פתח תקווה 10.06.22

שתי תאונות קטלניות עם קורקינט

שושני. "הרופאים והאחיות הגדירו אותי כנס רפואי"

דניאל יעקב אהרון ז"ל נהרג השבוע בעתשרכב על הכלי החשמלי ‰ זמן קצר לפני נפטר הרב שמואל קצנלבוגן ז"ל בנסיבות דומות ‰ בתי הספר קיימו שיח בנושא בטיחות בדרכים ) מרמת 13 כואב הלב: הילד דניאל יעקב אהרון ז"ל ( גן נהרג ביום שני בתאונת הדרכים באם המושבות בעת שרכב על הקורקינט שלו. בעקבות האירוע הקשה, שהוביל למותו של רוכב קורקינט שני בתוך שבוע בעיר, התקיים ביום שלישי בהנחיית ראש העירייה, רמי גרינברג, שיח בנושא זהירות בדרכים בכלל בתי הספר בפתח־תקוה. , התקבל דיווח 20:30 ביום שני, בסביבות השעה על תאונת דרכים בה נפגע רוכב קורקינט ברחוב ראשון לציון באזור צומת העיפרון. כוחות ההצלה שהגיעו למקום, פינו את הילד במצב אנוש לבית החולים בילינסון תוך פעולות החייאה, אלא שזמן קצר לאחר מכן נקבע מותו. במשטרה חוקרים את נסיבות האירוע, ובוחני תנועה של מרחב הש ־ רון עיכבו לחקירה שני נהגים בחשד למעורבות בתאונה. עם היוודע דבר מותו פרסם ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, פוסט בו ציין כי "העירייה על כל אגפיה הרלוונטיים כבר בדרכם לתמוך בכל מה שצריך במשפחה. אגף החינוך והשירות הפסיכולוגי כבר נערכים לתווך את הבשורה המרה לקהילת בית הספר ובמיוחד לחברים לכיתה ולשכבה שלו ושל שני אחיו ולצוותי החינוך. מי ייתן והוא יהיה הילד האחרון ושום הורים או אחים לא יאבדו את היקר להם מכל בכביש או בכלל". כמו שאמה הכהן, גם תושבים רבים שהכירו אותו התקשו לקבל את הבשורה המרה וכתבו בין היתר ברשת החברתית. "אסון נוראי, ילד יפה טוהר, בלתי נתפס", כתבה אחת מהם, ואחרת הוסיפה: " נקטף פרח יפה, אח למופת, בן אוהב, חבר אהוב ואהוד על כולם". כאמור, הילד שנהרג היה לקורבן השני תוך זמן קצר בתאונת דרכים במעורבות קורקינט בפתח־ תקוה. שעות ספורות קודם לכן נפטר מפצעיו הרב שמואל קצנלבוגן ז"ל, שנפצע באורח אנוש בשבוע שעבר מפגיעת מכונית בעת שרכב על הכלי הח ־ שמלי. בעקבות האירועים כתב גרינברג בדף הפייסבוק שלו: "ביקשתי לתווך לתלמידים את המקרים הק ־ שים והצורך הקיומי להפיק מהם לקחים לשמירה על החיים". מתן דויטש

א לחוק זכויות יוצרים 27 צילום: צלם לא יודע, שימוש לפי סעיף

זירת התאונה בצומת שעריה

לא יכול להבין עד כמה זה ממלא אותך". איזה תגובות קיבלת ממשפחות של אנשים שהצלת? "אנחנו פחות מקבלים את הפידבק כי בדרך כלל אנחנו מגיעים ראשונים לזי ־ רת אירוע מתגלגל והמשפחה בלחץ. בה ־ משך מגיע אמבולנס ומפנים לבית חו ־ לים. לרוב המשפחות בקשר עם הרופאים והאחיות, ופחות עם מי שהגיע ראשון לזירה. מצד שני, יש גם כאלה שדואגים לאתר אותנו כדי להודות לנו, ויש כאלה שאפילו תורמים לארגון כלי רכב וציוד". "לחץ ובהלם" בפברואר, השתנו 8 ביום שלישי, ה־ חייו. "הייתי בשני אירועי החייאות", הוא מספר. "בשלב מסוים יצאתי לשתות קפה עם חברים וחיכיתי לעוד קריאות. בזמן ששתיתי קפה התקשרו אליי ממקום הע ־ בודה שלי בסופר ואמרו לי שמישהי הת ־ עלפה. ביקשתי לפתוח קריאה והתחלתי להתקדם לכיוון הסופר. אני זוכר שעב ־ רתי כמה רחובות, ואז נהיה לי בלקאאוט. התאונה עצמה הייתה בצומת שעריה". מה סיפרו לך שקרה? "שנכנסתי עם האופנוע שלי באוטובוס. הוא ירד מנתיב התחבורה הציבורית, ונ ־ כנסתי בחלון שלו עם הקסדה במהירות גבוה". מאיזה פציעות סבלת? "נגרם לי דימום מוחי, דימום בריאה, שברים בצלעות ושבר בירך. מי שראתה את התאונה בזמן אמת והגיעה ראשונה הייתה פראמדיקית איחוד הצלה בשם סיון משיח, שהייתה באזור במקרה. הבנתי שאיבדתי המון דם מהירך והיא התחילה לטפל בי עם חסם עורקים. בהמשך הצטרף אליה הפראמדיק אבי מרכוס. הייתי מו ־ רדם ומונשם במשך חמישה ימים. הגעתי לבית חולים בילינסון בזמן מהיר מאוד במצב אנוש". עם היוודע דבר פציעתו הגיעו לבית החולים בני משפחה וחבריו הרבים באיחוד "ביומיים הראשונים לא היה ברור אם יש לי פגיעה מוחית או אם אוכל בכלל ללכת. ברשתות החברתיות של גורמי הרפואה בתחום שלנו כבר רצה שמועה שנהרגתי"

הצלה, שהפצירו בציבור להתפלל להחלמ ־ תו. "כולם היו בלחץ ובהלם ממה שקרה", הוא מספר. "ביומיים הראשונים לא היה ברור אם יש לי פגיעה מוחית או אם אוכל בכלל ללכת. ברשתות החברתיות של גור ־ מי הרפואה בתחום שלנו כבר רצה שמועה שנהרגתי". מהאתה זוכר כשהתעוררתמההרדמה? "שהייתי קצת מסטול מכל הכדורים וההרדמות. בגדול הרגשתי בסדר חוץ מה ־ רגל שמאוד כאבה. אושפזתי למשך חודש ושבוע, עד ששוחררתי הביתה. מכאן הת ־ חלתי מסע של טיפולי פיזיותרפיה שנמשך עד היום כדי להבריא את הרגל. הרבה זמן לא יכולתי לדרוך עליה. ממש הייתי צריך ללמוד ללכת מחדש". אתה זוכר את התחושות באותם ימים? "התסכול הכי גדול היה בידיעה שאני מושבת ולא יכול להציל חיים כמו שהת ־ רגלתי או לצאת לעבודה בבוקר. גם התיזוז בין כל הרופאים המומחים לא היה הכי נוח. עם זאת, אני מודה לבורא עולם שהציל אותי כי הייתי אמור להגיע אליו אחרי תאונה כזאת. הרופאים והאחיות הגדירו אותי כנס רפואי. הדביקו לי שם של 'נס מהלך'. אני יודע מהניסיון שלי שתאונות מהסוג הזה נגמרות בדרך כלל במוות. חוקר תאונות הראה לי את הסרטון של האירוע ובאמת לא ברור לי איך שרדתי". "יהיה בסדר" היום הרגל שלו משתפרת, והצפי שהוא יחזור לאיתנו בתוך מספר חודשים. "אני עדיין לא דורך עליה באופן מלא, אבל אני בדרך הנכונה", הוא אומר. "לצערי התפת ־ חה לי דלקת ברגל ונאלצתי לעשות ניתוח נוסף של ניקוי והטרייה. אני עדיין במעקב כדי לוודא שהדלקת התרפאה". אתה איש דתי. העובדה שניצלת מאירוע כזה חיזקה אצלך את האמונה? "בוודאי, אין ספק. למרות שאני עדיין במלחמה יום יומית. אני זוכר שכשהייתי מאושפז היה בכל בוקר ביקור רופא. באחת הפעמים התבקשתי ליישר את הרגל ולא יכולתי. הרופא אמר לי שהרגל התקצרה, וכאן היה סוג של משבר אמונה. הפי ־ זיותרפיסט שלי הרגיע אותי בהמשך ואמר לי שהכל יהיה בסדר". כשתחלים באופן מלא תחזור להיות חובש באיחוד הצלה? "אין ספק. אני מדמיין את הרגע הזה כל יום. אני לא יכול לחכות כבר עד שאחזור לעבודה שלי בסופר וכמובן להמשיך לה ־ ציל חיים של אנשים".

צילום: תיעוד מבצעי מד"א

זירת האירוע ברחוב ראשון לציון

9

ידיעות פתח תקוה, בקעת אונו ˆ 10.6.2022

Made with FlippingBook - Online magazine maker