פתח תקוה בקעת אונו 02.10.24

כבר לא מדברים גלויות חיים כהן מפתח תקוה הוא הבעלים הגאה של בית הדפוס הראשון 87 שהוקם בעיר לפני מי שהיה אחראי ‰ שנה להדפסת מאות אלפי אגרות שנה טובה מספר על ימי השגשוג ומודה שיש לו חלום: ‰ "שיחזרו לאגרות של פעם, שהיו הכי פשוטות והכי יפות" : ימים של תחרות 1980 צצו כפטריות עסקים דומים באזור. 80 בשנות ה- "כולם עשו הכל, וגם באגרות השנה הטובה חל שינוי: הוסיפו פרחים, כיתובי זהב, דבורים וצנצנות דבש. עד היום אני שומר ארגזים של ברכות, שגם אם לא היו מהודרות עם נצנצים, תמיד היו יפות ועם כוונה טובה. החגים היו תמיד עמוסים ועבדנו סביב השעון. , אלא דפי ענק בגודל 4 כיוון שלא היו גיליונות איי , היינו צריכים לחתוך אותם בידיים". 70/100 : הברכה האחרונה 2010 הפסקנו להדפיס אגרות שנה טובה. 2010 "בשנת הביקוש ירד בגלל המחשבים והאינטרנט. פעם היו דוכנים שמכרו אגרות, היום אין דבר כזה וזה עצוב. אנשים כבר לא מדפיסים, לא מברכים ולא שולחים. "בעבר עבדתי מבוקר עד לילה, היום ממש לא", מודה כהן. "אני מנסה להתקיים ומדפיס בעיקר מעע טפות, חשבוניות וקבלות, על אגרות ברכה אין מה לדבר, בטח לא בדואר. החלום שלי הוא שיחזרו לאע גרות של פעם, אלו שהיו הכי פשוטות והכי יפות. הייתה להן משמעות אחרת. היום קונים משהו מוכן במקס סטוק ומביאים למארחים בקבוק יין. לכולם יש ווטסאפ ופייסבוק, ובמקום שנה טובה שולחים אימוג'י וברכה ממוחזרת, ואחד מעביר לשני. עבור הדור שלי שנה טובה עם הקדשה בכתב יד היא חלק מזיכרון ישן שמיד מחזיר אותי אל הילדות''. כך גם לגבי הזמנות לחתונות". : על אש קטנה 2024

כהן. "בעבר עבדתי מבוקר עד לילה, היום ממש לא"

נטאלי סילבר // צילומים: קובי קואנקס

ועד לפני כעשור הודפסו ''מיום הקמתו בבית הדפוס שהקימו הוריי בפתח תקוה מאות אלפי אגרות שנה טובה, לא מהסוג המהודר והמקושט, אלא מהזן הנוסטלגי-מנימליסטי, שמשלב תמונות מוע לדת, פרחים, שופר וברכת שנה טובה'', אומר חיים ), ובקולו נשמע צער מהול בגעגוע לתקופה 78 כהן ( שבה כולם שלחו אגרות בדואר. בארגזים בבית הדפוס , שאליהן 90 י.כהן הוא שומר אגרות בנות קרוב ל הוא מתייחס כאל אוצר פרטי. בגאווה הוא מציג את האגרות שנעלמו זה מכבר מהנוף, כאלה של פעם, חלקן בשחור לבן, חלקן עטורות בפרח סולידי. ''פעם לא היו גרפיקאיות וגם לא מחשב, והיה צריך לחשוב טוב טוב מה לכתוב ואיפה", אומר כהן. "בעל עסק לדפוס היה עושה הכל: הוא צריך היה לדעת לעצב, להיות בעל עברית ולעשות הגהה, לצייר, לאייר וגם להדפיס. היום הכל נמצא במחשב. דפוס הפך לעסק של הדור הישן. אנחנו עולם הולך ונעלם''. : תעודת האמן של אבא 1934 ע � כש 20 יעקב כהן (מאטו), אביו של חיים, היה בן לה לישראל, דאז פלשתינה, מיוגוסלביה עם רעייתו הצעירה ליזה. השניים התמקמו בפתח תקוה ובשנת פתחו ברחוב חובבי ציון את בית הדפוס הראשון 1937 בעיר ועבדו בו יחד. "אבי למד דפוס בבית ספר מקצועי ביוגוסלביה והגיע לישראל עם תעודת אמן, לכן הורע שה על ידי הבריטים לפתוח את העסק ואף קיבל רישיון פלשתיני לעסוק בתחום, שהיה נדיר באותה תקופה. הוריי גרו בדירה קטנה בת שני חדרים. בחדר אחד פעל בית הדפוס ובחדר השני התגוררה המשפחה. המטבח היה בחוץ והשירותים המשותפים היו ברחוב ההגנה".

: משפחה שלמה בחדר אחד 1946 הביאו יעקב וליזה לעולם את 1946 בשנת בנם חיים. "מגיל צעיר חייתי ונשמתי את עולם הדפוס, עוד מהתקופה שבה החזיקו אותיות בארון והיו מגשים לניקוד. אפשר להגיד שממש נולדתי לזה, גדלתי לתוך הריח ותהליך הדפוס זרם לי בוורידים'', הוא מספר. "אני זוכר את הדירה הקטנה ששימשה אותנו ואת בית הדפוס, ואיך כל המשפחה חלקה חדר אחד. אבא בנה את העסק במו ידי ועבד קשה כדי לקנות את הציוד. אלה היו השנים בהן הוריי ביססו את עצמם בתחום וגם החלו להדפיס אגרות שנה טובה. המשכתי את דרכם של הוריי ולמרות שהכל השתנה, אני לא מסוגל לסגור או למכור את העסק. לצערי אין מי שימשיך אחריי. אני מקווה שיום אחד יהפכו את המקום למוזיאון, כי הוא חלק מההיסטוריה של העיר הזו". : קידמה והתחדשות 1966 שנה עבר הדפוס למשכנו המשורג 58 לפני ב � . "באותה תקופה ע 3 ברחוב אשכנזי יחזקאל דנו בחגים ללא הפסקה", הוא נזכר. "חודשיים לפני ראש השנה כבר היינו מכינים את חומרי הגלם וסוגרים נוסחים ועיצוב. הכנו אגרות לעיריית פתח תקוה ולמפעלי עץ הזית וצמיע גי שמשון. עבדנו עם כולם. למחצית מתושבי העיר הדפסנו הזמנות לחתונות ולבר מצוות. אני עדיין מחזיק את הגלופות של עיריית פתח תקוה".

"הוריי גרו בדירה קטנה בת

שני חדרים. בחדר אחד פעל בית הדפוס ובשני התגוררה המשפחה. המטבח היה בחוץ והשירותים המשותפים ברחוב ההגנה" "בחגים עבדנו ללא הפסקה. חודשיים לפני ראש השנה הכנו את חומרי הגלם וסגרנו למחצית מתושבי העיר הדפסנו הזמנות לחתונות ולבר מצוות" נוסחים ועיצוב.

24

2.10.2024 ˆ ידיעות פתח תקוה, בקעת אונו