פתח תקווה 13.05.22

יום האחות הבינלאומי: הכירו שתיים מהאחיות שנותנות את כל הלב והנשמה עבור המטופלים

כבר הגיעו פצועים ראשוניים - היו 14:00 לחדר מיון ובשעה אלו תושבי מג'דל שמס ויחד איתם חיילים פצועים ומתים. חברותיי ללימודים ואני התחלנו לטפל בפצועים יחד עם האחיות והרופאים. קיבלתי תעודת אחות מעשית. חשתי גאה שניתנה לי 1974 - ב הזכות להיות במקום הנכון ולהגיש עזרה ליקרים לנו והם התגייסתי 1975 החיילים אשר שומרים עלינו ועל המדינה. בשנת לצבא, שם שירתתי כאחות בתל השומר. עם שחרורי עבדתי בבי"ח הר הצופים, ובהמשך השתלבתי במחלקת יולדות, מיון נשים ונשים בבית החולים בילינסון מקבוצת כללית. תוך כדי העבודה השלמתי לימודים והפכתי לאחות מוסמכת. החל ועד היום אני עובדת בקהילה, במרפאה המקצועית 1988- מ של כללית ברחוב רוטשילד בפתח תקוה. השנים האחרונות קידמתי את נושא הסטרליזציה, 34- "ב מוניתי לאחראית במרפאה כירורגית, לאחר מכן אחראית הפכתי למנהלת הסיעוד של כל 2017 בחדר ניתוח ובשנת המרפאה". ספרי קצת על המרפאה אותה את מנהלת. אחיות, 10- מחלקות, אני מנהלת כ 14- "המרפאה מונה כ גבסנים. בתקופה הזו היה לי חשוב לקדם 2- כוחות עזר ו 3 ביחד עם מיכאל יגודייב (אחראי למניעת זיהומים במחוז דן-פ"ת בכללית) שירות סטרליזציה למספר מרפאות ראשוניות, לקדם את נושא נוהל סיכונים, בטיחות העובד והעצמת העובד ע"י העמקה והרחבת הידע בתחום הסיעוד. בעזרת שיתוף פעולה פורה עם מחלקת הלוגיסטיקה הצלחנו לחדש מכשור וציוד עבור המרפאה". את היית בין המקימים של מרפאת רוזמרין לחיסוני הקורונה. איך עשיתם את זה? , עם הגעת חיסוני הקורונה הראשונים, 2020 "בסוף שנת זכינו לפתוח את מתחם החיסונים הראשון בכללית, עמדות חיסון. 8 במרפאת רוטשילד מקצועית, אשר מנה לאור הביקוש הגובר בשל התעצמות המגפה, ובשיתוף פעולה עם ראש העירייה רמי גרינברג ומנהלת המחוז ד"ר יעל רייכנברג, פתחנו עד מהרה את מתחם חיסוני עמדות. 25 הקורונה הגדול ברוזמרין אשר מנה בשיאו למרות העומס הצלחנו לעבור בהצלחה רבה את הבקרות של מנכ"ל הקופה, אחות מחוזית ראשית, משרד הבריאות ועוד. כל זה תודות לצוות האחיות, הרופאים, החובשים וחיילי המילואים אשר שיתוף הפעולה לווה ברוח הלחימה לבלימת מגפת הקורונה. בדרך ליוותה ועזרה ניצן סגל, מנהלת הסיעוד של מרפאת אם המושבות, אשר לימים כשנאלצתי לפרוש מסיבה בריאותית, החליפה אותי וניהלה ביד רמה את המתחם. נכון להיום כמעין סגירת מעגל - מתחם החיסונים חזר למרפאת רוטשילד מקצועית, ובנוסף מבצעים גם חיסונים לפוליו". בקרוב את תצאי לגמלאות. איך את מסכמת את שנותייך כאחות? 50 "הצטרפתי למקצוע הסיעוד במלחמת יום הכיפור ואני עומדת לפרוש לגמלאות בסיום המלחמה בווירוס הקורונה והמוטציות שלו. אני מרגישה גאווה, סיפוק ובעיקר מודה לבורא עולם אשר זיכה אותי להיות בעשייה שכולה נתינה וחסד. אני רוצה לומר תודה להנהלה על כלל גווניה, אשר רואה את העובד בגובה עיניים, קשובה ומפרגנת. תודה לד"ר יעל רייכנברג, למנהלת הסיעוד המחוזית רוית סראל ענקי, למנהלת משאבי אנוש ליאת פרץ כספי ולמנהלת הסיעוד של מינהלת פתח תקוה, עופרה אברהמי". שנים האחרונות מבחינת מקצוע 50- מה השתנה ב האחות? "הקידמה. היום יש דגשים על דברים אחרים, ראיה אחרת, טכנולוגיה. הכל יותר שיווקי, הכל זמין ונגיש. עושים הכל כדי שיהיה למטופל קל. אתה עובד מול אנשים שיודעים על מה אתה מדבר. פעם מה שרופא או אחות היו אומרים היה תורה מסיני. היום כל אחד מביא את עצמו עם האופי שלו כבן אדם".

מיריי סולטניק

סמדר קיטאי

שבועות בגל 4.5 תקופה ארוכה. אני זוכרת מישהו שהמתין הראשון כדי לקבל תשובה שלילית ועד אז היה בבידוד. אנחנו היינו שם בשביל האנשים שהיו לגמרי אומללים, בדרך כלל לבד. היינו מצלצלות אליהם פעם או פעמיים ביום, היו ימים מאוד מאוד קשים בשיא הקורונה". לאחר הגל הרביעי, כשהגיעו לעולמנו תרופות לקורונה, נקראה סמדר לנהל את התחום. "מדי בוקר קיבלתי רשימה של חולים שלפי נתוני מחלקת המחקר של כללית זכאים לקבל את הטיפול. התפקיד שלי היה להעביר את הרשימה לרופא המטפל, כדי שיעשה בדיקת היתכנות ולדאוג לצד הלוגיסטי. עם קבלת האישור יצרתי קשר עם המטופל, הסברתי לו על אופן הטיפול ווידאתי שהוא מבין את ההוראות של נטילת התרופה. לאחר מכן שלחנו לחולה הביתה את הטיפול חולים 60-70 התרופתי - בימי השיא של האומיקרון קיבלו ביום את התרופה, היום מקבלים בודדים. לפני חודשיים בערך נכנס גם הנושא של טיפול בנוגדנים. יש קבוצת אוכלוסייה (מדוכאי חיסון, מחלות המטולוגיות, מושתלי איברים) להם יש טיפול מונע שניתן בזריקת נוגדנים". איפה את רואה את עצמך בעתיד? אני מאוד אוהבת אנשים, מאוד אוהבת להיות אחות ונמצאת במקצוע הכי טוב למי שאוהב אנשים. היופי של המקצוע הוא שאת עובדת עם כל הגילאים וסוגי האוכלוסיה, מהגיל הרך ועד גריאטריה. אני רוצה לעסוק בתחום שיש בו בני אדם וניהול תהליכים. אני מאוד אוהבת להיות אחות וחושבת שזה מקצוע יפיפה. היכולת לגעת באנשים, לפעמים בנקודות הכי קשות של החיים שלהם ולהיות שם, היא דבר מדהים. אלה דברים שמאוד חשובים לי, אני מאמינה שאמצא את הדרך עוד לתת מעצמי כי יש לי הרבה מטען שאנשים יוכלו להנות ממנו". שנה, ראתה כבר הכל במהלך 50 , אחות כבר מיריי סולטניק חייה התעסוקתיים. נראה כי שיא הקריירה שלה הגיע דווקא בשנים האחרונות, כאשר ניהלה בגאון את מתחם החיסונים באולם רוזמרין בכפר גנים. מדובר במתחם שבו פעלו בשיא עמדות חיסון קורונה ואשר אליו הגיעו עשרות אלפים 25 מתושבי פתח תקוה והסביבה. , נשואה, אם לארבעה ילדים וסבתא לשלושה 66 מיריי, בת נכדים, מתגוררת בשכונת בילינסון בפתח תקוה ועובדת כמנהלת הסיעוד במרפאת רוטשילד. "את המקצוע בחר עבורי אבי ז"ל", היא נזכרת. "הוא עבד בבי"ח פסיכיאטרי 'מזרע' בעכו ואמר תמיד 'זה מקצוע שתמיד יהיה מועדף ופרנסה לא תחסר לך'". 1972- היא למדה בקורס לאחיות מעשיות בצפת, בין השנים פרצה מלחמת יום כיפור. אני זוכרת 1973 . "בשנת 1974 שבשבת בבוקר עבדתי במחלקת הילדים כשלפתע החלו קריאות 'טבריה עולה באש'. מייד קיבלנו הוראה להכין את ביה"ח לקליטת הפצועים, התחלנו להוריד עגלות החייאה

מוגש מטעם כללית מחוז דן-פ"ת

במסגרת יום האחיות הבינלאומי שמצוין השבוע, אנו מוקירים תודה לאלפי אחיות ואחים של כללית שעומדים מדי יום בחזית העשייה הרפואית * בכתבה הבאה נפנה זרקור על סמדר קיטאי ומיריי סולטניק, שתיהן אחיות מצטיינות ממחוז דן-פ"ת בכללית, שלקחו חלק משמעותי בהתמודדות עם נגיף הקורונה יום האחות הבינלאומי שמצוין נותנותאת כל הלב והנשמה: השבוע, הביא אותנו אל שתי אחיות מסורות וותיקות במחוז דן- פתח תקוה של שירותי בריאות כללית: מדובר על סמדר קיטאי ומיריי סולטניק. שתיהן אחיות מצטיינות, שלקחו חלק חשוב מאוד בעבודת הסיעוד בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה. שנים. היא פתח 36 , אחות כבר 58 , בת סמדר קיטאי תקוואית במקור, נשואה ואם לשלושה ילדים, ומתגוררת כיום בגבעת שמואל. את עבודתה בכללית החלה בבית חולים השרון, שם עבדה שנים, מרביתן כמנהלת הסיעוד במחלקה פנימית. 32 במהלך העבודה השלימה תואר ראשון ושני בסיעוד והוכשרה כמומחית קלינית בטיפול תומך. בחמש השנים האחרונות עברה לעבודה בקהילה ואז נקראה לדגל - לנהל במשך מספר חודשים את חמ"ל הקורונה של מחוז דן-פתח תקוה. כשמדברים עם סמדר על עבודתה בחמ"ל הקורונה ניכר שהיא מתרגשת מהתפקיד החשוב אותו מילאה, שתרם למלחמה במגפה העולמית. "היתה קבוצה מאוד גדולה של אחים ואחיות (ועובדים נוספים משלל מקצועות הבריאות) שעשו עבודה באמת מרגשת בחמ"לים. זה היה תכלול של כל העשייה הקשורה לטיפול בחולי הקורונה בקהילה. להזכירך, הרוב המכריע של החולים לא הגיע לבתי החולים אלא טופלו בבית וחלק מהעבודה שלנו בחמ"ל היתה לקבל לאשפוז בבית את החולים החדשים, לדאוג שיש אחריהם מעקב, לנתב את הטיפול בהם לגורם הרלוונטי ועוד. בגלים הראשונים עסקנו בכל מה שקשור להעברה למלוניות הקורונה, היינו בקשר עם כל הארגונים והמוסדות שטיפלו בחולי הקורונה - עיריות, צה"ל, פיקוד העורף. מדובר בעיקר במתן מענה לבעיות חריפות שנוצרו, אנשים היו בבית במצבים לא פשוטים. היה צריך להפעיל מערך ולוודא שאין החמרה במצב החולה". מה היה העיסוק שלך בגלים הראשונים של הקורונה? "בגלים הראשונים היתה התעסקות אינטנסיבית מאוד עם בדיקות ההחלמה, אז חיכו לתשובות שליליות במשך

13 ידיעות פתח תקוה, בקעת אונו ˆ 13.5.2022