פתח תקווה 25.03.22

מתן דו יטש / / / צילום: ריאן

אם תרצו לתאר את ד"ר שלומית כץ ל � ) במשפט, כנראה שההגדרה ההו 73) מת היא דמות המייצגת נאמנה את ארץ ישראל היפה, הטהורה והמזוקקת. גם אם נתעלם לרגע מהעובדה שהיא נו ל לדה באותה השנה ובאותו החודש של המדינה, תמצאו בביוגרפיה שלה שכול, מגורים בקיבוץ, שירות בנח"ל, דוקטו ל רט באקולוגיה, הוראה במשך עשרות שנים והרבה סיפורים וידע אינסופי על תולדותיה של המדינה מאז תקומתה. דווקא כשיצאה לפנסיה היא פתחה במסע מרתק וחשוב בחייה, שהחל בחי ל פוש מידע על אביה שלמה פלונסקי ז"ל אשר נפל במבצע בן נון ב' לכיבוש מתחם לטרון במלחמת העצמאות. הש ל עות בארכיון וגיבוש החומרים חשפו בפניה מידע רב על משפחתה מצד אביה, שהתגוררה בביאליסטוק בפולין והייתה מאנשי העליה הראשונה וממקימי המו ל שבה פתח־תקוה. 143 התוצאה היא ספר מרתק בשם " שנות העיר פתח־תקוה", שהושק בשבוע שעבר ובו, בין היתר, היא קוראת תיגר על שירו המפורסם של יורם טהרלב והמיתוס שנוצר סביב חמשת הרוכבים. משמעות הספר מבחינתה היא להעלות על נס את פועלם של אנשי ביאליסטוק בדברי ימיה של פתח־תקוה. כחלק מהחיבור לפתח־תקוה תרמה משפחתה של כץ, כולל אחיה חיימון בלומנפלד, קרון רכבת ל"יד לבנים" (ראה מסגרת) שמייצג חלוציות, תעוזה, שואה וגבורה. הפעולה שכשלה היא אם לארבעה, נמצאת בזוגיות שניה ומתגוררת בבת ים. קשה לעצור אותה כשהיא מתחילה לדבר על המסע המרתק שעברה אשר בסופו נכתב הספר. ניכר כי הדבר בנפשה וחשוב לה שהדור הנוכחי יכיר את ההיסטוריה. "אנשי ביאליסטוק, כולל הסבא רבא שלי, משה ", היא 1882 ליפקיס, הגיעו ארצה ב־ , 38 מספרת. "הוא נפטר ממלריה בגיל אבל המשפחה הענפה המשיכה את פו ל עלו. למשל, אח של סבתא שלי הוא זאב ליפקיס, שעל שמו קרוי השוק העירוני". כל המסע שלך החל בכלל בניסיון לד ־ לות פרטים על אביך. "נכון, אבי היה שלמה פלונסקי ז"ל, שנולד וגדל בפתח־תקוה ועל שמו אני קרויה. הוא נפל במלחמת השחרור, שבעה חודשים לפני שנולדתי. הייתה לו הכשרה בחבלה בצבא הבריטי, וכשהוא הגיע ארצה פרצה המלחמה. הוא נשלח לפוצץ את השער של מתחם לטרון. הפעולה עצמה כשלה כיוון שהחיילים הרגליים לא הגיעו לגבות את אנשי השיריון. המפקד היה חיים לסקוב ז"ל, לימים הרמטכ"ל החמישי של צה"ל". לוחמים, 49 במבצע הלא מוצלח נפלו בניהם אביה של כץ, ונפצעו עשרות. המתחם נכבש לבסוף רק במלחמת ששת הימים. למרות שלא זכתה להכיר את אביה, הרי שלנפילתו הייתה השפעה משמעותית על חייה. "באותם ימים לא דיווחו ישר למשפחות על נפילת הלוח ל מים כמו היום", היא מספרת. "אמא שלי

כץ. "מי שחידש את ההתיישבות והקים את המושבה מחדש היו בעיקר עולי ביאליסטוק"

צילום: דנה קופל

טהרלב ז"ל

"מאוד חרה לי שאבא לא מוזכר בספרים שנכתבו על הקרב הזה, כמו למשל בספר לטרון של רם אורן, ולכן החלטתי להרים את הכפפה בעצמי, לעשות צדק היסטורי ולכתוב ספר על הנושא בעצמי"

התגייסתי לנח"ל והגעתי 18 דדה. בגיל לקיבוץ גדות". "צדק היסטורי" כיוון שהמדינה לא סיפקה יותר מדי פר ל טים על נסיבות נפילתו של אביה, ניסתה כץ לדלות רסיסי מידע על חייו, אבל ללא הצלחה יתרה. השינוי אירע כשהמדינה חגגה יובל וכך גם היא "הייתי באמצע הדוקטורט שלי", היא משחזרת. "שמעתי תכנית ברדיו עם שר הביטחון דאז, יצחק מרדכי, ששוחח עם משפחות שכולות על הזכויות שלהן. כשהגעתי הביתה כתבתי לו מכתב, ובו סיפרתי שמעולם לא סיפרו לי כיצד אבי נהרג או מסרו לי מידע כל ל שהו עליו. משרד הביטחון יצר איתי קשר במהירות ואירגן לכל המשפחה המורחבת שלי מפגש עם סגנו של לסקוב באותו הקרב, ברוך ארז (פרידמן), שסיפר לנו על כל מה שקרה שם".

ואחותו של אבי חיפשו אותו בכל מקום ובכל בסיס, אבל אף אחד לא ידע מה קרה לו. לימים התברר כי הגופות נשא ל רו בלטרון שבשליטת הלגיון הירדני. משרד הביטחון הגדיר את הנופלים כנ ל עדרים ולבסוף חללים. אמא קיבלה את הבשורה המרה על נפילת אבי שבועיים לפני שנולדתי". איך המשפחה התמודדה עם נפילתו? "כשהייתי בת תשעה חודשים אמא התמוטטה נפשית, ודודה שלי לקחה אותי ואת אחותי הגדולה לחיות איתה , כשאמא 12 בקיבוץ עין דור. בגיל שלי כבר הייתה נשואה עם שני יל ל דים חדשים, היא החזירה אותי אליה לפתח־תקוה. בכל אותה תקופה מעולם לא דיברו איתי על אבא שלי, לא לקחו אותי לקבר שלו בהר הרצל, אף פעם לא הדליקו נר לזכרו, פשוט התעלמו מקיומו. אותם שנים בפתח־תקוה לא היו מאושרות מבחינתי והרגשתי מאוד בו ל

הוא הכיר את אביך? "ארז היה ביחידת שיריון ואבא שלי היה איש הנדסה. כלומר, שתי יחידות שונות. אבא הגיע לאזור הקרב בלילה שלפני כדי להכין את כל הציוד שלו. לכן לא הייתה היכרות אישית מוקדמת ביניהם, אבל כשהראתי לו את התמונה של אבא הוא זיהה אותו ואמר שהוא צעד בראש הכוח, הצליח לפוצץ את השער ונפל מיריות הליגיון הירדני. "מאוד חרה לי שאבא לא מוזכר בספ ל רים שנכתבו על הקרב הזה, כמו למשל בספר לטרון של רם אורן, ולכן החלטתי להרים את הכפפה בעצמי, לעשות צדק היסטורי ולכתוב ספר על הנושא בע ל צמי. כשניגשתי למלאכה קיבלתי איזה מייל לפיו מתארגנת קבוצה לכתיבה אוטוביאוגראפית יצירתית, ונרשמתי לקורס". מה קרה בהמשך? "בסיום הקורס התבקשנו לכתוב ריאיון

24

25.3.2022 ˆ ידיעות פתח תקוה, בקעת אונו