פתח תקווה 03.06.22

אהרון וחלי ג'לח. "להמשיך את הדרך שהתחלתי וליהנות ממנה כמה שיותר"

כטוב ליבו ביין שנה עבד אהרון ג'לח מראש העין 25 במשך אחרי ‰ בתעשיית הטקסטיל עד לקריסתה בארץ שחישב מסלול מחדש, הוא התמקצע בתחביב ישן מבית אבא והפך ליינן ולבעלי יקב בוטיק עכשיו הוא מספר על התשוקה הגדולה ‰ בעיר לתחום, מצבה של ישראל לעומת העולם והאנשים ‰ המיוחדים שהוא פוגש בערבי היין שהוא מקיים וגם: טיפ מיוחד שלו לקראת חג השבועות

/ מתן דויטש / צילום: אביגיל עוזי /

ובהתחלה עשיתי חביות בודדות", הוא משחזר. "ראיתי שיש לי יד טובה, וחב ־ רים שקיבלו ממני טעימות אמרו לי שאני הוא החליט לפתוח 2008 בכיוון הנכון". ב־ את היקב שלו, ומאז לא הביט לאחור. מאיפה אתה מביא את הענבים לייצור היין? "יש לי שורות בכרמים באזור הגליל העליון וברמת הגולן, היכן שיש מקומות גבוהים, אדמה מתאימה לגפנים, יותר מים ומזג אוויר שמאפשר גידול ענבים איכו ־ תיים לייצור יין. כשהגפנים מבשילים אני מביא אותם ליקב בראש העין ושם מתחיל תהליך הייצור". אתה זוכר איזה רגע שאמרת לעצמך: "הנה, עשיתי את זה והצלחתי לפרוץ לשוק"? "לא היה רגע ספציפי כזה. אני כל הזמן מחפש להתפתח ולהשתפר, וברגע שהת ־ חלתי לזכות בתחרויות בארץ ובאירופה והתחרתי עם מיטב היצרנים - זה סוג של הכרה שהיין שלי הוא טוב ואיכותי. מאוד חשוב לי להתייעץ עם אנשי מקצוע אח ־ רים בקשר ליין שלי כי לפעמים אדם בודד לא רואה דברים שאחרים רואים". כמה בקבוקים אתה מייצר בשנה ומה טווח המחירים? "אני מייצר בערך עשרת אלפים בקבו ־ קים בשנה ונחשב לייקב בוטיק קטן. טווח שקל". 220 ל־ 90 המחירים נע בין "להכיר ולהעריך" לצד העבודה ביקב, אהבה לא פחות גדולה שלו היא לקיים ערבי יין עם אורחים מכל שכבות האוכלוסייה. "אני מארח הרבה חובבי יין ומסביר להם על תהליך הייצור", הוא אומר. "זו דרך

"יין ישמח לבב אנוש", אינו סתם משפט מבחינת אהרון ג'לח מראש העין, בעלי יקב הבוטיק "אפק" בעיר, אלא תשוקה של ממש ודרך חיים. מה שהחל בילדותו כסוג של משחק ועז ־ רה לאביו בהכנת יין קידוש ביתי בחצר, הפך כעבור עשרות שנים לגאוותו הג ־ דולה. 14 ג'לח, נשוי ואב לשישה, מתחזק ב־ השנים האחרונות עסק משפחתי מש ־ גשג יחד עם אשתו חלי, שזכה להכרה ולהוקרה בארץ ובעולם. תנו לו להכין יין ולספר על תהליך הייצור, וספק אם תמצאו איש מאושר ממנו. בריאיון מיוחד הוא מספר כיצד הצליח לסגור מעגל ולהקים יקב יש מאין, על ההתעוררות הקולינרית בקרב תושבי המדינה, היכן ממוקמת ישראל בהשוואה ליצרני היין הטובים בעולם, מדוע העי ־ סוק שלו מצליח להפגיש אותו עם אנשים שאלמלא היין לא היה פוגש, ומספק טיפ מיוחד לקראת חג השבועות. אז מה הוא עושה ביקב בפועל? "הכל", הוא מבהיר, "או כמו בשפת הכדורגל: אני מרים קרן ורץ לנגוח". "יד טובה" "גדלתי בבית מסורתי בראש העין", הוא מספר. "אבא שלי נהג לעשות יין לקידוש על פי שיטת הרמב"ם. כלומר, יין שאסור להוסיף לו סוכר ושלא עבר תהליך בישול. אני זוכר שאבא היה קונה אשכולות ענבים ואני הייתי מפריד אותם ודורך עליהם. לא היו אז מכונות והכל היה ידני. בשבילי זה

"אבא שלי נהג לעשות יין לקידוש על פי שיטת הרמב"ם. כלומר, יין שאסור להוסיף לו סוכר ושלא עבר תהליך בישול. אני זוכר שאבא היה קונה אשכולות ענבים ואני הייתי מפריד

ומגדל בתל אביב. כשנאלצתי לסגור אותו זו היתה מכה גדולה עבורי. בכל זאת, הייתי בענף במרבית חיי הבוגרים. זו הייתה עבודה טכנית, אבל גם עם יצירה. לקח לי משהו כמו חצי שנה להתאושש. היום אני מבין שנסגרה לי אז דלת, אבל נפתחה לי אחת יותר טובה. העסק הנוכחי גורם לי לאושר רב". אחרי שאסף את השברים החליט ג'לח לנסות את מזלו בעולם היין, ולמד בבית ספרלתחוםבשורק ובאוניברסיטתאריאל. "התחלתי להתעסק בזה באופן מקצועי,

היה סוג של משחק ומאוד אהבתי את זה. כמובן שהיין לא היה הכי איכותי, אבל עדיין בסדר. הידע שלי אז היה בסיסי ביותר ומאוד רחוק מלהיות מקצועי. גם אבא לא התייחס לזה כמקצוע, אלא יותר כתחביב. לפעמים היה יוצא יין יותר טוב, ולפעמים פחות. ככה זה התנהל". בשנות העשרים לחייו נכנס ג'לח לתע ־ שנה. 25 שיית הטקסטיל ונשאר בענף כ־ "בשלב מסויים כל התעשייה בארץ ובעו ־ לם נבלעה על ידי הסינים והענף קרס", הוא מספר. "היה לי אז מקום ברחוב חומה

אותם ודורך עליהם"

30

3.6.2022 ˆ ידיעות פתח תקוה, בקעת אונו