פתח תקווה 25.03.22

קרון מהעבר "הקרון הזה מאגד בתוכו שני סיפורים מרתקים וחשובים", אומר חיימון בלומנפלד, אחיה של ד"ר שלומית כץ. "הראשון ש � שנות העיר דרך הסיפור המ 143 קשור לספר של אחותי על פחתי שלנו עם כל הגילויים המרעישים שבספר. יש בו את כל האתוס של ציונות וחלוציות. השני קשור לשואה וגבורה, ונוצר מחנות ריכוז 10 בהשראה של קורותיו של אבא שלי שהיה ב־ והשמדה, שרד, עלה ארצה והתחתן עם אמא של שלומית. בתוך הקרון תמצאו מצגת המתארת את שני הנושאים. כמו כן, יש בו ויטרינה עם מצגת לזכר הנספים בשואה". מה הרקע של הקרון? ו � בחיפה ובין היתר היה מסיע את התפ 1937 "הוא יוצר בשנת זים מפרדסי פתח־תקוה, שחלקם היו בבעלות משפחתנו, ליפו. דגם דומה הוביל גם יהודים למשרפות. לכן הוא מסמל גם את ההיסטוריה של העיר וגם את השואה". איך השגת אותו? "מחוואי ברמת הגולן. הבאתי אותו תחילה ליישוב שערי תק ־ ווה, שבו הייתי יו"ר ומנכ"ל הוועד במשך שלוש קדנציות. לימים הוא נרכש ושופץ על ידי והועבר ליד לבנים כתרומה שלי".

כשד"ר שלומית כץ ביקשה לברר פרטים על אביה שנפל במלחמת העצמאות, היא לא תיארה לעצמה כי התחקיר יוביל לגילויים מסעירים על משפחתו אשר הייתה ממייסדי התוצאה היא ‰ פתח־תקוה ספר מרתק פרי עטה, שבו בין היתר היא קוראת תיגר על שירו המפורסם של יורם טהרלב שמדבר על חמשת "ממש חייתי ‰ הרוכבים את העבר, כאילו הייתי שם איתם", היא אומרת

בלומנפלד וכץ על רקע הקרון

על הספר הגנוז, בעיקר על הקטע שמ ־ תייחס לסלומון". לטענתה של כץ, עוול נוסף התרחש באירוע שהתקיים לרגל 1978 בשנת שנה לייסוד פתח־תקוה. "הזמינו 100 לבמה את הצאצאים של סלומון, אבל שכחו את הגיסה של סבתא שלי שהגי ־ עה לעיר מביאליסטוק וחיה כמעט עד ע � ", היא מספרת. "היא מאוד נ 100 גיל לבה, כעסה ואמרה: 'מה, אנחנו הקמנו את העיר בידיים שלנו, לא יואל משה סלומון'". נחשפת להרבה מידע בתחקיר שלך. איך הייתה בשבילך החוויה של לצלול לתוך כל החומרים המרתקים האלה? "ממש חייתי את העבר, כאילו הייתי שם איתם. הקדשתי לזה קטע שלם בספר של תיאורים קטנים מחיי היום יום, זה מה שהרגשתי שנכון לעשות". מרגישה שסגרת מעגל, שעשית צדק היסטורי? "בהחלט, זאת הייתה המטרה. סיפרתי את הסיפור המדויק של המשפחה שלי ונתתי לה את הביטוי שמגיע לה על הקמת פתח־תקוה". מה השלב הבא מבחינתך? שנה 40 "הייתי מורה במשך והשאיפה שלי היא להרצות בבתי ספר ובכל מיני מוסדות על סיפור המשפחה שלי, שהולך יד ביד עם תולדות פתח־ תקוה".

"הזמינו לבמה את הצאצאים של סלומון, אבל שכחו את הגיסה של סבתא שלי שחיה כמעט עד . היא 100 גיל מאוד נעלבה, כעסה ואמרה: 'אנחנו הקמנו את העיר בידיים שלנו, לא יואל משה סלומון'"

שיר במחלוקת אחד הנושאים שעלו בתחקיר שלה קשור לשיר המפורסם של יורם טהרלב, "הבלדה על יואל משה סלומון", שלד ־ בריה לא מדייק בעובדות. "התברר לי שהאיש שנחשב לאחד ממייסדי המוש ־ בה היה ירושלמי שסייע בעיקר במשא ומתן לרכישת הקרקע. אשתו וילדיו חיו גם הם בירושלים. הוא היה מגיע לפתח־תקוה באמצע השבוע כדי לוודא שהאדמות מעובדות. המשפחה שלו הייתה מגיעה לפתח־תקוה פעם בשנה בליל הסדר. הייתה שנת שמיטה 1881/2 "בנוסף, ואי־אפשר היה לעבד את האדמה. הקר ־ קע הייתה למעשה נטושה ממתיישבים, והערבים הרסו אותה לגמרי. מי שחי ־ דש את ההתיישבות והקים את המוש ־ בה מחדש היו בעיקר עולי ביאליסטוק עם המשפחות והילדים שלהם, ובהם

גם הסבא רבא שלי. היחיד שהצטרף אליהם מכל המפורסמים שבשיר היה יהושע שטמפפר". יורם טהרלב נפטר לא מזמן. חשבת פעם לדבר איתו על זה? "דיברו איתו על זה בעבר. יש קטע ביוטיוב שבו הוא מסביר שהשיר נכתב על פי מידע שהוא קיבל. מה שקרה הוא שבאמצע שנות העשרים של המאה הקודמת הוציאו ספר יובל לפתח־תקוה בן מאות עמודים. שני בניו של סלומון, שהגיעו להתגורר בעיר אחרי שהת ־ פתחה, היו אלה שביקשו להעלות על נס את פועלו של אביהם וזה מה שקרה. מצד שני, החבר'ה מביאליסטוק, שת ־ רמו את התרומה המשמעותית ביותר, קיבלו בספר בקושי עמוד וחצי. הם הגישו תביעה לבית המשפט בטענה כי הספר אינו מדויק וזכו. הספר נגנז, ותוכנן להוציא ספר המשך שמעולם לא ראה אור. טהרלב התבסס למעשה

עם ניצול שואה. זו הייתה הזדמנות מצוינת בשבילי לכתוב על אבי החורג, שהיה ניצול שואה ועד אז מעולם לא דיבר או סיפר על החוויות הקשות שעבר. תוך כדי שישבתי איתו על הפרויקט הת ־ ברר לי שעוד חודשיים יש לו יום הולדת , והספר עליו הייתה מתנה נפלאה 90 בשבילו. הוא נפטר לפני כמה חודשים והיה צלול לגמרי עד יום מותו. 98 בגיל "אחרי שסיימתי את הספר החלטתי להתמקד במטרה המרכזית שלשמה בכלל ניגשתי לנושא הכתיבה - אבא שלי. התחלתי לחקור על כל המשפחה שלו וישבתי ימים שלמים בארכיון פתח־ תקוה. הצטבר לי המון חומר, שהבשיל לספר על המשפחה שלי שמתחיל בעליה ארצה מביאליסטוק, דרך הקמת המוש ־ בה ועד התקופה שעזבתי את העיר בסוף של המאה העשרים. תהליך 60 שנות ה־ הכתיבה היה מרתק ורצוף בהפתעות, הייתי מוקסמת מהמסע שעברתי".

25

ידיעות פתח תקוה, בקעת אונו ˆ 25.3.2022