פתח תקווה 28.10.22

/ אביטל פריד

) מיהוד־ 52 ( איילה אברמוב מונוסון היא פליטת הייטק עם אהבה בלתי מוסברת למעילים, כשאת מר ־ בית זמנה היא מבלה במסעות בעולם. בין הדרכה וייעוץ בבטומי שבגיאורגיה לטיולים ברחבי ארצות הברית. פוסט רנדומלי ברשת חברתית שבו נתקלה ונחרט בליבה, הפך למיזם חברתי שמ ־ ערב אנשים רבים שמתגייסים למטרה משותפת - קיר מעילים, שבמסגרתו מוזמן כל אזרח, לאו דווקא מי שהפרוטה אינה מצויה בכיסו, לבוא ולקחת לע ־ צמו פריט. המוטו שלה בפרויקט הוא: קר לך - תיקח, יש לך - תתרום. נתח משמעותי מזמנה ומרצה מוקדש לדאגה ואכפתיות, שעוטפת לאנשים זרים את הגוף ובעיקר את הלב. "הפרויקט שלי הוא לא רק לאנשי רווחה ולעני מרוד שאין לו בכלל מעיל", מבהירה אב ־ רמוב, "אלא לכל אדם שאין לו מעיל נוסף בארון. כל אחד יכול לבוא לקיר שלי ולקחת מה שהוא רוצה, גם אם הוא מרוויח עשרת אלפים שקל בחודש". "היענות גבוהה" אז מי את איילה אברמוב? "אמא, סבתא, גרפולוגית, יזמת חברתית וסוג של פלי ־ טת הייטק", היא מספרת. "אני לא עובדת מאז שהחברה שעבדתי בה נמכרה. בשנים האחרונות אני מטיילת הרבה בעולם, ומ ־ עבירה חלק מהזמן בחו"ל וחלק בישראל". מאיפה הרעיון לפרויקט הקיר? "בדצמבר שנה שעברה ראיתי מיזם של מישהו משבדיה שתלה מעילים באיזושהי גינה. הוא קנה אותם מכספו, תלה כמה עשרות בגינה ופשוט הלך. אף אחד לא ידע מי תלה את המעילים. כשראיתי את הפרויקט, החלטתי שגם אני אעשה את זה". מה בפוסט הזה כל כך נגע בך? "יש לי פטיש למעילים. כל שנה אני קונה חמישה-שישה לפחות, לא חלילה כי אני עשירה. אני קונה מאוד בזול, הכל באאוטלטים. אין לי פטיש לג'ינסים, שמ ־ לות או חולצות - רק למעילים. יש ילדים שאף פעם לא קנו להם מעיל חדש, אלא תמיד לובשים בגדים ומעילים של האחים שלהם. תביני, המעיל הוא בעצם המעטפת של כל הבגדים. גם אדם שאין לו הרבה כסף ירצה שהבגד שכולם ייראו יהיה יפה וחדש". איך החלום הפך למציאות? "יש לי כוח מטורף ברשת, כולל ארבע קבוצות שקשורות לבטומי בהן אני נותנת ייעוץ, הדרכה ומידע. קודם כל, רשמתי שם ותייגתי את עיריית יהוד־מונוסון. אחר כך כתבתי בפיד שלי בפייסבוק שאני מעוניינת לעשות כזה קיר, לאו דווקא בגינה, ותייגתי שוב את העירייה. פנה אליי בחור בשם אלון בר, לשעבר מנהל מדור תרבות בעירייה, ואמר לי: 'תקשיבי, העירייה תמצא לך את הקיר, נייצר לך קולבים'. הם באמת הביאו נגר ועשו הפקה ברמה ממש גבוהה. "אני בן אדם מאוד פנסי, ולכן רציתי שאפילו הקולב בקיר המעילים יהיה פנסי. הנגר הכין לי קולבים יוקרתיים ושם לי מעין סככה. הקיר עצמו שעליו תלויים

אברמוב. "המטרה היא שבכל עיר יהיה | " דבר כזה צילום: ריאן

לוקחת מעיל מקיר, אני לא חושבת שהייתי רוצה שמישהו יידע, למרות שאני מאוד פרובוקטיבית ומוחצנת". מה קורה כשמישהו לוקח לעצמו הרבה מעילים? "לצערי זה כבר קרה, ואין באמת דרך למנוע את זה. אני סומכת על היושרה וההגינות של האנשים ומקווה שזה לא יקרה שוב". יש מאפיין מסויים של אנשים שתו ־ רמים לך מעילים? "אי־אפשר לעשות חתך. נסעתי כבר עד גדרה וחיפה. פעם מישהי שאלה אותי: 'מה, את עובדת בעירייה?', אמ ־ רתי לה 'לא'. אז היא שאלה: 'מה, באת לפה על חשבונך?', עניתי שכן. היא שאלה 'מה, גם דלק לא נותנים לך?' אמרתי לה: 'מי ייתן לי דלק, הקיר?' "אני היום נמצאת במקום שאני פחות במרדף אחרי כסף ויותר רוצה לעשות את הפרויקט הזה של המעילים. המט ־ רה היא שבכל עיר יהיה דבר כזה עם מעין חמ"ל של אנשים. "יש לי כושר ניהול, יש לי חוזקה ברשתות החברתיות ואני מוכנה לתת את כל הכלים, אבל אני צריכה אנ ־ שים שיש להם את הזמן לעשות את זה - לענות לפניות בפייסבוק, לנסוע ולקחת. יש הרבה אנשים שיש להם זמן פנוי. גם כשכביכול לא היה לי זמן כי נסעתי לחו"ל ולא הייתי בישראל, יל ־ דיי עזרו לי ומאוד תמכו בי. זה בעצם הפך למעין פרויקט משפחתי. תמיד לימדתי אותם לתת ולתרום. בחגים אני תמיד מזמינה אנשים שאין להם איפה להיות. אנחנו משפחה שחווה את הנתינה הזאת". מה היעד שלך? "בלי קשר למעילים, יש לי חלום להקים בית תמחוי. אני עוד אעשה את זה". מסר לקוראים לסיום? "אם גם אצלכם בארון יש מעיל שמעלה אבק, צרו איתי קשר".

פרויקט עם כיסוי לאיילה אברמוב, הייטקיסטית לשעבר שמחלקת את זמנה בין ישראל לחו"ל, יש חיבה מיוחדת פוסט שקראה ברשת גרם לה ליזום ‰ למעילים פרויקט מיוחד: איסוף מעילים יד שנייה ותלייתם כך ‰ על קיר מיוחד בעיר מגוריה יהוד־מונוסון יכולים כולם לראות את המעילים, ולקחת ללא "עצם הנתינה והמחשבה שבן אדם ‰ תמורה עושה סדר בארון שלו ונותן את זה למישהו אחר במקום לזרוק - זה מה שמעצים", היא מסבירה

המעילים הוא של העירייה. ליתר דיוק, הקיר של הספריה העירונית". אז יש קיר, קולבים ואפילו סככה. מה הלאה? "המטרהשלי היאשזה יהיה מיזם חברתי. לא שמישהו ישלם מלא כסף ויקנה מלא מעילים. עצם הנתינה והמחשבה, שבן אדם עושה סדר בארון שלו ונותן את זה למי ־ שהו אחר במקום לזרוק - זה מה שמעצים אותי יותר. הפעילות החברתית הזאת היא מה שמעניינת אותי. הנתינה למי שאין מעילים בארון ולא 20 לו מול מי שיש לו צריך אותם. ההיענות לפרויקט גבוהה מאוד, מחיפה, חדרה ועד גדרה". "פרויקט משפחתי" מאחורי כל מעיל שתלוי על הקיר עומדת מעטפת שלמה, כולל אנשים

שנוסעים להביא אותם מעיר אחרת. יש מעילים שלא תתלי? "אם הוא קרוע ולא ראוי, אני לא אתלה. אבל לא אעליב את הבן אדם שתרם אותו. אקח את הכל ואז אחליט שלא לשים. אם אדם תלה לבד מעיל על הקיר ואני אראה שזה משהו לא ראוי, אז אני אוריד כי אני רוצה שזה יהיה פנסי". יצא לך לשוחח עם מישהו שלקח? "יצא לי לראות מישהו לוקח כי ישב ־ תי ברכב וצפיתי בקיר, אבל לא לשוחח. אני אגיד לך משהו: לקחת מעיל מקולב על קיר ברחוב זה כמו שנדבן מושיט לך את היד ומבקש כסף. עצם זה שהוא כבר הושיט את היד, זה כבר סוג של השפלה, בטח ובטח להגיע לכזה קיר ולעמוד על ידו, כשיש מכוניות שנו ־ סעות ושכנים שרואים. אם אני הייתי

"המעיל הוא בעצם המעטפת של כל הבגדים. גם אדם שאין לו הרבה כסף ירצה

שהבגד שכולם

ייראו יהיה יפה וחדש"

30

28.10.2022 ˆ ידיעות פתח תקוה, בקעת אונו