשק לא לשחק ובטח שלו להוות יריב. אום אל פאחם נעלבה כי העזו לפקפק ביושר שלה ביום שישי אחרי הצהריים. אבל היא השכילה להבין שהיתה יכולה לצאת גדולה אילו רק היתה באה לשחק כדורגל ולתת הכל מול החבר'ה משכוי נת התקווה. בדיוק כמו רעננה בתחילת שנות האלי פיים שמנעה עליה מהפועל ירושלים ומקרית שמונה והפכה בזכות כך לדוגי מא ומופת. אתם יודעים מה? בדיוק כמו י � כשחילצה בש 2010 בני יהודה בעונת ניים תיקו מול מכבי חיפה בבלומפילד ואפשרה להפועל ת"א לזכות באליפות. אף קבוצה לא הצטערה מעולם על כך שהיא גילתה רוח ספורטיבית. למזלה של אום אל פאחם הצדק הפואטי או יותר נכון הווינריות של טבריה מנעה ממנה מבוכה עוד יותר גדולה.

יהודה תפרק את אום אל פאחם במחזור הנעילה של הליגה הלאומית שיקום. הרי היה כמעט מובן מאליו שבני יהודה תעשה את המוטל עליה באחד המגרשים הכי קשים בארץ וכל מה שהיא צריכה

דגו ולוי. עניין של קילומטרז' צילום: גיל | נחושתן

כיתו

31.5.2024 ˆ ידיעות נתניה, חדרה 34