פתח תקוה בקעת אונו 22.12.23

צילום: פרטי

תצלם 'סייב דה דייט'?'. דמיינתי אותו מחזיק איזה דף ומצטלם. כדי שזה באמת יקרה, זרקתי גם לצוות שלו, כי עם השי נים הפכנו להיות משפחה אחת גדולה. כשהם יצאו לרענון באשקלון לפני מספר שבועות הם שלחו לי את התמונות של מה שצביקה עשה". מה עובר בראש כשאת רואה את זה? "התרגשתי מאוד, התלהבתי וקפצתי save מאושר. לא חשבתי שזה יהיה ה י � . אמרתי 'וואו, זו חתיכת אמ the date רה. יש פה משהו שאף אחד עדיין לא עשה'. החלטתי להעלות את התמונה והיא הפכה לוויראלית מאוד". מתכננת לבד את החתונה בשעה שביכמן מתרגשת בעורף, ניימן לא ידע כלל שהמחווה הרומנטית המקוי רית שלו הפכה לנחלת הרשת הסוערת. "צביקה היה בתוך רצועת עזה ולא ידע בכלל על ההתרחשות ועל הבאז שיצרה התמונה", מספרת ביכמן. "רק כשהוציאו אותו לשבעה של גל אייזנקוט ז"ל ואיל ברקוביץ' ז"ל, והוא פתח את הנייד שלו לכמה שעות, הוא פתאום ראה את שטף ההודעות שקיבל. הוא בעיקר צחק עליי שאני משוגעת, כי הוא אוהב לשמור על פרטיות בדרך כלל". איזה תגובות קיבלתם? "בעיקר תגובות כמו 'איזה מרגש', ו-'איזה משמח'. ברוב התי גובות היה ניתן לראות שזה נותן תחושת תקווה, שהחיים ממשיכים ושיש גם שמחות שמחכות לנו". "בינתיים, אני יושבת בבית ומתכי ננת את החתונה. זה קשה לבד אבל "צביקה היה בתוך רצועת עזה ולא ידע על הבאז שיצרה התמונה. רק כשהוציאו אותו לשבעה של גל אייזנקוט ז"ל ושל איל ברקוביץ' ז"ל, הוא פתח את הנייד וראה את שטף ההודעות שקיבל" “בהתחלה זה היה מאוד קשה, אבל לאחרונה הוא נכנס כבר בפעם החמישית, אז אפשר לומר שהתרגלתי. אני מעודדת אותו וכותבת לו דברים מצחיקים ולא שאני מפורקת או לא נרדמת בלילה”

בסוף זה למען מטרה טובה", ממשיכה ביכמן. "בכל מקרה הוא רוצה להיות אורח בחתונה של עצמו (צוחקת)". ובכל זאת, איך מתמודדים עם הריחוק והידיעה שהוא פועל בתוך עזה? "בהתחלה זה היה מאוד קשה, אבל לאי חרונה הוא נכנס כבר בפעם החמישית, אז אפשר לומר שהתרגלתי. אחרי שהבנתי כמה זה קשה אני מבינה גם כמה חשוב לא לשדר להם את הקושי, לכן אני מעודדת אותו וכותבת לו דברים מצחיקים ולא שאני מפורקת או לא נרדמת בלילה כי זה לא יעזור". עד שכל החטופים יחזרו הביתה בינתיים, בעוד שביכמן מתכננת את הפקת האירוע המשמח שיאחד את הלי בבות, ניימן והצוות שלו ממשיכים בלי חימה בעזה. "מבחינתם הם לא יוצאים עד שכל החטופים חוזרים הביתה", היא אומרת. "הם צוות מאוחד מאוד ומגובש, ואנחנו, כל הנשים, מכירות טוב עוד לפני המלחמה. אנחנו תומכות אחת בשנייה, נפגשות, מדברות בינינו ומנסות להשיג מידע למרות שזה לא מצליח. זו סיטואציה לא פשוטה, ואנחנו מבינות שאנחנו באותה סירה ובני הזוג שלנו נלחמים עכשיו וזה מה שהם רוצים לעשות. יש להם פסוק מתהילים שהם דוגלים בו: 'ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם'. זה החזון שלהם. אני מקווה מאוד שהם יסיימו את המשימות שלהם ויחזרו אלינו בקרוב". איך השירות בחמ"ל משפיע עליך? "אם חלילה קורה משהו אני הראשונה לדעת, הכל מולי בלייב. כך שזה גם מלי חיץ מצד אחד אבל מצד שני זו תחושה של ודאות ושליטה, שאני יודעת מה קורה". בעוד כשלושה חודשים אתם אמורים לצעוד יחד לחופה. מה נאחל לכם? "שעד אז החטופים יחזרו הביתה בשי לום, שהמלחמה תיגמר ושכל החברים שלנו שנלחמים יוכלו להגיע בריאים בגוף ובנפש ולחגוג ולשמוח איתנו. וכי מובן שיהיו לנו חיים מאושרים עם משי פחה וילדים בעזרת השם".

יחזקאל ז"ל. "תמיד ראשון בכל דבר"

"תמיד כשקראו לו הוא רץ להתנדב" למרות שהיה פטור ממילואים, רס"ב במיל' עזריה יחזקאל ) מפתח תקוה בחר לשרת, ונפגע מכלי טיס ששוגר 53 ( בנו אידן וחבריו נפרדים ממי שהיה לב הפלוגה ‰ מלבנון החלל המבוגר ביותר במלחמת 'חרבות ברזל'

ח � רס"ב במילואים, עזריה י הלב נקרע : מפתח תקוה, נהרג מפגיעת כלי 53 זקאל, בן טיס ששוגר מלבנון ונכון לכתיבת שורות אלו הוא הפך לחלל השביעי שנהרג בחזית הצפון מתחילת המלחמה. "הלב נשרף והמוח לא מעכל עדיין", אומר בנו אידן. "אבא הדליק איתנו נרות חנוכה והספיק לשלוח לנו 'בוקר טוב' בווטסאפ דקות לפני האירוע הטרגי. את ההודעות שלנו הוא כבר לא ראה. יום קודם לכן דיברנו איתו והוא שידר עסי קים כרגיל. סיפר שהמלחמה קשה אבל עשה את זה באופטימיות עם חיוך". השבוע ציין אידן את יום הולדתו, אבל במקום לחגוג, הוא יושב שבעה על אביו. "אבא היה אדם עם לב זהב, תמיד דאג לנו והיה הראשון לעזור לכולם", אומר אידן. "הוא הטמיע בכולנו את העזרה לזולת. היו לו ידי זהב בכל התחומים -חשמל, אינסטלציה, מכונאות, אלקי טרוניקה. הכל הוא ידע לתקן ולעשות. הוא אהב ללמוד, ללמד ולהתפתח. הוא אף פעם לא הראה שקשה לו. הוא היה העוגן שלנו. מגיע לו שיידעו איזה גיבור הוא היה". להמשיך את המורשת , 8 , חטיבה 129 יחזקאל, לוחם שיריון בגדוד באוקטובר ועלה על מדים, "כי 7 עזב הכל ב כזה הוא היה, חוד החנית של הגדוד", מספרים חבריו. יחזקאל נפגע מכטב"מ נפץ ששיגר חיזי באללה אל עבר המושב מרגליות בו שהה במסגי רת פעילות מבצעית של הגדוד. בתקרית נפצעו , חטיבת 6609 גם שני לוחמי מילואים בגדס"ר אלכסנדרוני באורח קשה וקל. מותו של יחזקאל הכה בתדהמה את משפי

חתו וחבריו. "כשקיבלתי את הבשורה הייתי בהלם, פשוט לא נתפס. הטובים ביותר נלקחים מאיתנו", אמר בכאב חברו אלעזר שטראוס, 15 ששירת עימו במילואים בעבר. "קרוב ל שנה שירתנו יחד, אני שוחררתי והוא המשיך להתנדב למרות שיכל להפסיק, אבל הוא אהב מאוד את השירות שהיה לו חשוב. בכל פעם שהי צבא היה צריך אותו הוא ישר רץ להתנדב. תמיד הוא היה שם ותמיד שמר על אופטימיות. 10 "למרות שהיה בינינו פער של קרוב ל שנים היינו חברים. עזריה היה אדם שאוהבים. כל דבר שצריך תמיד היה עוזר, ותמיד ראשון בכל דבר. היה הוותיק בפלוגה וגם הלב שלה במלוא מובן המילה. היה בן אדם טוב, שלא התי לונן על כלום, וגם אם היו משימות שלא היה כיף לבצע אותן היה אומר: 'בואו נעשה, אחר כך נתעצבן'. הוא התחבר לכל בן אדם, לא משנה אם היה מבוגר, צעיר, דתי או חילוני". "עזריה תמיד חי בצניעות, בפשטות, גם בחייו האישיים וגם בשירות הצבאי. כל החברים למיי לואים פשוט בהלם מוחלט. הסתכלתי על התי כתבויות שלנו בעבר, ורק שבוע לפני שנהרג היינו בקשר. "מדינת ישראל עברה שנה לא קלה של סכסוי כים ומריבות. פתאום אתה שומע על עוד נופל ומבין איזה אדם מיוחד הוא היה ואיזה עם מיוחד אנחנו. צריך לקחת את העוצמות הגדולות של האנשים הפשוטים, להפנים שאנחנו עם של בני אדם עשויים מזהב ולקחת את המדינה קדימה. אנחנו ראויים לכך, תפסיקו לפלג אותנו. צריך לתת לעם לפרוח ולהצליח". עזריה הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. יהי זכרו ברוך. מתן דויטש

ניימן וביכמן. "לחשוב מחשבות חיוביות"

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, בדפוס או © במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

/ "ידיעות פתח תקווה" ראשון לציון 1 מערכת: נח מוזס 03-6898430 /

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: גיא בן יהושע עורך ראשי: ליאת שרון מנכ"לית: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: