פתח תקוה בקעת אונו 19.01.24

ימים 100 הנצחות 220 כשהציירת יסמין פיטוסי מאור יהודה החלה לצייר את החיילים שנפלו בקרבות ואת הימים 100- ב ‰ נרצחי נובה, שאלו אותה, 'איך תספיקי? יש יותר מאלף הרוגים' דיוקנאות פחם של 220 שחלפו מפרוץ המלחמה היא העבירה למשפחות האבלות "עם כל סיפור אני מזדהה באופן אישי", היא אומרת ‰ גיבורות וגיבורים מחייכים פרויקט ההתנדבות הענק של יסמין פיטוסי למען משפחות הנופלים והנרצחים

/ מתן דויטש // צילום: ריאן /

לצד הסיפורים הקשים באוקטובר, בולטת 7 והטרגיים מאז ה בתקופה זו גם הערבות ההדדית והעזרה שמגישים אזרחים רבים לחיילים, למ־ פונים ולמשפחות שאיבדו את יקיריהן. רבים נכנסו למטבח והכינו מטעמים לחיילים, שפים מפורסמים ירדו לשטח לבשל ללוחמים ומעצבי שיער סיפרו זקנים ושפמים ללא תשלום. ), ציירת מאור יהודה, 36 יסמין פיטוסי ( שמתפרנסת מציור דיוקנאות של אנ־ שים לפי בקשה אישית, חשבה כיצד תוכל לתרום את חלקה למאמץ החברתי. במהלך השבוע הראשון למלחמה, בדיוק כשתהתה איך תוכל לתרום את חלקה למאמץ הכללי, פנתה אליה תלמידת תיכון עם בקשה לא שגרתית, שגרמה לה להתחיל לצייר בהתנדבות את הלוחמים שנפלו בקרבות ואת הנרצחים במסיבה ובקיבוצים עבור משפחותיהם. בהמשך, לאחר לבטים, ציירה גם חלק מן החטו־ פים. בינתיים היא כבר הספיקה לצייר ציורים, והיד עוד נטויה. 220 למעלה מ- "זה נותן הרגשה טובה גם לי וגם למשפ־ חות", היא אומרת. חייל עטוף בטלית אומר 'שמע ישראל' מאחר ובבית משפחת פיטוסי לא קיים ממ"ד, שהו בני המשפחה בימים הרא־ שונים למלחמה בבית חברתה של יס־ מין בקריית אונו. "במהלך השבוע שבו התארחנו אצלם קפצתי הביתה כדי

בחרת להכניס את עצמך עמוק אל תוך השכול, את עוסקת מדי יום ביומו בציור של אנשים שנרצחו או נהר־ גו בקרב. זה לא מדכא ושואב אותך למטה? "יש לי חברות ציירות שגם שואלות את זה, כי הן מופתעות לראות שאני שמחה. אני מרגישה שאני יוצרת משהו שעושה טוב לשני הצדדים. אני נהנית לצייר, זה מרגיע אותי ואני מרגישה שאני לא מציירת נרצחים אלא גיבורים. החיילים שנפלו בקרב והנרצחים בפסטיבל נובה הם הגיבורים של כולנו, וזו זכות עבורי לצייר ולהנציח אותם". אמא לשישה מציירת אמא לארבעה פיטוסי היא אם לשישה ילדים, מה שמעלה תהייה, איך ממשיכים להתפר־ נס, לנהל בית ומשפחה, ובמקביל – לה־ ספיק לצייר בהתנדבות מאות ציורים. "ידעתי שאני חייבת למצוא שיטה לקצר את התהליך", מסבירה פיטוסי. "הבנתי שאם אצייר בפחם, זה יחסוך זמן בהשוואה לציור בעיפרון. אחרי ציור ועוד ציור זה כבר התחיל לרוץ. אני קמה בחמש בבוקר, הולכת לישון מאוחר ומנסה לשלב הכל". איזה תגובות את מקבלת על העבו־ דות? "הרבה אנשים כותבים הודעות חמות ושזה מרגש אותם. הייתה ישראלית שגרה בחו"ל ששמעה על הפרויקט

ולעוקבים כדי להגיע למשפחות ולצייר את יקיריהן. אחת מחברותיה תייגה בס־ רטון את אופירה אסייג, ששיתפה אותו, ובהמשך עשתה זאת גם נטלי דדון. השי־ תופים על ידי המפורסמות והמקצועיות של פיטוסי עשו את שלהם ובקשות רבות החלו לזרום אליה. "בעלי שאל אותי, 'יש יותר מאלף הרוגים, איך תספיקי?'", היא מספרת. "עניתי שאני לא יודעת אבל אתחיל עם משהו. משפחות פנו אליי וגם אני יזמתי פניות דרך קבוצות שונות. ביקשתי מהן תמונות שבהן רואים את הנרצחים או את החיילים מחייכים כדי שיזכרו אותם בדרך הזו. בהתחלה הייתי מעלה סטורי עם ציור שציירתי של החלל או הנרצח, בנוסף לכמה מילים שסיפרה לי עליו המשפחה. במקביל אני כמובן מוסרת את הציורים למשפחות".

להביא את ערכת הציור שלי. התחלתי לצייר והרגשתי שזה עושה לי טוב", היא משחזרת. "הציור הראשון היה של חייל עטוף בטלית שאומר 'שמע ישראל', ולאחר מכן ציירתי אישה עטופה בדגל ישראל כשדמעות בעיניה ואש בוערת סביבה. העליתי את הציור לרשת החבר־ תית כשברקע השיר 'אין לי ארץ אחרת'. אחרי זמן קצר פנתה אליי תלמידת תיכון וכתבה לי שבן דוד שלה נפל בקרב והיא תשמח אם אוכל לצייר אותו כדי לע־ שות טוב להורים שלו, אבל אין לה כסף לשלם. עניתי לה 'בטח', ואמרתי שאם זה יעשה טוב להורים אולי מצאתי דרך לשמח ולו במעט את משפחות הנופלים והנרצחים. זה אמנם לא יחזיר אותם אבל ייתן למשפחה הרגשה טובה". כבר באותו יום העלתה פיטוסי סרטון לרשתות החברתיות ופנתה לגולשים

עם אמה של אופיר דוידיאן ז”ל

הילה קיילין ז"ל

פתח תקווה, בקעת אונו | : עוז מועלם, כלבים צילום | : ריאן, דרור קשטן צילום | יסמין פיטוסי : עיריית פתח תקוה צילום

אורית קוסטנטינו עורכת גרפית ראשית: סיגל בר־קובץ / עורכת: יועצי פרסום: ענת אליעז / מנהלת עיתון: רונית עג'מי / רכזת מערכת: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / עיצוב: שלום חכמון מנהל הפקה ותפעול: אילנה לוי / יועצי לוח: שולי פרץ, אילנה לוי /