פתח תקוה בקעת אונו 15.08.25

החמישיה הפותחת 5 שלומי אהרוני בין העבר, ההווה והעתיד

ספורט

במקום להתעסק בהווה, אוהדי מכבי חיפה עסוקים בגעגועים לנטע לביא, אבו פאני בבית"ר ירושלים ‰ ואפילו לברק בכר מוכיחים שוב שהכשלונות באירופה זה בן שהר, לא ברור למה, ‰ עניין של די.אן.איי רוצה לסיים את הקריירה בקבוצה ששואפת בסכנין ממשיכים להתנהל ‰ לזכות באליפות וכולם רוצים שסולומון יישאר ‰ כמו בגנון בטוטנהאם. טוב, חוץ מהתרנגולים עצמם

מנותקת מכבי חיפה מפנטזת כבר כמה שנים על נטע לביא, שעבר השבוע לקבוצה חדשה ביפן בה יר־ וויח על פי סוכנו "סכומים שלא הר־ וויח מעולם". מוחמד אבו פאני עדיין בפנרצווארוש, עם תג מחיר של שניים וחצי מיליון יורו וגם הוא מו־ פיע תדיר בחלומות של אוהדי ואנשי חיפה. הסיפור הזה, שיש בו המון רומנ־ טיקה וגעגועים, מקפל בתוכו אולי את אחת הבעיות של המועדון הירוק: ההתעקשות להתעסק במה שהיה ובמה שלא יכול לקרות ובין המ־ ציאות, גם אם היא כיום עגומה למדי. נסביר: מכבי חיפה הולכת בעוד שבוע וקצת לעונת המבחן הכי גדו־ לה בשנים האחרונות, בלי שום יתרון יחסי על בית"ר ירושלים והפועל ת"א, מתחת למכבי ת"א והפועל ב"ש, ועם אפס סיכויים על הנייר להיות זו שתניף את צלחת האליפות. עד כמה שזה נשמע מוזר, מועדונים נבנים מעונות כאלה. חיפה עשתה את זה בסוף שנות התשעים כשהיתה בעונות פרווה רק כדי לחזור בשיא עם שלוש 2006 עד 2001 כוחה מ אליפויות ברציפות. הבעיה שפתאום בחיפה כולם מתג־ עגעים לברק בכר, אחרי שכבר שתו לו את הדם עם קשית. פתאום כולם מדברים שם על ההצ־ גות של צ'ארון שרי בניימכן, ושוב,

חוזרים ואומרים "לביא מתקרב", "אבו פאני בדרך". חיפה צריכה להפנים: מה שיש כרגע זה איתן אזולאי, נהוראל, יובאנוביץ' ועוד כמה זרים שאף אחד לא יודע עדיין מה הם שווים. להתרפק על זכרונות וגעגועים זה אחלה, לחשוב איפה הקבוצה הנוכ־ חית ואיפה זו שזללה תארים - גם זה מובן. אבל אולי תנסו פעם אחת, לקחת צעד אחורה. להחליט שאת השנה הזו לוקחים באיזי ובפרופור־ ציה כי אין ברירה. יש לבדוק איך בונים כאן בסיס ושלד שבעונה הבאה יחזיר את חיפה למקומה הראוי. לא יעזור לדבר כל היום על משא־ לות לב שמנבאות חזרה של בכר (לא יקרה), לחלום על אבו פאני (שום סי־ כוי) ולהתפלל שלביא יפתח אלרגיה לסושי (רק נפתח לו התיאבון שם). סיפור קטן לחובבי הז'אנר: בסיום , בו 1983 חצי גמר גביע המדינה ב הפסידה חיפה למכבי ת"א בפנדלים משוגע, אמר מאמן חיפה, 4:4 אחרי ג'וני הרדי ז"ל: "הילדים האלה עוד יביאו המון תארים למועדון". ג'ני אמר וג'וני צדק. אימפריות זקוקות לפעמים לעונות שיקום. זה קרה לליברפול, קורה היום ליונייטד, קורה ולא בפעם הראשונה לחיפה. הדרך היחידה היא להוריד קצת את הראש, ולהאמין שהעתיד יהיה טוב. להתעסק בעבר לא ייתן לאף אחד כלום חוץ מאשר להיראות פתטי.

בן מתגעגע

ששואפת לרוץ לאליפות? נניח שהיית גדל בב"ש כמו אליניב ברדה או אביתר אילוז. או אז, אפשר היה להתעלם מחוסר ההתאמה הנוכחי שלך לק־ בוצה מבירת הנגב, ועל גלי הרומנטיקה היה אפשר לה־ עביר את הסיפור הזה. הבעיה מר שהר, היא שב־ חרת, וזו כמובן זכותך הל־ גיטימית, להיות שחקן נודד באינספור קבוצות עם מי־ נימום זהות. עכשיו זה הזמן להודות על האמת: אין לך באמת בית מקצועי ואין לך חיבור וזהות עם אף קבוצה. לכן גם אין שום סיבה לתת לך סטנדינג אוביישן לעו־ נה אחרונה בקריירה - גם לא בב"ש, שם עשית נסים ונפלאות.

עוד אחד שנתקף הש־ בוע געגועי נוסטל־ גיה עזים הוא בן שהר, שאמר בריאיון ש"הייתי שמח לסיים את הק־ ריירה בהפועל ב"ש". בואו נבין: שהר הוא אחד החלוצים היותר טובים שהיו כאן בשני העשורים האחרונים. הקריירה שלו היא דוגמא ומופת בין אם באירופה ובין אם בארץ. מדובר בחלוץ ענק, לא טכני במיוחד אבל יודע את העבודה, בחור חיובי במיוחד עם אמא שאוהבת לדבר יותר מדי ומביכה אותו לא מעט. ועדיין, שהר צריך לדעת את מקומו. הרי בקושי הצלחת להט־ ביע חותם בעונה שעברה בליגה הלאומית בהפועל ת"א. מה תעשה בך קבוצה

אתה רוצה להמשיך לשחק? בסדר גמור. יש לך הצעות? המון בהצלחה. אל תצפה לשנת פרידה במועדון עם שאיפות לאליפות. אתה לא שם. ועדיין, כמי שאוהב מאד את הכדורגל הישראל - תודה על כל מה שנתת.

צילום: אביגיל עוזי | שהר. היו ימים

15.8.2025 ˆ ידיעות פתח תקוה, בקעת אונו 18