פתח תקוה בקעת אונו 05.07.24

החמישיה הפותחת 5 שלומי אהרוני

איפה אנחנו ואיפה הם?

ספורט

מי שרוצה להבין עד כמה אנחנו רחוקים מנבחרות כמו אוסטריה, סלובניה וגיאורגיה, שישים לב לכמות הרעש שמייצרים אייל ברקוביץ' ויוסי בניון - פעם השגרירים הכי טובים שלנו והיום כאלו שרק מחפשים וגם: הההיצע העלוב ‰ להתלונן ולהתנגח הנדיבות של ‰ בשוק הכדורגלנים המקומי והחשיבות של מילסון לאלופה ‰ עופר ינאי

המרעננות הרשמיות תופעה מיוחדת ביורו הנוכחי היא צמצום הפערים בכדורגל העול־ מי, כשנבחרות כמו סלובקיה, גיאורגיה, אוסטריה וסלובניה העפילו לשמינית הגמר של המפעל. זה מחמם את הלב, כי בסוף תמיד כיף לתמוך וליהנות ממי שהוא אנדרדוג. אלא שזה גם מוכיח מעל לכל ספק את המשפט שאמר רון קופמן לפני כמה שנים: "כדורגל הוא משחק מעניין, חבל רק שאין לו אפילקציה בע־ ברית". היורו הזה ממחיש למי שעוד היה לו ספק, עד כמה הכדורגל הישראלי רחוק מאוד, לא רק מהעפלה לטורניר גדול, אלא גם מהפנטזיה שיום אחד נצליח להסתכל בלבן של העיניים לנבחרות כמו ספרד, הולנד ואנגליה. יש יותר מדי סיבות למה נבחרת כמו אוסטריה (תזכורת: זו שחטפה מאיתנו שלישייה וחמישייה בשנים האחרונות) או גיאורגיה הסימפטית, שתמיד ייחלנו לקבל בהגרלה של מוקדמת היורו/המו־ נדיאל, עקפו אותנו בסיבוב. אבל גם למי שהוא לא איש מקצוע, קשה שלא להבחין שבנבחרות שמביכות את האריות של היבשת, שורר שקט מופתי בעוד שאצלנו אין סוף לכמות הפרסונות והמלל שבו־ חשים בקדירה. קחו למשל את היאבקות הבוץ שנערכה השבוע בין אייל ברקו־ ביץ' ויוסי בניון, שניים מהגדולים ביותר שייצאה ישראל לאירופה ככדורגלנים, יש שיגידו הגדולים ביותר. אפס פאסון, מינימום של ממלכתיות, אפילו לא קצהו של מכובדות. אחד טוען שהשני בכיין,

השני מחזיר שיריבו מחפש ג'וב, שניהם מנסים להלום בכל הכוח איש ברעהו כאילו מדובר באויבים. ברקוביץ' זועק לשעבר מחזיר 15 שבניון נכשל, מספר ל'קוסם': "הבלגן הוא אצלך בראש". ככה בדיוק נראה הכדורגל הישראלי. אף אחד לא מנסה לקדם, אף אחד לא מנסה לעשות טיפול שורש, לאף אחד אין את המוטיבציה לעבוד כדי להגיע להישגים, ובמקום זה הוא חי בעיקר על מה יגידו ובעיקר מי יגיד. ברקוביץ' ובניון היו השגרירים הטובים ביותר של הכדורגל הישראלי והפכו עם השנים לשני הצווחנים הגדולים ביותר שלו. הם לא הסיבה לכך שאנחנו לא מתקדמים לשום מקום, הם רק המראה שממנה משתקף ענף הספורט הפופולרי ביותר במדינה בשיא כיעורו. יורו? איך נגיע עם כזו התנהגות לבנטינית. שוק בלי סחורה יגיד לכם שכזו דלות בשוק השחקנים המקומי הוא לא זוכר. למרות שאצל רוב הבעלים יש רצון אמיתי לחזק ולשדרג את המועדונים שהם מחזיקים בליגת העל, אנחנו בסיטואציה אמיתית של מינימום אפשרויות בתפקידי מפתח, שפעם התחרו על המקום שלהם מנעד רחב של כדורגלנים. בואו נשחק לרגע פוטבול מנג'ר: נסו למצוא בבקשה בלם ישראלי סביר פלוס במחירים הגיוניים. היחידים שתמצאו הם כאלה שיש להם חוזה בקבוצות אח־ תשאלו כל מנהל מקצועי ומא־ מן בכדורגל הישראלי והוא

ינאי. צ'ק פתוח

מילסון. הכי משמעותי במכבי

מהחשובות ביותר, נראה לכם שאפשר למצוא חלוץ ישראלי נורמלי שיספק מאזן דו ספרתי בטור השערים? אז זהו, שלא. ערן זהבי, גיא מלמד, דין דוד ורו־ תם חטואל הם בערך כל החלוצים היש־ ראלים שיש בליגה. תומר חמד פרש, שון וייסמן ממשיך להעדיף את חו"ל. במציאות שכזו, ההצעה של אלונה ברקת לפיה כל קבוצה תהיה רשאית להחזיק זרים רק מוכיחה עד כמה השוק 12 בסגל הישראלי גוסס. הצעה של ברקת תמיט אסון על הכדורגל הישראלי כי הוא

רות וכאלה שעוד לפני שקרעו זוג נע־ ליים, תג המחיר שלהם הפך למפלצתי. הפועל ת"א למשל דורשת על אור יש־ ראלוב כמעט מיליון אירו. בעמדת הקשר האחורי הסיפור לא פחות עגום. מכבי חיפה מוכנה לשלם כסף גדול פלוס שחקנים עבור איתן אזולאי ממכבי נתניה. נדב נידם ממכבי ת"א משאיר את בית"ר ירושלים בשיחה ממתינה כבר קרוב לחודש. אצל האחרות מחפשים בתפקיד הזה זרים. עכשיו, אחרי שנתקענו עם שתי עמדות

5.7.2024 ˆ ידיעות פתח תקוה, בקעת אונו 26