פתח תקוה בקעת אונו 02.10.24

הסכיתו ושימעו

ההדוקים באחד מהסגרים שכפתה עלינו הקורונה, הרגישה ורד ליון-ירושלמי, שהיא חייבת להתנתק מעט מהחדשות על הדבקה אקספוי ננציאלית ומספר מונשמים. היא התי חילה להאזין בקצב הולך וגובר לפודי קאסטים, הסכתים במילים של האקדמיה העברית ללשון. "אני מאוד מאוד אוהבת היסטוריה, קוראת ספרים בנושאים היסי טוריים, ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות", היא מספרת. "כמו רבים גם אני גיליתי את עולם ההסכתים בימי הקורונה. התי חלתי להקשיב די באובססיביות להסכי תים היסטוריים. "בקורונה אנשים רצו להתנתק גם במובן של לצאת מהבית וגם במובן של לשמוע דברים אחרים", היא מסבירה. "זה קצת מזכיר את התקופה עכשיו, מאז באוקטובר. תמיד כשאנשים נמצאים 7 בלחץ וחרדה רואים עלייה בהאזנה לפוי דקאסטים. מה שקרה בקורונה זה שאני שים היו סגורים בבית, התחילו להאזין לפודקאסטים ואמרו 'רגע אם אני מקשיב אז למה שאני לא אעשה אחד גם?' בנתונים ראו עלייה בין

"בשביל להתמיד

. אם עד הקורונה היו 2020 ל- 2019 י � פודקאסטים ב 700-750 משהו כמו שראל, אז תוך שנה המספר הכפיל את עצמו". היסטוריה לקהל הרחב אז אחרי האזנה לשלל הסכתים גם ליון-ירושלמי חשבה לעצמה למה לא להרים אחד בעצמה, אלא שבניגוד לאחי רים שיושבים בסלון וחושבים על נושאים לפרק לרשותה של ליון-ירושלמי, אשת יחסי ציבור ותיקה שמספקת שירותי יעוץ תקשורתי ודוברות לכמה מהגופים המוכרים והנחשבים בארץ, עמדה ספרייה שלמה - ליתר דיוק הספרייה הלאומית, שהיא הדוברת שלה, ושבשנה האחרונה עברה למשכנה החדש והמפואר. "באתי למי שאחראי על הדיגיטל בסי פרייה הלאומית, נתי גבאי, ואמרתי לו שזה ממש מתבקש שגם לספרייה יהיה פרקים שהפתיעו 5 את ורד במיוחד

הסכת. אמרתי לו 'בוא ניקח את העוי שר ההיסטורי והתרבותי שיש בספרייה ונתרגם אותו לפודקאסט שינגיש את האוצרות האלה לקהל הרחב". כך נולד הסכת "הספרנים" ומאז השיי חה ההיא, כמו שאומרים, השאר הפך להיסטוריה. בימים אלה סוגר ההסכת הפופולרי עונה שלישית, עם מאות אלפי מאזינים. באפל פודקאסט למשל הוא בחמישייה הפותחת ברשימת

למרות שבפודקאסט היא עוסקת בהיסטוריה היא דווקא בעלת תואר שני בתקשורת מהאוניברסיטה העברית. את הקריירה המקצועית התחילה כני ערה שכתבה ל'מעריב לנוער', אחר כך עבדה ב'כל העיר' בתקופת הזוהר שלו, שם הכירה את בעלה, העיתונאי והפרשן הפוליטי שלום ירושלמי שאיתו הביאה לעולם שלושה בנים. בהמשך עזבה את עולם העיתונות לטובת העיסוק בדוברות: היא שימשה דובי רת במשרד החינוך ובמשך שנים רבות דוברת החברה הקימה 14 למתנ"סים. לפני משרד יחסי ציבור עצמאי שמספק שירותי דוברות וייעוץ תקשורתי לגופים מוכי רים כמו האקדמיה ללשון עברית, האקדמיה הלאומית למדעים, בית אביי חי וכמובן הספרייה הלאומית. שנים "שבתרבות" 7 הנחית במשך אבל אין לך רקע רדיופוני, היתה מח־ שבה לתת למישהו עם שם מוכר לה־ נחות? "היתה שאלה אם להביא אדם מוכר,

ולצבור קהל משמעותי של מאזינים לא מספיק רק לרצות. זו ריצה למרחקים ארוכים של השקעה, מחויבות, וצריך לומר - לרוב המוחלט של הפודקאסטים אין מודל עסקי. יש מעט מאוד אנשים

ההסכתים המואזנים ביותר בקטגוריית ההיסטוריה - הישג לא מבוטל כשלוקחים בחשבון את העובדה שכ- אחוז מהמאזינים בארץ 40 לפודקאסטים מאזינים לכאי לו שעוסקים בנושאים היסטוי ריים - ויש מאות כאלה. ידע זה כוח

ליון-ירושלמי נולדה וגדלה בקיבוץ גבעת ברנר אבל כמי שמתגוררת שנה היא 30 בבירה כבר למעלה מ מוכרת מאוד בנוף הירושלמי.

שמרווחים כסף מזה"

צילומים פרטי, ארכיון הספרייה הלאומית

. קודם קידוש 3 אחר כך רצח

. לב שבור בגלל 2 שרה אהרונסון "יש אנשים שנמצאים כמעט בכל צומת היסי טורי חשוב, אבל מכל מיני סיבות לא זוכים בפרסום ובתהילה, כזה הוא ליובה שניאורסון – בן דודו של הרבי מלובביץ'. הוא היה חילוני, משפחתו ממייסדות חדרה, מהיחידים שנותי רו בחיים ממחתרת ניל"י שבה שימש כקצין הקשר. הוא היה החבר הכי טוב של אבשלום פיינברג, איש סודו של אהרון אהרונסון ומאוהב בצורה שוברת לב בשרה אהרונסון, שהיה בה הכל - חוכמה, יופי ועוצמה. הוא גם האיש שנתן לארגון את השם ניל"י. לא שמענו עליו, כנראה כי הוא כמעט היחיד שנשאר בחיים בעוד שרוב חברי ניל"י מתו צעירים מאוד ובנסיבות טרגיות. בתקופת המנדט הבריטי הוא היה שומר הראש האישי של הרברט סמואל ואחר כך של חיים ויצמן. לכאורה הוא חי "ליד ההיסטוריה", אבל הכתיי בה הקולחת שלו והתיעוד של אחד מהפרקים הכי מסעירים בהיסטוריה שלנו הופכת אותו לדמות מרתקת. היומן שלו שמור בספרייה הלאומית ואחרי שקראתי אותו היה לי ברור שנקדיש לו פרק ב"ספרנים"".

. הסטודנט הנאצי 1 מה'עברית'

"המאפיה היהודית הוא פרק שזוכה להמון האזנות. כולם יודי של המאה העשרים היתה בניו 20 עים שבתחילת שנות ה יורק מאפייה יהודית חזקה לצד המאפיה האיטלקית, אבל בפרק הזה אנחנו מדברים על כמה דמויות מרתקות וקצת פחות מוכרות ממאיר לנסקי ובאגסי סיגל. למשל, אבנר זווילמן שהיה מצד אחד חבר מאפיה בכיר ומאוד עשיר, אבל גם ציוני חם שהקים בית תמחוי לקשישים יהודים ותרם מלי גות לסטודנטים יהודים עניים. מספרים שפעם הוא נכלא חודשים והיה לו נוהג לשחד את הסוהרים ולצאת 3 ל לאכול כל ערב באחת ממסעדות היוקרה בניו יורק וכשהשתחרר הוא קנה למנהל הכלא רולס רויס. המאי פיונרים האלה היו בסה"כ ילדים יהודיים די טובים להורים שלהם. היה חשוב להם להגיע לארוחות שבת וחג ולתפילות בבית הכנסת והם גם השתדלו לא לרצוח בשבת. הם היו מאוד ציוניים, החטיפו מכות רצח לתומכי הנאצים בניו יורק ותרמו מיליונים לרכישת נשק במלחמת השחרור. הבחירה של רבים מהם בעולם הפשע הגיעה ממקום של העוני, אלימות ואנטישמיות שהם חוו בילדותם וזו היתה עבורם דרך לצאת מהגטו היהודי, מה שכמובן לא מצדיק שום רצח, סחיטה, איומים וסחר בסמים. לילדים שלהם הם לא אפשרו להמשיך בדרכם ורבים מבני הדור השני של חברי המאפיה היהודית הפכו לעורכי דין, בנקאים ואנשי עסקים לגיטימיים".

י � מיליון יהודים, הנאצים בזזו ספרים ויצ 6 "מלבד רצח של רות אמנות. אחד האנשים החשובים שלקח חלק בשוד הספרים הגיע 30 היהודים היה כומר בשם יוהנס פול, שבאמצע שנות ה מגרמניה לישראל ולמד תאולוגיה באוניברסיטה העברית בהר הצופים. הבנאדם ישב ולמד במשך שנתיים לצד סטודי נטים יהודים. הוא ידע עברית שוטף ופטפט גם קצת ביידיש. כשהוא חזר לגרמניה גייס אותו אלפרד רוזנברג, שהיה מהי קרובים ביותר להיטלר. הוא אמר לעצמו 'יש לי בחור בקיא, דובר עברית אני שם אותו בראש המחלקה שתחליט אילו ספי רים יהודיים לשמור ואילו להשמיד'. האובססיה של הנאצים ליהודים באה לידי ביטוי גם במפעל ההשמדה הרצחני שלהם, אבל גם בהחלטה לאסוף ולשמור ספרים יהודים על מנת "להי כיר ולחקור את הגזע היהודי", כלשונם. תפקידו של יוהנס פול היה להחליט מה חשוב לשמור לצורך המחקר העתידי ומה אפשר לשרוף. והודות לידע שהוא למד באונ' העברית הוא 1946 החליט לשמור על הרבה ספרים וכתבי יד חשובים, בשנת אנשי בית הספרים הלאומי נסעו לגרמניה כדי לאסוף את הסי פרים האלה והם עד היום מסומנים בספרייה הלאומית בחוי תמת אליפסית מיוחדת שעליה כתוב "אוצרות הגולה". אגב אחרי שנפטר פרופ' יוסף קלאוזנר, שהיה המורה הנערץ על פול האנטישמי, הוא שלח למשפחתו מכתב תנחומים ששמור בספרייה".

2.10.2024 ˆ ידיעות פתח תקוה, בקעת אונו 46