פתח תקוה בקעת אונו 02.10.24

פרקים 5 שהפתיעו את ורד במיוחד

. לא רק אשתו של... 5 "יהודית מונטיפיורי מוכרת כאשתו של סר משה מונטיפיורי הנדבן הידוע, אבל בפרק שעשינו עליה התברר שהיתה לה השפעה רבה על כל דבר שהוא עשה. הוא עצמו מצהיר על כך שכל החלטה חשובה שלו הוא קיבל רק אחרי התייעצות איתה. למשל, את הקמת 'ביקור חולים', היא זו שיזמה. היא ראתה את המצב הקשה בירושלים ואמרה לו שחייבים להקים בעיר בית חולים. ויפה להיווכח שהוא מכיר בתבונה שלה ונותן לה להוביל בה־ שנים זו לא היתה זוגיות 200 רבה מצבים והחלטות. היום זה נראה לנו הגיוני, אבל לפני שיגרתית. למעשה, הקשרים והכסף המשפחתי של מונטיפיורי הגיעו בעיקר מהצד שלה ומקריאה ביומנים ובחומרים היסטוריים די ברור ששניהם מאוד מודעים להיבטים האלו. כל זה לא פגם באהבה הגדולה ביניהם והזוגיות שלהם באמת היתה יוצאת דופן".

. המשאלה של חנה סנש 4 "יש לנו כמה פרקים שמוקדשים לנשים מוכרות בהיסטוריה שלנו, אבל מזווית קצת אחרת. אחת מהן היא חנה סנש שכולם מכירים כלוחמת, משוררת וגיבורה נועזת. הקריאה ביומנים שלה מדהימה ומרגשת. היא כותבת כנערה בהונגרית, אבל מיד כשהיא מגיעה לארץ היא מצהירה שמעכשיו היא תכתוב בעברית. בהתחלה רואים מעט שגיאות כתיב, אבל תוך שבועיים היא כבר כותבת בעברית שוטפת. כל הציונים שלה היו 'טוב מאוד' והיום היא בוודאות היתה מאותרת כמחוננת. אחד הדברים הנוגעים ללב זה מה שמעסיק אותה ביומן האישי שלה - הרצון לזוגיות ואהבה. היא נוזפת בעצמה שהיא קשה מדי עם עצמה ועם הסובבים אותה וזה משהו שכל אחד ואחת יכולים להזדהות איתו, גם ממרחק השנים".

"בקורונה אנשים היו סגורים בבית, התחילו להאזין לפודקאסטים ואמרו 'רגע אם אני מקשיב אז למה שאני לא אעשה אחד גם?' אם עד הקורונה היו משהו 700-750 כמו פודקאסטים בישראל, אז תוך שנה המספר הכפיל את עצמו" הסכיתו ושימעו

אנשים שמרווחים כסף מזה. אז נכון שזו לא נחשבת להוצאה יקרה, והיא בוודאי זולה יחסית לפלטפורמות תוכן אחרות ברשתות החברתיות, אבל יש לא מעט לוגיסטיקה והפקה ולא כולם בנויים לזה. "כדי להיכנס לכל מיני אלגור־ תמים שמקדמים פודקאסטים רצוי מאוד שיהיו לפחות עשרה פרקים. פרקים, יהיה 4-5 אם מישהו העלה די קשה להגיע אליו. אני מכירה שני חבר'ה מוכשרים מאוד שאמרו לי 'אנחנו לא מצליחים להביא יותר האזנות לפרק. אז אני 100-150- מ יכולה להבין שיש תחושת תסכול של מי שמשקיע ובסוף שומעים אותו מאה אנשים. בשורה התחתונה - זה נראה פשוט וזול וכאילו כל אחד יכול לעשות פודקאסט, אבל בפועל זה הרבה יותר מורכב ומסובך מאיך שזה נראה מבחוץ". הספרייה הלאומית החדשה היא חלק מקרייה לאומית שמעלה על נס את העבר שלנו, אבל עם הפנים לעתיד. מה את חושבת על ירושלים כיום? "אני תמיד אומרת שירושלים היא סוג של סטרטאפ לכמה דברים מאוד יפים שיש בישראל. יש הרבה התא־ רגנויות אזרחיות וקהילתיות שאחר כך את רואה אותן מופצות בכל הארץ כמו מיזמי הספריות הקהילתיות, הגינות הקהילתיות, הבחירות במי־ נהלים הקהילתיים שהתחילו פה אצלנו בעיר. מצד שני, אני מוטרדת מכמה תופעות דמוגרפיות שיש כאן. "אני מאוד אוהבת את ירושלים ואת מה שמייחד אותה - הרב תרבו־ תיות והרב גוניות וכל השפע היצי־ רתי שיש כאן, אבל אני גם מרגישה שבשנים האחרונות הופר בה איזשהו איזון. חשוב בעיני שקברניטי העיר ימשיכו לשמור על נושאים שח־ שובים לאוכלוסייה הפלורליסטית, כיוון שירושלים לא יכולה להרשות לעצמה לוותר על האוכלוסייה הזו, שכיום היא סוג של מיעוט".

אבל היה די ברור שלאנשים כאלה אין יכולת וזמן לעשות תחקירים יסודיים ולהביא תחקירנים מבחוץ גם לא רצינו. בהחלט יש פודקאס־ טים טובים ומעניינים שהעניין בהם הוא זהות המנחה - כל מיני סלבים, קומיקאים ושחקנים. הם מצליחים ויש להם את הקהלים שלהם. בפוד־ קאסטים על תחומים מקצועיים המ־ גיש הוא לא הסיפור, אלא הבקיאות והסקרנות שאתה מביא איתך. אני משקיעה הרבה מאוד זמן בתחקיר לכל פרק, ומקפידה על למידה מעמיקה ורצינית בכל אחד מהנושאים. גם המרואיינים שאני בוחרת הם ה-מומחים בתחום. אחת המחמאות שאנחנו מקבלים זה שעד היום, אחרי עשרות פרקים לא קי־ בלנו שום הערה או בקשה לתיקון טעות. לא רק שזה לא קרה אלא שיש חוגים להיסטוריה ובתי ספר שממליצים לסטודנטים ולתלמידים על הפודקאסט. טעויות היסטוריות בהחלט יכולות לקרות בפודקאס־ טים פופולארים שלא מתבססים על אנשי אקדמיה; שנה לא מדויקת, שם שלא מבטאים נכון או פרשנות לא מהודקת, אבל עד היום לשמחתי זה לא קרה ולא התבקשתי לתקן שום דבר שאמרתי או שמרואיינים שלי אמרו וזה חשוב בעיקר כי זה פודקא־ סט של הספרייה הלאומית, ואני מר־ גישה שכמי שמייצגת את הספרייה הלאומית של מדינת ישראל אני מחוייבת לסטנדרט מקצועי גבוה". ריצה למרחקים ארוכים בזכות שיעורי ההאזנה הגבוהים להם זוכה ההסכת, לא רק חוקרים חשובים מגיעים לקחת בו חלק אלא גם דמויות מוכרות כמו השף ישראל אהרוני, אנשי תקשורת כמו אורן אהרוני, שמעון פרנס ויואב קוטנר, הסופרים אלי עמיר, גלילה רון פדר וישי שריד ועוד.

ליון-ירושלמי עם השף ישראל אהרוני. גם סלב מתארחים

נושאים שאנחנו חושבים שמעניינים את המאזין הישראלי הממוצע, אבל מטבע הדברים יש פרקים שידברו יותר למי שמתעניין במוזיקה או במלחמת העולם השנייה או בסיפו־ רים מראשית המדינה אבל בסופו של דבר פודקאסט אף פעם לא נבחן לפי פרק בודד. כמכלול יש מניפה רחבה עם מנעד של נושאים והמספרים מוכיחים שאנחנו מצליחים להגיע להרבה מאוד מאזינות ומאזינים". אגב, עושה רושם שלכל אדם שני בארץ יש פודקאסט. "לפי ההערכות כחמישה מיליון ישראלים מאזינים לפודקאסטים. אני חושבת שזה נתון יפה כי האז־ נה להסכתים זה בפועל להעשיר את עצמך בידע, לפתוח חלונות לתחומי עניין חדשים או בהנאה לשמה. זה זמן איכותי ואינטימי שאדם נותן לעצמו וזה הכוח והיופי שיש למדיום הזה. מצד שני בשביל להתמיד ולצ־ בור קהל משמעותי של מאזינים לא מספיק רק לרצות. זו ריצה למרחקים ארוכים של השקעה, מחויבות, וצריך לומר - לרוב המוחלט של הפודקא־ סטים אין מודל עסקי. יש מעט מאוד

את חושבת שיש להצלחה של "הספרנים" קשר לכך שזה לא עוד הסכת שמישהו מקליט מהבית אלא שעומד מאחוריו גוף מכובד ומפו־ רסם כמו הספרייה הלאומית? "אין ספק. נמצאים בספרייה כתבי יד, מכתבים, ספרים - כל האוצרות הכי חשובים של העם היהודי והחברה הישראלית. זה נותן לי את היכולת והאפשרות להביא למאזינים סי־ פורים על מנעד עצום של נושאים. הרעיון היה להביא תופעות, דמויות היסטוריות ואירועים בצורה מקורית ומעניינת, וככה על הדרך להעמיק את ההשכלה והידע על אירועים חשובים. הכל נמצא בארכיונים ובאוספים, רק צריך לדעת מה לב־ חור ואיך לספר. "נתי גבאי מנהל הדיגיטל בספ־ רייה, ואני קיבלנו החלטה שאנח־ נו הולכים על הסכת שפונה לקהל הרחב. זה אומר שאנחנו רוצים לדבר על אירועים ודמויות מוכרים שיש לאנשים איזו היכרות מסוימת איתם. מצד שני אני תמיד אחפש את הז־ וויות החדשות, המפתיעות והלא ידועות. מלכתחילה אנחנו בוחרים

"אחת המחמאות שאנחנו מקבלים זה שעד היום, אחרי עשרות פרקים לא היתה שום הערה או בקשה לתיקון טעות.זה פודקאסט של הספרייה הלאומית, אני מחוייבת לסטנדרט מקצועי גבוה"

2.10.2024 ˆ ידיעות פתח תקוה, בקעת אונו 48