נתניה 6.8.21

גילי גהוזי מאליקים עובד כדוור ומתנדב כחובש ב"איחוד הצלה" ‰ בשבוע שעבר הוא נאלץ להפסיק את עבודתו, כשקיבל קריאה על פצועה בתחנת הרכבת ‰ ואין זו הפעם הראשונה: "קורה לפחות פעמיים בשבוע שאני פוגש אירוע רפואי תוך כדי החלוקה" הדוור שמציל חיים

המגבלות. אם יראו אדם, יוכלו להזדהות איתו ולעזור לו וזה יבוא כמובן מאליו, ולא כי הוא איזה 'מסכן'. יש שני מבטים פופולריים על נכים: אחד זה מבט של 'איזה כיסא מגניב יש לו', שזה אחלה מבט ויש את מבט 'וואי איך אני מרחם עליו'. "יש אנשים שחושבים שהם פורצי דרך. באים אליי ואומרים לי 'כל הכבוד שאתה לא מוותר'. על מה כל הכבוד? יש אנשים שאין להם קושי בחיים, שלדים ושדים? לכל אחד יש, אצלי רואים את המגבלה. "כשרואים אותי כנכה מחמד זה לא מתאים. תתייחסו אליי כרגיל, לפי ההת ק נהגות שלי, כמו כל אדם, בלי הנחות כי אני נכה. כן לעזור בפן הפיזי, אבל זהו. כמו שיש לך חבר בלי אוטו תאסוף אותו, חבר עם קושי רגשי, תכיל אותו, ועם קושי שכלי, תסביר לו יותר. לכולם יש קושי שהם רו ק צים שיעזרו להם להתגבר עליו. הקושי שלי פשוט יותר בולט לעין אז זה עושה אותי יותר חשוף, אבל זה לא אומר כלום על היכולות שלי כאדם ומה אני שווה". כחלון מוסיף ומסביר: "התחושה שהח ק ברה מעבירה כיום לאדם עם נכות פיזית היא שהוא סוג ג' וד'. מספר פעמים ישבתי עם אבא שלי במסעדה ומלצרית פנתה רק אליו, או שהוציאו לי מנת ילדים, ופעמים רבות התייחסו אליי כאילו אני דפוק. פעם הערתי על טעות בחשבון במסעדה והמנהל בא ואמר לי: 'אני מדבר איתו לא איתך', כאילו שאם אני על כיסא אז בה ק כרח יש לי פגם קוגניטיבי. כמובן שאני לא נכנס לשם יותר. אני לא קונה בעסק לא נגיש". הומור שחור את מצב הנגישות בחדרה הוא מגדיר "קטסטרופלי", ומפרט: "רוב העסקים לא עשו רמפה, וכשאתה שואל מדוע עונים לך בצורה לא נאותה וחלקם מתעלמים. למזלה של העיר, יש מספר עסקים שגדל מרגע לרגע שמתחילים להנגיש. הספר שלי במספרה הקודמת שיפץ והנגיש את המקום כדי שאוכל להיכנס בנוחות וכ ק שהוא החליף מקום, הוא הקפיד שזה יהיה רק עם רמפה". איך הולך בתחום הזוגיות? "יש קושי גדול למצוא זוגיות כשאתה עם מגבלה, כשכולן מחכות לאביר על הסוס הלבן ולא לאדם על הכיסא הנוסע. אני מתחיל בשוק בנקודה נמוכה יותר כי העידן הזה הוא רושם ראשוני לפני הכול ואצלי רואים את הכיסא מיד. את הפאקים שלה אני לא רואה מיד, זה ההבדל". לכחלון יש הומור עצמי בשפע. "זה אפל, זה רע, אבל יותר מצחיק. למשל יש פעמים שמישהו שואל 'מה הולך'? ואני משיב: 'לא אני..' זה שובר את הקרח". מה החלום שלך? "להתפרנס מהאמנות שלי, מתסריטים, ממשחק, מלהיות ראפר. השאיפה שילדים ישמעו את השירים שלי ויגידו 'הוא על כיסא גלגלים, זה לא סוף העולם'. היום כל מי שבטלוויזיה הוא לא נכה. אין עם מי להזדהות. בפן האישי, אני רואה עצמי עם בת זוג, ילד או שניים וכלבים". יש לך מסר לאנשים עם מגבלה? "חינכו אותי שמי שמסתכל עליך מוזר, תסתכל עליו חזרה מוזר ושאני לא פחות טוב מאף אחד אחר, לפי המשפט: 'הדבר היחיד שאיני יכול לעשות זה ללכת'. כילד התביישתי, היום אני יודע שכש ק רואים אותי זוכרים אותי, זה סימן ההיכר שלי ואני מתגאה בו, זה יח"ץ חינם". ¿

גיל כחלון. "לכולם יש קושי שהם רוצים שיעזרו להם להתגבר עליו. הקושי שלי פשוט יותר בולט לעין אז זה עושה אותי יותר חשוף"

גילי גהוזי מאלייקים עובד כדוור בדואר יש ק ראל כעשרים שנה ומחלק דואר בזכרון יעקב אלא שזה לא הדבר היחיד שהוא - ובבנימינה עושה: בשש השנים האחרונות הוא מתנדב גם כחובש ב"איחוד הצלה", ובמהלך עבודתו כד ק וור באזור יצא לו כבר לא מעט פעמים לנצל את כישוריו כחובש להציל חיים. אחד המקרים אירע בשבוע שעבר בבנימינה: "קורה לפחות פעמיים בשבוע שאני פוגש אירוע רפואי, או אפילו צורך בהצלת חיים תוך כדי החלוקה", הוא אומר, "בשבוע שעבר בבנימינה הייתי עם אופנוע של הדואר, שם תמיד אני מחזיק תיק עזרה ראשונה, וקיבלתי קריאה מתחנת הרכבת המקומית. כיוון שזה מאוד קרוב הייתי הראשון להגיע, ועוד עיכבו אותי בכניסה כיוון שלא הייתי עם אפוד חובש. בסופו של דבר נתנו לי לאבחן ולהעניק טיפול ראשוני לפצועה, עד הגעת אמבולנס למקום. כשחזרתי למאבטח שמנע את כניסתי, כבר קיבלתי חיבוק, הנעתי את האופנוע והמשכתי לחלק מכתבים". לאקשה לעשותסוויץ' מרוטינתעבודהבדואר למשימת חירום בהפרש של שניות אחדות? "זה חלק ממני. מהשגרה, מהעבודה, אפילו לוקח מהזמן עם המשפחה. עזרה לזולת והצ ק לת חיי אדם הם הסיפוק שבחיים. זהו חסד שאין כמותו שלעיתים גם בא על חשבונך. מדו ק

צילום: דוברות דואר ישראל

גיל גהוזי. "הצלת חיי אדם הם הסיפוק שבחיים"

בר ב'בוסט' של אנרגיה, אדרנלין שלא ניתן להסביר. אני עושה סוויץ' מחשבתי בשנייה אחת, מטפל באירוע הרפואי וחוזר לחיק תיבות הדואר. קרה לי למשל בזכרון יעקב, שם כולם מכירים אותי, שבמהלך החלוקה התקשרה אליי מישהי שאני מכיר כדוור וסיפרה שאביה הת ק מוטט. זינקתי על האופנוע, ביצענו פעולות החייאה והאב שב להכרה".. מלבד היותו דוור וחובש בהתנדבות, גהוזי ) נשוי ואב לשלושה, מתנדב שנים רבות 45( כלוחם ומפקד צוות בדרגת רב סמל מתקדם במשמר הגבול במחוז הצפוני. במהלך התנד ק בותו, קיבל את "עיטור מג"ב צפון" ובנוסף את "אות הנשיא". ¿

בעמותות החסד באזור מדווחים על עלייה חדה בנזקקים * "יש עוד ועוד בקשות אל מול ירידה במספר התורמים", אומר אלירן אברמות מגמ"ח "אהבת חינם" ומוסיף: "גם מוצרים יבשים זו עזרה מבורכת" "עקב הקורונה תורמים הפכו לנזקקים" עמותות החסד נערכות לחגי תשרי:

מספר. "הייתי על כיסא גלגלים, וזה גרר הרבה מבטים ושאלות ופחות רצו לשתף אותי במשחקים. זה היה בניגוד לגן שלי, שם הייתי פופולארי. הילדים לא נרתעו מהכיסא ואפילו התלהבו. הם לא ראו את הכיסא, אלא אותי. וזו השורה התחתונה והעליונה בחינוך ובמודעות לנושא. פעם, כשעליתי לאוטו, ילד שאל את אמא שלו מה זה? והיא עצרה הכול והסבירה לו שזה אדם על כיסא גלגלים. אז גם אני עצרתי והסברתי. ידעתי שאני מתעכב ובכל זאת היה לי חשוב, כי אם הורה טרח להסביר אז גם אני. כי ככה מחנכים, במקום להגיד לו 'שששש' או להגיד לא זה לא יפהע. למה לא יפה? תסביר לו. "העולם לא יפה, אלא מקום מכוער מלא באנשים לא משהו. תעצור, תסביר לו את המציאות כמו שהיא. האדם האחר, השו ק נה, גם יעצור ויסביר שהוא כמו כולם, רק שלו קשה בדרך אחרת. זה הכול". כחלון מספר כי כבר כילד נתקל בק ק שיים לא מעטים. "בסוף כיתה ב' כשע ק ברתי לכיסא ממונע, הסברתי לילדים שאי אפשר לנסוע עליו כאילו זה אוטו ואז הגיע קושי חברתי גדול. אם לא הייתי מביא קלפים מהבית, אף אחד לא היה משחק איתי. בכיתה ו' עם המעבר לבית הספר באור עקיבא היה יותר טוב חבר ק תית". יש לך בטן מלאה על החברה. "כשאני מבקש נגישות, אני לא מבקש רמפה ולא שירותי נכים, אלא שאנשים יסתכלו עליי קודם כל כאדם ואז יראו את

בעמותת החסד שפועלות בחדרה ובאזור כבר נערכים לחגי תשרי וקוראים לציבור להתגייס ולתרום סלי מזון, מוצרים יבשים או תרומה כספית, כדי שכל המשפחות שביקשו סיוע לק ק ראת החג, יקבלו אותו. לדברי הפעילים בעמו ק תות השונות, תוצאות שנת הקורונה מורגשות מאד בשטח ומתבטאות באינפלציה בכמויות הפונים, ואף בזהותם. רבים סיפרו על תורמי עבר של העמותות, שכעת מתדפקים על דל ק תות אותן עמותות, בבקשה לקבל סיוע במזון. "יש לי כמה משפחות של תורמים משנים עברו, שהיום מבקשים ממני סלי מזון", אומר השבוע אלירן אברמוב מגמ"ח "אהבת חינם" הפועל בגבעת אולגה, "בשנה שעברה היתה משפחות, בסופו של דבר 100 לי רשימה עם ק � סלים, וכל הזמן יש עוד ועוד ב 120 הוצאנו שות אל מול ירידה במספר התורמים, שנפגעו גם הם בקורונה. לכן אני מבקש שמכל מי שי ק כול, לא חייבים לתרום כסף, גם מוצרים יבשים, זו עזרה מבורכת".

משה הררי, מנהל עמותת "להקשיב ללב הקהילה" שהוקמה לפני כשנה וחצי ומיד נכנסה לחלוקה אינטנסיבית בשל פגעי הקורונה אומר כי "הקמתנו היתה סמוכה למשבר הקורונה, וכך התווספו לנו די מיד המון משפחות נזקקות אלמ ק נות ויתומים, חד הוריות ואנשים במשבר כלכלי. אנו בהחלט עדים למשבר שפוקד את העם. כל פורמט ותרומה תתקבל ותשמח מישהו שזקוק לה, שלא יישאר אף ילד רעב". אילנית חפוטה מנהלת עמותת "מאיר פנים" באור עקיבא סיפרה כי העמותה מטפלת לרא ק שונה מאז הקורונה אפילו במשפחות ביישובים מבוססים כמו קיסריה: "נצטרך כל עזרה אפש ק רית, עוד שניה אור עקיבא אדומה שוב, ואנח ק נו לא מפסיקים לבשל. לקראת החגים נצטרך פניות, זאת 3,400־ לבשל את ארוחת החג ל כשלפני הקורונה לא בישלנו חצי מנה. פתאום הפכנו למעין קייטרינג מהגדולים בסביבה על בסיס התנדבותי, אנחנו מספקים ארוחות חג מבושלות, מוצרים יבשים ותלושי מזון". ¿

7

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 6.8.2021