פתח תקוה בקעת אונו 09.06.23

להיות הומלס בתל אביב במשך שלושה חודשים החליט אוריה קברסי הוא שינה את שמו ‰ ) לחיות ברחובות העיר 30( לאריאל, התנתק ממשפחתו ומחבריו שלא ידעו לאן נעלם, הצטייד במברשת שיניים ומחברת את הנדבות שקיבל ‰ וניזון מלחמניה אחת ביום עכשיו, ‰ מעוברי אורח חילק לדרי רחוב הוא כותב על זה ספר ומפתיע: "ההומלסיות משחררת, כי משם אין לאן ליפול" / אלינור פבריקר / המשימה החשאית של אוריה:

קברסי השבוע

על אחד הספסלים | בתל אביב צילום: ריאן

במשך שלושה חודשים רחובות תל אביב היו הכתובת שלו, הסח פסלים היו חדרי השינה שלו והעייפות והתשישות היו חבריו הצמודים. קצת לפני פרוץ הקורונה החליט אוריה קבח רסי מירושלים להפוך להומלס בתל אביב. הוא עזב את בית משפחתו (וילה בעין כרם בירושלים), לא סיפר לחבריו לאן נעלם ועבר לחיות במקום הכי נמוך בתל אביב כשהוא משאיר אחריו חסרים דואגים. עכשיו, אחרי החוויה המטלטלת הזו, הוא כותב על זה ספר. למה הומלס ("להיות שונה זה מיוחד") המניע למשימה המיוחדת שלקח על ) היה חרדה חברתית 30 עצמו קברסי ( אותה חווה כילד. "בבית הספר הרגשח תי שונה ואחר. באותה תקופה התחלח תי לכתוב במחברת שלי את המשפט 'למה דווקא אני שונה'. באחת הפעמים אחותי שיר, שיש לה מוגבלות שכח לית, דפקה לי בדלת וביקשה שאפח תח. התבוננתי בה וחשבתי כמה שאני אוהב את אחותי, ושהיא כל כך יפה בעיניי, ככה, כמו שהיא. בבת אחת זה היכה בי. הגעתי למסקנה שלהיות שונה זה בעצם להיות מיוחד. בנקודה

מה אורזיםס ("מחברת ומברשת שיניים")

על ספסל הזה וזה הרגיע אותי. החלח טתי שזה יהיה הספסל הקבוע שלי". כשעזב את עין כרם, החברים הקרוח בים שלו לא הבינו לאן נעלם. "החח ברים האלה, שמלווים אותי מכיתה א', לא ידעו מה קורה איתי במשך שלושה חודשים. בחרתי אסטרטגית לעשות את פרויקט ההומלס בתקוח פה שהם טסו להודו ולדרום אמריקה. אמרתי להם שגם אני עושה 'טיול אחרי צבא' אבל מסוג אחר. להורים שלי כמובן סיפרתי. התגובה שלהם הייתה פחד, היה להם מאוד קשה. הם אמרו לי בכנות שהם מעדיפים שלא אעשה את זה, אבל אמרו לי גם שהם מבינים שאני עושה את זה ממקום של אמנות וסקרנות, ושאני אדם בוגר ובוחר מה לעשות בחיי". החיים ברחוב דרשו מקברסי לפעול לפי כללי בטיחות. "לא הלכתי למח קומות מסוכנים כמו דרום תל אביב לדוגמא, לא מצאתי היגיון בזה. עם ההומלסים שנפגשתי היה לי כלל שאני פוגש אותם רק ברחובות מאוד פומביים כמו דיזנגוף, קינג ג'ורג', אלנבי. לא הייתי נכנס איתם אף פעם לשום פארק. למרות שהייתי יושב איתם שעות, כשהגיעה השעה עשר בלילה, הייתי עוזב אותם. אחרי שרח כשתי את אמונם, התברר לי שבערך בשעות האלה הם עושים המון סמים".

הזאת החלטתי להיות מיוחד. החלטתי לכתוב ספר שבו אבליט את השונות שלי". לדברי קברסי, ההחלטה להיות הומח לס נבעה מהבחירה בדרך מיוחדת ובלתי קונבנציונאלית לחיות. "החח לטתי שאני רוצה לחקור את עצמי ולבדוק האם אכשל, האם צריך לפחד מכישלון כמו שרוב האנשים מפחדים ממנו. ככה הגעתי לרחובות, עם מחח ברות שבהן אוכל לתעד את החוויות האותנטיות שלי. כיום אני יכול לומר בלב שלם שזו הייתה אחת התקופות המאושרות בחיי".

אל הרחוב לקח איתו קברסי מחברות, מברשת שיניים ומשחת שיניים בלבד. ההורים, מצדם, התעקשו גם על טלפון. "באופן אישי לא רציתי את זה, אבל ההורים שלי אמרו שיש גבול ובסוף הגענו להסח כם שאקח איתי טלפון ואפעיל אותו פעם ביום, רק כדי לשלוח הודעה ולעדכן להם שהכל בסדר איתי. בתקופה הזאת גזרתי על עצמי 'צום מבנים' - מאוד השתדלח תי לא להיכנס למבנים, היחיד שנכנסתי , הייתי קונה שם כל am:pm אליו היה יום לחמניה ופסטרמה". את הכסף שקיבל מנדבות חילק בין שאר ההומלסים והוציא כסף פרטי בסכום זהה בשביל לקנות אוכל. "הרגשתי שלא נעים לי לקחת מאנשים כסף ולהשתמש בו לצרכים שלי. זה הרגיש לי גניבה לקחת את הכסף הזה ולהשתמש בו, כי אני במהות שלי לא הומלס, ומי שנתן לי אותו, מבחינתו אני כן". יאוש ובדידותס ("אין לאן לברוח") ח � למרות שזה נשמע לא הגיוני, ה

הלילה הראשון ("היה זוועה")

"צמח לי זקן ארוך, לראשונה בחיי, וזה גרם לי לחוש את תחושת הזמן החולף. התחלתי לפחד מהזקנה ובעקבות זה גם מכך שלא אמצא אהבה"

את הלילה הראשון בחר קברסי, שנפרד מהשם אוריה והפך לאריאל, לישון בחוף הים. "חשבתי שזה יהיה מגניב לישון מול הים, אבל אין שם ספסלים ולא ממש צל וכשעלתה השמש, היא היכתה בי בעוצמה וזה היה זוועה. הייתי על שעת שינה אחת. בלילה השני הלכח תי לרחוב מקביל כדי שיהיה משהו שיסתיר לי את השמש בבוקר. מצאח תי איזה ספסל ליד תחנת אוטובוס וראיתי שיש מצלמת אבטחה שצופה

26

9.6.2023 ˆ ידיעות פתח תקוה, בקעת אונו