פתח תקווה 20.01.23

טיני צ'קאנה. "אני אוהד ריאל מדריד ואם אגיע לשם, זה חלום צילום: ריאן | " מבחינתי

משופע הכדורגל הישראלי בשחקנים שמוכרים כבנים של, ויש אפילו כאלה שהצליחו להיזכר בתו ־ דעה באותה נשימה עם אבותיהם. מי שמקווה להיות אחד כזה הוא שחקן צעיר ומוכשר בשם קרלוס טיזיאנו ), שמשחק בנוער 19 (טיני) צ'קאנה ( של הפועל פתח־תקוה ולא במקרה הוא גם בנו של שחקן העבר הארגנ ־ טיני-ישראלי קרלוס צ'קאנה. בכה עולם 2011 בנובמבר 26 ב־ הכדורגל הישראלי יחד עם משפ ־ חת צ'קאנה על מותו של הבן איגור, אחיו של טיני, שהלך לעולמו בגיל כתוצאה ממחלה קשה. ואם לא היה 12 די באותו אירוע מטלטל, הרי שדווקא לפני שעמד להגשים חלום ולשחק באיטליה, סבל טיני ממחלה נדירה שסיכנה את חייו. אלא שהוא לא ויתר והיום הוא משחק בקבוצת הנוער של הכחולה בתקווה לככב בקרוב גם במ ־ גרש של הגדולים. בריאיון מיוחד מספר הקשר ההתקפי על הפרידה מאחיו בגיל צעיר, המח ־ לה הקשה שפקדה אותו בעודו שוהה באיטליה, הקשר המיוחד עם אביו ("גאה בו מאוד") והחלומות שהוא מק ־ ווה להגשים. "משמעות החיים" נאלץ טיני להיפרד 8 כבר כשהיה בן מאחיו הגדול והאהוב, איגור, שנפטר לאחר מאבק של שש שנים במחלת הסרטן. "קיבלתי את מותו בצורה קשה מאוד", הוא מספר. "הייתי ילד קטן ועדיין לא הבנתי בדיוק מה קורה. ביום שאיבדתי אותו הבנתי מה משמ ־ עות החיים". מה אתה זוכר מהשנים לצידו? "היינו תמיד סביבו והתאחדנו כו ־ לנו כדי להיות איתו. אמנם לא היה לי הרבה זמן איכות איתו בבית, אלא יותר בבית החולים. אני זוכר שהיינו משחקים הרבה יחד, והמוות שלו השאיר אצלנו חלל גדול". עד כמה הכדורגל עזר לך להתמודד עם הסיטואציה הזאת? "איפשהו הוא עזר. לאיגור ולי היה חלום משותף להיות שחקני כדורגל. ברגע שהתחלתי לשחק, הרגשתי באיזשהו מקום שהגשמתי את החלום לשנינו". טיני החל את דרכו בקבוצת היל ־ דים של הפועל רמת גן, משם המשיך לתקופה קצרה בטוקומאן שבארגנ ־

הולך בדרכו של אבא

ספורט

מת ן ד ו י טש

‰ המחלההמסתוריתשפקדהאותו בזמן שהותו 12 המוותשל אחיו הגדול בגיל באקדמיית כדורגל יוקרתיתבאיטליה ‰ הטירוףשהיה בביתבזמן משחקי המונדיאל ‰ והערצה לאביו, הכדורגלן הארגנטיני-ישראלי קרלוס צ'קאנה ‰ תכירו ), שמשחק בקבוצתהנוערשל הכחולה וחולם להגיעהכי רחוק 19( אתטיני צ'קאנה שאפשר ‰ "אםאומרים לי שאני מזכיר אתאבא זו מחמאה גדולה", הואאומר

גל בהפועל פתח־תקוה". אתה מרגיש שהמחלה מאחוריך? "אני עדיין עובר טיפולים ולוקח כדורים, אבל אני חי כמו בן אדם רגיל". למרות שטיני עולה לשחק כמחליף בדרך כלל, הוא הספיק להרשית העו ־ נה ארבע פעמים ונשמע בטוח בעצ ־ מו: "זה הכל עניין של זמן. בינתיים השחקנים שמשחקים על התפקיד שלי משמעותיים מאוד ומספקים תוצאות. אני עולה מהספסל ונהנה ממה שנ ־ שאר מהמשחק". אתם במקום השני ונאבקים על העלייה. נראה אתכם חוגגים בתום העונה? "בעזרת השם. יהיה קשה, אבל נת ־ מודד עד הסוף". אבא ואני אביו של טיני, קרלוס, לא שיחק אמנם בקבוצות הגדולות בישראל, אבל עבר לא מעט קבוצות, כשה ־ מזוהה איתו ביותר היא הפועל רמת , קרלוס לא 38 גן. למרות שפרש בגיל יכל להיפרד מהמשחק לגמרי ובגיל הוא משחק בליגה ג' במדי המכתש 46 גבעתיים, וזאת בנוסף להיותו מאמן נערים במכבי תל אביב ועובד עיריית תל אביב. בטח רבים רואים בך כ"הבן של". איך אתה עם זה? "זה מצוין מבחינתי. כיף שמכירים את אבא שלך ועדיין זוכרים מיהו. אנשים בארץ לא ממש יודעים על הק ־ שיים שהוא עבר בילדותו בארגנטינה. כשנסענו לשם וראיתי איפה הוא גדל, התחלתי להעריך יותר את מה שהוא

פאולו רוסי האגדי בפרוג'ה, איטליה. אלא ששלושה חודשים אחרי שהגיע לאקדמיה, כשהוא נמצא בארץ זרה לבדו, החלום הגדול הפך לסיוט. "הת ־ חלתי להרגיש לא טוב", הוא משחזר. "סבלתי מחוסר שיווי משקל, הקאות, סחרחורות וראיתי כפול. לאחר בדי ־ קות שעשיתי גילו אצלי מחלה נדירה עם תסמינים שדומים לטרשת נפו ־ צה". איזה מחשבות עברו לך בראש באותם ימים? "הייתי עצוב. כל מה שחלמתי עליו עד אז היה לשחק בחו"ל, ופתאום הכל מתנפץ בגלל המחלה. הרגשתי שזה לא הוגן מה שקורה לי והתאכזבתי מאוד". הייתה דאגה גדולה יותר גם לאור מה שקרה עם איגור? "כן, מאוד. אמא שלי דיברה איתי כל שעתיים ובדקה מה קורה איתי. היא ואבא היו בלחץ בארץ ולא הבינו מה קורה". אני מניח שגם העובדה שהיית לבד בארץ זרה לא הוסיפה. "זה היה מאוד קשה. בתי החולים שם לא דומים לבתי חולים בארץ. היה לי אמנם מלווה בקבוצה, אבל הגעתי די לבד לבית החולים כדי לעבור טיפו ־ לים. מרוב דאגה, אמא שלי הגיעה. קיבלנו אישור לטוס חזרה לישראל, בערך ארבעה חודשים אחרי שהגעתי לאיטליה". מה היה כשחזרת? "לא התעניינתי יותר מדי בכדורגל. מה שעניין אותי היה לראות וללכת כמו אדם רגיל. אחרי טיפולים וכש ־ ראיתי שהמצב משתפר, הכנסתי לע ־ צמי לראש שאני צריך לחזור לכדור ־

העניק לי ולימד אותי. אני גאה מאוד להיות הבן שלו. הוא תמיד מלמד אותי דברים חדשים ושומר עליי". עד כמה אתה דומה לו בסגנון המ ־ שחק? "הרבה אומרים לנו שאנחנו דומים. מאמן הקבוצה הבוגרת, עופר טסל ־ פפה, הגיע למשל לראות אותנו מול בני יהודה, ואחרי המשחק אמר לי: 'אתה מזכיר לי את התקופות הטובות של אבא'. אם אומרים לי שאני מזכיר "אנחנו מדברים הרבה ותמיד לו ־ קחים החלטות ביחד. הוא יודע מה החלום שלי ועושה הכל כדי שאגשים אותו. אם אני לא משחק, הוא לא מת ־ ערב כי זו החלטה של מאמן. הוא מא ־ מין שצריך לעבוד קשה ושהכל יבוא בזמן שלו". כבן למשפחה ממוצא ארגנטינאי, ספר לי קצת איך נראה הבית שלכם בזמן המונדיאל. "זו הייתה אווירה שונה ממה שאנח ־ נו רגילים ביום יום. ארגנו את הבית, סידרנו את המקרן וכל אחד ישב באותו מקום מתחילת המונדיאל ועד סופו. במהלך המשחק עשינו על האש והייתה אווירה טובה. היה מרגש מאוד וטירוף במהלך המשחקים". מי המודל לחיקוי שלך? "אבא. הרבה יגידו מסי או ניימאר, אבל הרצון שלי הוא להיות כדורגלן כמו שהוא היה". מה החלום שלך? "להגיע לטופ. כל המשפחה שלי אוהדת ברצלונה, אבל אני ריאל מד ־ ריד. אם אגיע לשם, זה החלום מבחי ־ נתי". את אבא זו מחמאה גדולה". כמה אתה מתייעץ איתו?

"סבלתי מחוסר שיווי משקל, הקאות, סחרחורות וראיתי כפול. לאחר בדיקות

טינה בעת שהמשפחה התגוררה שם במשך כשנה, לאחר מכן חזר לאורדונים ובהמשך עבר ל ה פ ו ע ל פתח־תקוה . היכולת הג ־ בוהה שהציג בקבוצות הנע ־ רים בכחולה צדה את עיניו של סקאוט איטלקי, והוא זומן לפני כשנתיים לאקד ־ מיית הכדורגל של

שעשיתי גילו אצלי מחלה נדירה עם תסמינים שדומים לטרשת נפוצה"

צילום: פרטי | טיני וקרלוס צ'קאנה. מקבלים החלטות ביחד

39

ידיעות פתח תקוה, בקעת אונו ˆ 20.1.2023