פתח תקוה בקעת אונו 23.05.25

"המפתח הוא להבין לירון מילמן: את האדם שעומד מולך"

מנהלת הסיעוד במרכז בריאות הילד כללית בפתח תקווה, נשואה ואם לשתי בנות, היא עוד ,)38( לירון מילמן שנה 47 דוגמה למסורת משפחתית עשירה בתחום הסיעוד. אחותה, בעלה ואמה, כולם אחים. אמה, עבדה כאחות, היא החלה את לימודיה בבית חולים ביקור חולים בירושלים ועבדה במחלקת שיקום בתל השומר כאחות חיילת, בתקופת מלחמת יום כיפור. "אמא שלי טיפלה בחיילים פצועים בגאווה בתקופת השירות הצבאי, ולאחר שהקימה משפחה התמסדה במחלקה הנוירולוגית בבית חולים בני ציון בחיפה" מספרת לירון

הקשר העמוק לעולם הסיעוד ניכר לאורך כל ילדותה: "אמא שלי עבדה לילות ותמיד הייתה מדברת על העבודה ומשתפת מקרים, תמיד הציגה את הצדדים היפים של המקצוע. הייתה הולכת תמיד לעבודה מטופחת, מאופרת ובשמחה". גם אחותה הגדולה הלכה בדרך זו, והיום היא מדריכה קלינית בהמטואונקולוגית ילדים "מטפחת את דורות העתיד של הסיעוד". אף שלירון צמחה בצל מסורת משפחתית עשירה בתחום, דרכה אל הסיעוד לא הייתה ישירה כלל. לירון פנתה לתשוקתה האמיתית - המוזיקה. היא נרשמה ללימודים במכללת רימון היוקרתית, שם התפתחה כזמרת והתמסרה לאמנות השירה. "המוזיקה העניקה לי מרחב נשימה ואפשרות להתחבר לעצמי," היא משתפת. "אבל עם הזמן התחלתי לחוש שמשהו חסר, כאילו עדיין מחפשת את הייעוד האמיתי שלי." באחד הערבים, בסלון ביתה, הושיבו אותה אמה ואחותה לשיחה. "הן שיקפו לי בעדינות את מה שראו בי כל השנים היכולת להקשיב, לטפל ולהכיל. 'אנחנו רואות בך איכויות שמתאימות לעולם הסיעוד,' הן אמרו. לירון החליטה להיפתח לאפשרות החדשה בעקבות השיחה ופנתה ללימודי סיעוד. "ואז קרה הקסם" עיניה מאירות כשהיא ממשיכה. "כשהתחלתי לעבוד עם ילדים, הרגשתי פתאום הארה, הבנתי שזה המקום שבו אני יכולה להביא את עצמי, עם כל הרגישות והיצירתיות שבי. הסיעוד לא היה בריחה מהאמנות, אלא דרך אחרת לבטא את מי שאני, השירה עדיין מלווה אותי." רגע מכונן בדרכה המקצועית היה התקופה בה אמה החליטה, , להמשיך את לימודיה ולהפוך מאחות מעשית לאחות 50 בגיל , היא החליטה לעשות 17 כשאני הייתי בת 50 מוסמכת. "בגיל הסמכה ולהפוך לאחות מוסמכת. אני למדתי לבגרויות עם החברים והיא למבחן הממשלתי, היא הייתה פותחת ספרי אנטומיה מתלהבת ומעניינת אותנו בלימודים שלה. זה היה נוכח כל הזמן, ידעתי שהלימודים לא פשוטים ולא קלים וכדי לעשות את זה נדרשת השקעה". הסיעוד הפך למשפחתי עוד יותר כאשר לירון פגשה את בעלה,

לירון ואמה

גיל, אח אחראי באשפוז יום שיקום ילדים בשיבא. "ליצנית רפואית שעבדה איתי הכירה לי את בעלי שלמד בזמנו ליצנות רפואית במקביל ללימודי הסיעוד, הוא רצה להגדיל את התקשורת עם המטופלים, וזה מקסים בעיניי". על החיים עם בן זוג שגם הוא אח, היא מספרת: "הדייטים לא משעממים, תמיד יש לנו על מה לדבר. גם בעוצמות של המוטיבציה אנחנו מאוד דומים כי אנחנו אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים להשפיע, הרבה מזה חיבר בינינו. האהבה למקצוע חיברה בינינו". כיום, לירון מנהלת מרכז בריאות הילד כללית בפתח תקווה ילדים, הכולל צוות של חמש אחיות ותשעה 9,400- המטפל בכ היא בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני במנהל רופאים. עסקים עם התמחות בפארמה, ואחרי שנים רבות בעבודה במחלקות ילדים בשיבא, החליטה לעבור למשרת ניהול בקהילה לאחר שהקימה משפחה. בעבודתה היומיומית, מילמן וצוותה מתמודדים עם מגוון רחב "אנחנו לא רק מטפלים במחלות אלא גם עובדים על של מקרים: קידום בריאות והדרכה. הרבה מהעבודה שלנו היא ליצור קשר וחיבור עם המשפחות, ולגרום להם להגיע מתוך בריאות ולא רק בגלל מחלה - מעקב משקל וגובה, שמירה על תזונה נכונה, בטיחות בבית, מניעת אנמיה, חיסוני שפעת ועוד". המרפאה מטפלת במגוון רחב של צרכים רפואיים, החל מחתכים, חבישות, כוויות ופצעים, בדיקות דם, אק"ג ועד עבודת מרפאה ראשונית שהיא כמו רפואה דחופה. אחד האתגרים המרכזיים שהצוות מתמודד איתו הוא חרדה עם חרדה 18 "יש ילדים מגיל שנתיים ועד אצל ילדים מבדיקות: ממחטים ובדיקות. צריך לדבר, לרכך, לפרק את הסיטואציה, לא לעשות שום דבר בכוח, להסביר. לפעמים בדיקת דם לוקחת חצי שעה. חייבים אורך רוח". "ילד בן הסיפוק המקצועי של לירון מגיע מהרגעים הקטנים: הגיע אלינו, אחרי לא מעט ניתוחים ועם היסטוריה רפואית 3 מורכבת. הוא היה מאוד חרד, והלכתי איתו צעד אחר צעד, עד לרגע האמת, בו לקחתי לו בדיקות דם במהירות וביעילות. המראה של אמא שלו לפני היה של חרדה גדולה, ואחרי שסיימתי, היא אמרה 'את אלופה, אף אחד לא הצליח למצוא לו וריד והכל עבר בנועם, המון תודה'. הדברים הקטנים האלו, החוויה הנעימה שאתה נותן להורה ולילד, הם אלה שעושים את ההבדל". לירון מדגישה שהמפתח להתמודדות עם מצבים מאתגרים הוא "המפתח הוא לדעת לנשום היכולת להבין את המטופל והמשפחה: ולהבין את האדם שעומד מולך, לשים את עצמך בנעליים שלו. למשל, אם אמא צועקת עלייך כי היא במצוקה והילד שלה נחנק, אני לא אצעק בחזרה אלא אעזור לה וארגיע את המצב. יש לנו כאחיות ראייה רחבה יותר, להבין את הסיטואציה". לצד הטיפול הרפואי, לירון יוזמת גם פעילויות קהילתיות "הכיוון שעובד אצלנו הוא נושא של קהילה במרפאה: ומשפחתיות. כשהתחלנו לחסן לשפעת ורצינו לעודד התחסנות לפני גל התחלואה, עלה לי רעיון לחסן את כל המשפחה ביחד, הפקנו הפנינג מיוחד שהפך להצלחה - חיסונו ילדים והורים ושברנו שיא, ההורים אצלנו יודעים שאנחנו כאן נטו בשביל לשמור על הבריאות שלהם והילדים".

לירון מילמן

אמה של לירון

17 ידיעות פתח תקוה, בקעת אונו ˆ 23.5.2025