נתניה 5.11.21

זיכרונות מקולנוע אסתר

עמיחי שפיגלר, שדר כדורגל "גדלתי בנתניה ברחוב סמילנסקי, אז בילוי זה היה ללכת לים או לקולנוע. הכול היה במרחק הליכה. חוויות ילדות על יד הכיכר העצמאות. אני זוכר שאנשים היו מעשנים בקולנוע אסתר תוך כדי סרטים, אלה דברים שאין היום. ארבעים שנה עברו מאז שראיתי סרטים בקולנוע אסתר, אבל אני לא אשכח את המקום הזה. זה בכלל היה חלק מנוף העיר. אני זוכר גם את קולנוע סטודיו, שאנשים היו זורקים בקבוקים על המסך וצועקים בוז כאילו הם במשחק כדורגל. אין ולא תהיה על הילדות בנתניה. זה מחזיר אותי ארבעים שנה אחורה, ואלה זיכרונות מתוקים. חבל שלמבנים ההיסטורים האלה אין מקום עוד בעולם". זוהר אביב, סופרת "בילדותי במושב אודים, הזכירו הוריי את שם הקולנוע וביטאו את ה-'אסתר' במילעיל. כאילו 'אסתר' הייתה חברה שלהם. כשהם דיברו על סרט בקולנוע אסתר בנתניה, רציתי רק לגדול כבר, להגיע לעיר האורות, התרבות והסרטים. בשנות הנערות נסענו כל החבר'ה מהמושב לעיר, זו הייתה יציאה עם הכסף הקטן בכיס, להגיע לאזור שמריחים בו את ריח הים בחוץ, וכשנכנסים עוברים לעולם אחר. ובסוף הסרט יוצאים והשפעת הסרט עוד זורמת בעורקים, והופכת אותנו לשחקנים במשחק החיים. אנו מטיילים בנוף הקסום סביב קולנוע אסתר, חוף ים, גן המלך ונשיקה ראשונה בהשפעת הרומנטיקה שבסרט". עודד מכנס, כדורגלן עבר "יש לי כמה זיכרונות יפים מקולנוע אסתר. גרתי ברחוב מקדונלד, וזה היה במרחק הליכה של חמש דקות מהבית שלי. היינו מבלים שם הרבה, ראינו גם סרטים, גם הצגות. אני יכול להגיד אפילו שפעם טקסי הסיום של בתי הספר התיכוניים היו בקולנוע אסתר. אפילו הופעתי שם. תקופה מסוימת רקדתי ריקודי עם, ורקדתי עם הלהקה שלי בטקס הסיום של התיכון. זה היה קולנוע מאוד אינטימי ונחמד, קרוב לבית. ראינו שם סרטים של טרזן, של ילדים. כשהתבגרנו ראינו סרטים של מבוגרים, הוא היה קולנוע מאוד יפה, אני זוכר אותו מאוד לטובה". צחי בוקששתר, שף "זה היה הקולנוע הכי פחות אלים בנתניה. חלק גדול מהסרטים הגדולים של היל ־ דות שלי ראיתי שם. היינו הולכים לראות סרטים יחד כל החבר'ה. אני זוכר ששם ראיתי כמה סרטים בלתי נשכחים. לכל קולנוע היה אופי משלו בנתניה של פעם. את 'אגרוף הזעם' היית הולך להיות בקולנוע 'יגיל'. ב-'אסתר' היו סרטים שהם לא ענקיים. כשיצא הסנדק נגיד, ראינו אותו בקולנוע 'שרון'. כשיצא סרט חצי מסחרי אז הלכנו ל'אסתר'. סרטים כמו 'אמריקן גרפיטי' או 'הטנגו האחרון בפריז'. שם היית רואה סרטי איכות נהדרים שלא היו מופיעים באף קולנוע אחר. יש בי קצת צער שבונים גורד שחקים כל כך קרוב לים. זו הדעה שלי, זה ממש על הטיילת, זה לא צריך להיות חלק מהטיילת, צריך להיות שם מבנה ציבורי". דובי גל, שחקן "יש לי המון זיכרונות מהקולנוע. הוא היה קרוב לגן העצמאות, זה היה מקום שנ ־ פגשו שם די הרבה. ראינו שם הרבה הצגות יומיות. אני והחבר'ה. הרבה מערבונים, היינו קוראים למערבון 'סרט חקלאי'. למה? זה מאה הרוגים לדונם. אני זוכר קטע מאוד מצחיק. היו מדביקים מחוץ לאולם מודעות של הסרטים עם דבק, ופעם הד ־ ביקו מודעה שהייתה קצת מקופלת ואנחנו קראנו על המודעה 'בלשי בלט'. אמרנו לעצמנו וואו זה סרט בלשי, איזה כיף. הגענו בערב, מסתבר שזה 'בולשוי בלט'. במחזה של אפרים קישון 'שמו 14 צחוקים עד השמיים. אני זוכר שהשתתפתי בגיל הולך לפניו', והצגנו אותו באולם הקולנוע. כל המי ומי של עיריית נתניה ונכבדי העיר הגיעו. אחר כך הגיעו הסרטים שלי לקולנוע. והיו שלטים של הסרטים שלי במקום, זה היה מאוד מרגש. אני חושב שזו פיסת חיים, ועם כל ההתפתחות של העיר צריך כמה שיותר לשמר דברים מסוימים כמו הקולנוע הזה".

(צילום: אורן אהרוני)

(צילום: אלבום פרטי)

למרות הדרישה לשמר את המבנה, הקולנוע הראשון בנתניה ייהרס לטובת קומותשיכלול חדרי מלון 28 מגדל בן מ"ר משטח 500 ‰ ויחידות דיור למגורים המבנה החדש יוקדש להנצחת הקולנוע המיתולוגי ‰ העבודות יתחילו בקרוב

(צילום: אלעד גרשגורן)

דנ יאל סלגנ יק

למופעים רציניים. זה היה מרכז תרבות. הכיסאות שלו היו מתפרקים לצדדים, ואז אפשר היה לשיר, לנגן ולרקוד. מפקד האצ"ל, דוד רזיאל, נאם במקום נאומים ציוניים. גם שאול טשרניחובסקי היה נואם שם. כשהיו מגיעים מעפילים בלתי חוקיים לחופי נתניה, היו מעלים אותם לקולנוע בלילות, ואז מפזרים אותם. הם היו משחקים חתול ועכבר עם הבריטים. "היו נותנים להם לאכול, לשתות, היו נותנים להם בגדים, ואז היו מפזרים אותם לפני שהבריטים יבואו. גם מאווררי הענק של הקולנוע זכו לפרסום. לפעמים, בזמן שהחיילים הבריטים היו נהנים מהופעה, הכרוזים של האצ"ל נגד 'השלטון הזר של בריטניה' היו מתנופפים בתוך בית הקול ־ נוע. חברי המחתרות היו שולחים לבריטים כל מיני מסרים באמצעות מערכת האוורור. הקולנוע החזיק מעמד עד סוף שנות השמו ־ נים, היו כל מיני תוכניות – להרחיב אותו, לבנות לידו קולנוע פתוח, אבל הן נפלו". כאמור, עם קבלת ההחלטה הסופית בוועדה המקומית לתכנון ובניה, העבו ־ דות להריסת בית הקולנוע ובניית המגדל החדש, צפויות להתחיל בקרוב.

סרטים ונאומים ,1936 הקולנוע עצמו שהוקם ב- טומן בחובו היסטוריה רבה, עוד מימי ההתיישבות היהודית והמנדט הבריטי. "היזם שהיה מעורב בהקמת הקולנוע היה אייזיק יצחק גרינשטיין. הוא הקים את מלון גרינשטיין בנתניה שעדיין קיים, ואחת הסברות הן שהוא רצה לתת פנאי לאורחים שלו", מספרת חווה אפל, מנה ־ לת מוזיאון נתניה, "לאחר מכן דוד כץ הפך לבעלים של הקולנוע. עד היום לא ידוע לגמרי למה קוראים למקום 'קולנוע אסתר', זו אחת התעלומות. יש סברה שה ־ בעלים של קולנוע אסתר בתל אביב היה הבעלים של קולנוע אסתר בנתניה. יש סברה שאומרת שהקולנוע נקרא על שם הבת של סם כהן, סוחר בעל השפעה גדו ־ לה שהגיע לטקס החניכה. ראש עיריית נתניה, עובד בן עמי, דיבר בטקס הפתיחה בלהט רב דיבר על כמה נפלא יהיה משכן התרבות החדש. 'בית מקדש לתרבות' הוא קרא לקולנוע בעת הקמתו". "הקולנוע אכן היה בית תרבות, והיה הקולנוע הראשון בנתניה. יש עדויות

(צילום: אביגיל עוזי)

(צילום: אביגיל עוזי)

7

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 5.11.2021