פתח תקווה 04.03.22

מלחמה באוקראינה הדאגה למשפחה

צילום: דוברות העירייה | גרינברג בעצרת

פתח–תקוה: עצרת הזדהות כאות הזדהות השתתף השבוע ראש העירייה, רמי גרינברג, בעצרת נגד המלחמה באוקראינה שנער ־ כה בכיכר המייסדים במרכז העיר. בתום העצרת פרסם ראש העירייה בעמוד הפייסבוק שלו כי "יצאנו בקריאה חד־משמעית להפסקת האלימות באוקראינה, שגורמת להרס, חורבן ומוות מיותר. עי ־ ריית פתח־תקוה תתגייס לטובת הפליטים וגם תעשה כל שנדרש כדי לקלוט עולים בכלל ובעקבות המלחמה בפרט". ימים ספורים לפני פרוץ הלחי ־ מה באירופה שלח גרינברג מכתב לשרת הקליטה והעלייה, פנינה תמנו שטה, והציע לקלוט עולים בעיר לאור ההסלמה המסתמנת. "אנו בפתח־תקוה מקדמים בברכה את העולים לארץ, ומעמידים לר ־ שותם את כל שירותי העירייה על מנת להקל על קליטתם ולאפשר להם התאקלמות קלה ומהירה. נשמח להעמיד לרשות העולים והעולות מאוקראינה דירות קלט, אולפן עירוני ללימוד עברית, בתי ספר וגני ילדים, ואת כלל התש ־ תיות העירוניות הערוכות לקלי ־ טת עולים רבים". קרית אונו: נקראו לדגל המלחמה באירופה וההפגנות בעו ־ לם לא פוסחות על ישראל. לאות הזדהות ותמיכה בעם האוקראיני בימים קשים אלה האירה העי ־ רייה את מגדל המים בצבעי הדגל האוקראיני. ראש העיריה, ישראל גל, אמר: "ליבי עם העם האוקראיני, אני מקווה שבקרוב יסתיים הסכסוך המלווה בשפיכות דמים מיותרת של אזרחים. תושבי קרית אונו, ביניהם יוצאי רוסיה ואוקראינה, קוראים מכאן להשבת השקט והשלווה לאזרחי שתי המדינות''.

שפובלוב. "מה שנשאר לנו זה להתפלל | " שיהיה טוב צילום: פרטי

, אבל הוריההעדיפו להישאר במולדתם 1995 אינסהשפובלוב עלתהארצהמאוקראינה בשנת ‰ עכשיו היאמספרתעל השיחותהטלפוניותהמרגשותאיתם בזמן המלחמה ‰ הלחםשאזל מהמדפים ‰ יוםההולדתהעצובשחגגההשבוע ‰ ואיך היאמשתדלת להימנעמפאניקה "אנחנו מדבריםאיתם ודבוקיםלחדשות" תקוה שדואגת להוריה באוקראינה: – הבת מפתח

מהבוקר עד הלילה, וכל הזמן דבוקים לחד ־ שות. לפעמים אנחנו מקבלים מידע מכמה מקורות שלהורים שלי אין גישה אליהם". מה המצב באזור שלהם כרגע? "היה בעיר ירי בתחילת השבוע, ולפני מספר ימים הופצץ מעבר גבול סמוך ומספר חיילים נפגעו. שמענו שהצבא הרוסי מתק ־ רב לעיר. הבעיה שגם מקורות ממשלתיים לא יודעים בדיוק מה קורה. בגלל שמפח ־ דים שהרוסים יקבלו מידע מבקשים מהם לא לדבר ולא לספר מה קורה. בניגוד למצב בארץ, בו כולם יודעים מה אומרת אזעקה ומה צריך לעשות, שם זה אחרת. זה לא מקלט כמו במונחים שלנו, אלא חלל לא ממוגן ולא מסודר מתחת לבית שאמורים להיכנס אליו אנשים רבים". יש להם תנאים בסיסיים כרגע? "לפני שהתחילה הלחימה ביקשתי מההורים שלי ללכת לקנות מזון ושתייה ובעניין הזה הם היו מוכנים לדעתי. השבוע אמא שלי הלכה וסיפרה על תורים מטו ־ רפים, אנשים חוטפים הכל ואין כבר לחם במדפים. ההורים שלי עוד במצב סביר כי הם עדיין בבית. יש כאלו שלא נשארו, יצאו עם תיקים ושוהים ברכבת תחתית. חברה שלי נמצאת בעיר אחרת בלי אור וחשמל, ואנחנו לא יכולים לדעת מה קורה". "אין סיכוי לצאת" שפובלוב חגגה השבוע יום הולדת, שאותו הייתה אמורה לחגוג עם אמה "במ ־ סיבות מפה ועד להודעה חדשה, אבל במצב הנוכחי אני לא יכולה לחגוג ולשמוח. יש לי גם עסק קטן של שוקולד בעבודת יד, אבל כרגע אני לא מפרסמת כלום כי לא

נראה לי מתאים לפרסם כשההורים שלי נמצאים במצב הזה. הבת שלי בת תשע ודבר ראשון שהיא עושה כשהיא מתעו ־ ררת זה לשאול מה שלום סבא וסבתא". עד כמה את חוששת לחייהם? "חוששת אבל לא רוצה לחשוב על זה. כל פעם שההורים לא עונים אני מנסה לחשוב שהכל בסדר ושיש בעיה בתקשו ־ רת כי אם נתחיל להיכנס לפאניקה עוד יותר, אז הלך עלינו. מה שנשאר לנו זה להתפלל שיהיה טוב ולהיות רגועים. אמא שלי ענתה לי השבוע תוך כדי התקף פא ־ ניקה ושמעתי את הנשימות הכבדות שלה. היא לא אמרה מילה, ואתה לא מבין מה עבר עליי עד שהיא התחילה לדבר. חשוב לשמור על קור רוח ולתמוך במה שאנחנו יכולים". הצעת להורים שיעלו לארץ? "אנחנו כבר מזמן מדברים על זה שהם צריכים לעלות, אבל נכון לאמצע השבוע אין סיכוי לצאת מאוקראינה. מה שהולך שם זה משהו נוראי, ואני שמחה עבור אלו שהצליחו לצאת משם. אמא שלי בגילה לא תצליח עכשיו כי בשביל לעזוב את אוקראינה צריך לעשות את הדרך הארו ־ כה לגבול". יש בך אופטימיות שזה יגמר בקרוב? "אני מאוד מקווה לזה ומתפללת שזה יגמר תוך ימים ספורים, אבל אי אפשר לדעת. היינו במצב שאמרנו שלא תהיה מלחמה והנה היא קרתה, אז לומר היא תסתיים בעוד כמה ימים זה בלתי אפ ־ שרי. גם כשזה יגמר, אני לא יודעת כמה זמן יקח עד שאוקראינה תתאושש ותחזור לשגרה. לדעתי אנחנו אף פעם לא נחזור לשגרה".

מתן דויטש

"לא תמיד אנחנו מצליחים ליצור קשר והתחושה היא של אי־ודאות, ייאוש ופחד", כך אומרת השבוע ) מפתח־תקוה, שבימים 45 אינסה שפובלוב ( אחרים בהם המצב הביטחוני בארץ מעור ־ ער, הייתה זוכה לטלפונים מצד הוריה המודאגים המתגוררים באוקראינה. אלא שבימים אלו המצב התהפך, וכעת היא חו ־ ששת לגורלם של יקיריה שחיים בצל הק ־ 1995 רבות. שפובלוב עלתה לארץ בשנת מהעיר ז'פוריז'יה שבאוקראינה, בעוד הוריה וחלק מחבריה בחרו להישאר במול ־ דתם. "זה הזוי" כמו אזרחים רבים, המלחמה שפרצה בש ־ בוע שעבר בין רוסיה לאוקראינה הפתיעה גם אותה. "אף אחד לא חשב שזה יקרה, למרות שהיו דיבורים על כך במשך מספר ימים", אומרת שפובלוב. "כשהתחילו הדי ־ בורים על פלישה ביקשתי מההורים שיבואו אלינו והם אמרו 'שום דבר לא יקרה'. אמא שלי עוד הזמינה כרטיסים לארץ לקראת יום ההולדת שלי, אבל יום למחרת קמתי וראיתי את החדשות שיש ירי על קייב. "לצערנו אנחנו רגילים לטילים פה בארץ ויודעים איך להיערך אבל כשאני שומעת את צמד המילים 'פצצות בקייב', אני לא יכולה לתאר את ההרגשה הזאת. אנשים לא מאמינים שהם שומעים את זה. זה הזוי". עד כמה את מצליחה לשמור איתם על קשר בימים האלו? "אנחנו מדברים איתם כמה פעמים ביום

"כל פעם שההורים לא עונים אני מנסה לחשוב ושיש בעיה בתקשורת כי אם נתחיל להיכנס לפאניקה עוד יותר, אז הלך עלינו" שהכל בסדר

מתן דויטש

צילום: העירייה | המגדל המואר

14

4.3.2022 ˆ ידיעות פתח תקוה, בקעת אונו