פתח תקווה 07.10.22

פרויקט ההנצחה של חגית

עמרי ז"ל. "ילד | " של אהבת חינם צילום: מהאלבום המשפחתי

) בעקבות מחלת 22( אחרי ששכלה לפני כשמונה שנים את בנה הסרטן, קיבלה חגית נאוי־עמבר מאור יהודה החלטה: להנציח את מורשתו באמצעות סיוע לבני נוער ‰ למיזם נרתמו למעלה נשים, וכך הוקמה לה קבוצת "אמהות למען נוער ע"ש 100־ מ עמרי" ‰ המסר הוא "שטעויות אפשר לתקן בחיבוק ובאהבה" ‰ "זו הדרך הטובה ביותר לשמור עליי שלא אתפרק", היא מסבירה

צילום: ריאן

אביטל פריד

בעיר. היה איזשהו שלב שאיבדתי את המטרה שלשמה התכנסנו, ואז אמרתי לו: 'רגע רגע, תעצור. אני רוצה לארגן קבוצת אמהות שיבואו לחבק את בני הנו ־ ער ויאהבו אותם כמו שהם, ולהגיד להם שרק דרך טעויות אפשר לתקן בחיבוק ובאהבה'". הגעת עם מטרה אחת ויצאת עם מטרה אחרת. מה השתנה? "כשבאתי לא ידעתי שבעיר שאני גרה בה קורים כל כך הרבה דברים טובים עבור הנוער. מה שהשתנה זה שראיתי בחור שיושב שם ומדבר בכזו תשוקה והערכה ובכיף. הוא הדביק אותי באנר ־ גיה הזאת. רציתי להיות חלק מהדבר הזה. יש בתוכי הרבה רצון ואהבה גדולה יחד עם כאב מטורף, ומה שמקל את הכאב היא הידיעה שעשיתי טוב למישהו. אני מחבקת כפייתית, כל הזמן מחבקת. גי ־ ליתי שדרך חיבוקים אני בעצם מחבקת את עמרי כל הזמן". המחשבה על חיבוק לעמרי מעורר בה רגש עז ודמעות מציפות את עיניה. "אני פוגשת את עמרי דרך הנוער הזה", היא מסבירה. "מהריח, דרך הבושם שהוא היה שם ועד מבנה הגוף שלו. יש פעמים שאני פשוט פוגשת את עמרי דרך חיבוק". "יצאנו לדרך" תקופת החגים קצת יותר קשה עבורה כיוון שהחוסר והגעגוע מתעצמים. איכ ־ שהו בתוך הכאב והקושי היא מוצאת את

באמת בפועל בהקשר הזה של קבלת האחר והשונה. עמרי לימד אותי לצמצם את הפער בין מה שאני אומרת לבין לקבל באמת. הגעתי למצב שאני לא רואה את הטעויות של הילדים, פשוט רואה אותם כמו שהם ואוהבת אותם על עצם היותם הם. זו הקבלה האמיתית בעיניי - אוהבת או לא אוהבת את מה שהם עושים זה כבר שלהם, אבל כבני אדם לאהוב אותם. אני לא חייבת לאהוב את הדרך שלהם, אבל אותם כן". מה קרה אחרי שעמרי נפטר? איך ממשיכים? "חיפשתי להנציח אותו והבטחתי לו שהוא לא היה פה סתם ושהוא יישאר גם אחריי. הגעתי למחלקת הנוער כדי לה ־ ציע סדנאות אימון לבני נוער וישבתי עם אסף זייד (לשעבר מנהל מחלקת הנוער - א"פ), שסיפר לי על פעילות הנוער

לך שישחקו לי בראש ואצא מזה?' הוא פשוט נכנס לניתוח והדבר האחרון שהוא כתב לחבר שלו היה: 'זהו, אני מת'". איזה ילד היה עמרי? "ילד מוכשר, מוזיקאי, מתופף, דיג'יי. ילד של אהבת חינם, של קבלת האחר והשונה, מלא בחוש הומור, עם חלומות מאוד גדולים שנקטעו באמצע. עמרי תמיד אסף מסביבו ילדים, טיפוסים מאופרים, עגילים, כל מיני יציאות, נוער הארדקור. בהתחלה הרמתי גבה והוא אמר לי: 'אמא, כל אחד צריך מישהו שיאמין בו. יש פה אנשים בתוך הגוף הזה, יש פה לבבות, יש פה אנשים שרוצים שרק תכי ־ רי אותם, אנשים נפלאים'". נשמע כמו קבלת האחר במובן הכי טהור. "כהורים יש הרבה פעמים פער בין מה שאנחנו אומרים לבין מה שאנחנו עושים

לפני כשמונה שנים חרב עולמה של חגית נאוי־ ) מאור יהודה 53 עמבר ( כשבנה הבכור עמרי נפטר ממחלת הסרטן

. הקשר ביניהם היה כה עמוק 22 בגיל שלאחר מותו היא קעקעה על גופה אל ־ מנטים הקשורים אליו, ודמותו מקועקעת על זרועה. את הכאב והגעגוע היא מנת ־ בת לעשייה חברתית יוצאת דופן, בעיקר לבני נוער, המבוססת על אהבת חינם. על 100 הדרך היא סוחפת אחריה למעלה מ־ נשים ששותפות לפעילות ונשארת נא ־ מנה להבטחה שנתנה לבנה בטרם נפטר: "תמשיך להיות גאה בי גם מלמעלה". "ואז נפרדנו" כששואלים את נאוי־עמבר, מנהלת מרכזים קהילתיים באור יהודה, כמה יל ־ דים יש לה היא עונה ללא היסוס: "אני סופרת שלושה, כולל עמרי, הוא הכתר. בעלי ואני מגדלים שני ילדים שיהיו בריאים, וילד אחד אני ממשיכה לגדל בדרכי". מה קרה לעמרי? "מצאו לו גידול במוח ושבוע אחרי הוא נותח. במהלך הניתוח נעשתה טעות שה ־ שאירה אותו מחוסר הכרה למשך שמונה חודשים, ואז נפרדנו. הוא ידע שהוא לא ייצא מחדר ניתוח. הוא כל הזמן אמר: 'אמא, אני מפה לא יוצא'. אמרתי לו: 'למה ככה'?, והוא השיב לי: 'אמא, נראה

"עמרי תמיד אסף מסביבו ילדים, טיפוסים מאופרים, עגילים, כל מיני יציאות, נוער הארדקור. בהתחלה הרמתי גבה והוא אמר לי: 'אמא, כל אחד צריך מישהו שיאמין בו. יש פה אנשים בתוך הגוף הזה, יש פה לבבות"

הנשים במהלך | פעילות צילום: פרטי

28

7.10.2022 ˆ ידיעות פתח תקוה, בקעת אונו