פתח תקווה 5.4.23

מישהו שלח לי מתנות קטנות / מתן דויטש

// צילומים: ריאן פרויס

צילום פרטי | משפחת בלום מאחרת

"אנחנו כל עם ישראל סביב שולחן אחד" בליל הסדר אצל משפחת בלום באורנית יש מקום קבוע לסרגיי, חייל בודד שמצטרף למשפחה כבר שנים. "סרגיי עלה מרוסיה במסגרת פרויקט נעל"ה כשהיה בן , והגיע לכפר הנוער הדסה נעורים הסמוך לבית ינאי", 16 מספרת ענת בלום. "באותו זמן מישהי מאורנית עשתה שם שנת שירות ופרסמה פוסט בקבוצה של היישוב, בו ציינה שמחפשים משפחה מארחת לחגים. מיד נענינו לאתגר. "בצבא דואגים לסרגיי, אבל חסרה לו המשפחתיות. הוא מתארח אצלנו בחגים וכבר הפך לחלק מהמשפ ־ חה, עד כדי כך שלפני כמה שבועות ביקש להצטרף לקבוצת הווטסאפ המשפחתית. לפני מספר חודשים אביו נפטר ברוסיה ומאז הוא רואה את צביקה בעלי

"אני רואה אנשים עם דמעות בעיניים"

סיגל ישראלי. "כשהמשימה מסתיימת זה רגע שמח-עצוב"

חלק בלתי נפרד מההכנות לפסח הוא הניקיון, חידוש הבית ולעיתים גם צביעתו. עבור מי שמוגבלים פיזית, כלכלית או גם וגם, הצביעה וניקיון הן משימות כמעט בלתי אפשריות. מי שלקחה על עצמה למלא את המשימה היא סיגל ישראלי, תושבת קרית אונו, גננת לפרנסתה, שבשעות הפנאי ובעיקר לקראת החג מגייסת תרומות ועשרות מתנדבים, שדואגים לצבוע ולנקות די ־ רות של מעוטי יכולת, מוגבלים, אנשים בודדים, קשישים וכל מי שזקוק לכך. "התחלתי להתנדב כבר בכיתה ה'", מספרת ישראלי. "באתי מבית של נתינה וההורים שלי היו תורמים המון, אבל אז עדיין לא הבנתי למה צריך לעזור לאחרים כל הזמן. יום אחד הלכתי עם חברה לקרוא לחברה נוספת לפעילות בצופים. הקשנו בדלת וכשהיא נפתחה המחזה שנגלה לנגד עיניי נצרב לי ממש חזק: שאין לאנשים מה לאכול. כשחזרתי הביתה, סיפרתי להורים ואמא שלי ישר שלחה אותי אליהם עם אוכל. מאז אימצנו את המשפחה הזו. הייתי מביאה להם בגדים, אוכל ומה לא, וכך התחלתי לקחת חלק בפעילויות עזרה שונות. "היום, אחרי שנים רבות של עשייה, מגיעים אליי מתנד ־ בים, חלקם ותיקים, חלקם חדשים. לאחרונה הגיעה מישהי שהתנדבה איתי כשהייתה בתיכון, וכעת, כשהיא בצבא, היא חיילים. אנחנו מגייסים אנשים, תרומות, 20 הביאה איתה חומרי ניקוי, צבע ומתלבשים על בית. פעמים רבות בגלל המצב שלו אנחנו קודם כל צריכים לנקות אותו מעובש ול ־ כלוך, ורק אז להתחיל לצבוע. מדובר לרוב בדירות שאנשים שוכרים במינימום כסף אבל במקסימום שיש להם, ולצערי בכל שנה במקום שהמספר ייפחת, מתווספות עוד משפחות". ישראלי מספרת שהיא נתקלת לעיתים במקרים קשים מאוד. "נכנסתי לבית בקרית אונו, שאני מביאה להם אוכל. המים בשירותים לא עבדו, הם פשוט לקחו כל פעם דלי מים ושפכו באסלה. הייתי בהלם. הבאתי איש מקצוע ואחד היל ־ דים בבית אמר, 'מה, אתה תתקן לנו את השירותים?'. היה לו אור בעיניים. זה היה מזעזע, יצאתי עם בחילה ודמעות בעי ־ ניים. במקרה אחר הגעתי לדירה של אם חד הורית שהייתה מלאה בג'וקים. לא האמנתי למראה עיניי". עשרה אנשים יושבים על מיטות נוער מעץ, ולחם יבש מונח על משהו כמו מנגל באמצע הסלון. אמרתי 'וואו'. עד אז חשבתי שעוני זה אם אין לי מגוון מותגים, לא ידעתי שזה ברמה

כאבא שלו. כולנו במשפחה נרתמים כדי לסייע לו וגם הנכדים שלנו מאוד אוהבים אותו. איך שהוא מגיע מה ־

קרית אונו

אורנית

צבא עם המדים הם מתנפלים עליו ומאוד אוהבים אותו". איך נראה אצלכם ליל הסדר? "אנחנו חוגגים אותו עם הבנות, הנכ ־ דים, והמשפחה של החתן. אני עיראקית, בעלי חצי פולני חצי הונגרי, יש לי חתן ממוצא רוסי וכך גם סרגיי, אנחנו סוג של כל עם ישראל סביב שולחן אחד. אנחנו קוראים את כל ההגדה,

איזה תגובות את מקבלת? "אני רואה אנשים עם דמעות בעיניים, וגם לי יש דמעות כשאני מספרת את זה, למרות שאני שנים בתחום. הם מוקירים תודה ולא מאמינים שיש אנשים טובים שמסדרים להם את החיים. אתה רואה את האישונים מתרחבים, כאילו נתתי את המקום המכבד של לחיות כמו בן אדם ולא כמו כלב". לרגע בו המשימה הושלמה היא קוראת 'רגע שמח עצוב': נורא עצוב לי שאנשים חיים במצב כזה, ומצד שני אני שמחה שיש לי את היכולת לעזור להם. אני שמחה שיש סביבי אנשים טובים שעוזרים ותורמים, כל אחד בדרכו שלו. זה כיף. זה סיפוק עצום. כל עוד כוחי במותניי, אמשיך בפעילות. ככל שיש לי יותר מתנ ־ דבים ויותר תורמים אני יכולה לעזור למשפחות נוספות". מסר לקראת חג הפסח? "לפתוח את הלב, לקבל יותר את האחר ופחות לשפוט. אני מאחלת לכולנו אהבת אדם, אהבת חינם ואחדות. ובואו להתנדב". כמובן".

שרים ואוכלים מאכלים כמיטב המסורת. על השולחן שלנו יש גפילטע פיש, אורז, חריימה, וגם כבד קצוץ. קיבוץ גלויות גם של

מאכלים. "סרגיי מחובר מאוד לחג. הוא משתפר משנה לשנה, קורא לאט לאט. משמח אותי שהוא הפך לחלק מהמשפחה ושהוא נחשף אצלנו יותר למסורת היהודית. יכול להיות שבזכות זה גם אח שלו יעשה עלייה בקיץ".

ענת בלום. "סרגיי הפך לחלק צילום פרטי | " מהמשפחה שלנו

פתח תקווה, בקעת אונו לירון צילום: | ריאן פרויס, יין ניצחון צילומים: | עושים סדר בעיר ליאו אטלמן איור: | צור, ספורט

אורית קוסטנטינו עורכת גרפית ראשית: סיגל בר־קובץ / עורכת: יועצי פרסום: ענת אליעז / מנהלת עיתון: רונית עג'מי רכזת מערכת: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת עיצוב: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: שלום חכמון / מנהל הפקה ותפעול: אילנה לוי יועצי לוח: שולי פרץ, אילנה לוי / ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאת שרון / מנכ"לית: סיגל רגב / עורכת ראשית:

10

5.4.2023 ˆ ידיעות פתח תקוה, בקעת אונו