פתח תקווה אונו 05.01.24

יש מקרה ספציפי שלא יוצא לך מהראש? "במשך חודש הצוות שלנו יצא לטפל בהתנדבות במפונים מהדרום במלונות באזור המרכז. במהלך התקופה הגיע תורם מארה"ב שביקש להתרשם מהעבודה שלנו. לקחתי אותו לאחד המלונות, ושם הוא שמע עדות מאחד האנשים שראה גופת ילד קטן שאיבד צלם אנוש. התורם יצא משם מזועזע וביקש לתרום מיד להמשך הפעילות שלנו". זה לא פחד, זו אימה בזמן שזלצמן נלחם על בריאות הנפש של מטופליו, בנו נלחם בעזה. "הבן שלי צובע לי את כל האירוע בצבע אחר. אתה שומע על פצועים והרוגים, יושב במשרד בגהה שהחלון שלו פונה למנחת המסוקים של בילינסון ורואה מסוקים נוחתים עם פצועים קשה. זה לא פחד ולא חרדה, זו אימה. כל ערב אני בא הביתה ושומע על 30 הרוגים ולוויות, וזה מאוד מלחיץ. יש לי עובדים שהילדים או בני הזוג שלהם בעזה ואנחנו נפגשים ומדברים על זה. שיש אדם קרוב אליך שנמצא בסכנה ואתה לא יכול לעשות כלום חוץ מלחכות שייגמר, זה הדבר הכי קשה שחוויתי בחיי". איך אתה מפיג את המתח? ק"מ בשבוע, מעסיק את עצמי 20 "רץ בים כמה שאפשר ומנסה לא לחשוב יותר מדי". איך האירועים משפיעים על הצוות שחלקו מהמגזר הערבי? אחוז מהעובדים הם מהחברה הערבית 30 " ומאוד חששתי שזה ייצור מתיחות, אבל לשמחתי מרכז גהה הוכיח שוב שאנחנו שמורת טבע של יחסי יהודים-ערבים. אם המזרח התיכון היה נראה כמו המרכז, היה פה שלום עולמי". איך העובדים מתמודדים עם הסיפורים והמראות? "קשה להם. אנחנו מאפשרים להם לקבל עזרה מעובד סוציאלי שמונה לצורך כך. הם חזקים. לא היו כאלו שאמרו שהם לא יכולים יותר". מערך בריאות הנפש ערוך להתמודדות עם הנפגעים שיפנו בעתיד? "משרד הבריאות והאגף לבריאות הנפש במשרד עובדים מאז תחילת המלחמה במרץ על בניית תוכנית חירום. לצערי התוכניות אינן ניתנות לביצוע בלי מימון מהאוצר. נכון להיום, בתקציב המדינה, בריאות הנפש לא מקבלת את המקום הראוי לה בסולם העדיפויות. אם לא ישקיעו בזה עכשיו נהיה בבעיה רצינית. כבר היום אין מספיק תקנים, ולא רק בגהה. הפסיר כיאטריה מקופחת בכל המדינה". יש בך תקווה או שאנחנו בדרך לקט־ סטרופה? "יש שני דברים שמעודדים אותי. ראר שית, גם בטראומות מאוד קשות, אפילו כמו השואה, רוב האנשים הצליחו לשקם את עצמם למרות שתמיד נשאר הזיכרון והכאב. כך שתוך מספר חודשים הרבה אנר שים יכולים להתאושש, רק צריך שהאירוע ייגמר. שנית, לעם שלנו יש יכולת עמיר דות בעיקר בגלל הקהילתיות שלו. זה הוכח כמייצר חוסן בקרב אוכלוסיות שער ברו טראומה קשה. בסופו של דבר חייבים לשמור על אופטימיות בתקופה הזו". הוא לוחם קרבי, הוא נמצא בתוך עזה וזה

חדרי הטיפול במרכז החדש "אולימפיה"

"האוכלוסייה נחשפה למראות קשים ביותר. מספיק שאדם צופה בטלוויזיה או ברשת החברתית והוא יכול לפתח תסמינים. מדובר בהיקף עצום: אחוז 34- ל מהישראלים יש תסמינים פוסט טראומתיים" "כמעט ואין משפחה בישראל שהמצב לא נוגע בה. גם החטופים יוצרים מכירים את הפרצופים, מסתובבים עם דסקיות מרגישים שהם קרובי משפחה שלהם" טראומה לאומית. אנשים

:7.10־ מה עלייה של 900% בהפרעות דחק חריפות

להם לחשב מסלול מחדש". עד כמה המלחמה הנוכחית שונה מכל מה שראית קודם? "זה אירוע שלא דומה לכלום, גם בהיקף כמות הנרצחים וכמות הפצועים, וגם באכזריות של המעשים שחלקם צור למו ושודרו בלייב. האוכלוסייה נחשפה למראות קשים ביותר. מספיק שאדם צופה בטלוויזיה או ברשת החברתית והוא יכול לפתח תסמינים. "אחת העבודות שנעשתה על ידי פרור פסור יובל נריה מאוניברסיטת קולומר אחוז מהישראלים 34 ביה הראתה של יש תסמינים פוסט טראומתיים כמו הפרעות בשינה, חוסר הנאה, חרדה וכו'. לכן אנחנו מדברים כאן על היקף עצום". גלי ההדף של המלחמה הובילו לפתיחת מרכז "אולימפיה" מטעם גהה בסיוע הנהלת הכללית, תורמים מארצות הברית ועזרה מהרשויות, והוא מיועד לכל מטופלי קופות החולים הסובלים מטראומה, פוסט טראומה ומצבי משבר. חדרים בהם עובדים מטפלים 20 במרכז יש במשמרות. יחידה נוספת מעניקה טיפול יום לנפגעות תקיפה מינית. "המרכז מציע בעיקר טיפולים קצרים וממוקדים", מסביר זלצמן. "המטרה היא לא להפוך את האנשים לחולים כרוניים, אלא להזכיר שתסמונת טראומתית היא תגובה נורמלית למצב לא נורמלי. אם אני הייתי בבארי או גר ברמת גן וטיל היה נופל לי על הבית, גם לי הייתה תגובה כזו. "כמעט ואין משפחה בישראל שהמצב לא נוגע בה באיזושהי צורה. גם החטופים יוצר רים טראומה לאומית. כל המדינה מרגישה כאילו החטופים הם קרובי משפחה שלהם. אנשים מכירים את הפרצופים ומסתובבים עם דסקיות. להבדיל מאירועים אחרים, האירוע הזה מתמשך והמדינה נכנסה למצב סטרס כרוני ממושך. אף פעם לא היה דבר כזה מאז קום המדינה". תגובה נורמלית למצב לא נורמלי

הלאומית, לאו דווקא תחת הכותרת של פוסט טראומה. כשבוחנים את כלל התסר מינים, כמו אנשים שסובלים פתאום מהר פרעות שינה, מגיעים למספרים עצומים. מכבי שירותי בריאות פרסמו עלייה של אחוז בצריכת 'ציפרלקס' תוך חודש 15 וחצי. זה דרמטי". מעשים אכזריים שודרו בלייב "האשפוז הקשה אצלנו לא מושפע מהמר לחמה כי מדובר באנשים עם מחלות נפש גדולות כמו סכיזופרניה, מניה דיפרסיה, דיכאון קשה, אלימות ועוד, שחלקם לא רואים חדשות וחיים בעולם פנימי משר להם", אומר זלצמן. "אנחנו כן רואים את העלייה במרפאות שלנו. אנחנו משרתים ר � מ 4 אלף איש, יש לנו 990 אזור של פאות חוץ, מרפאה לילדים ונוער ושם אנחנו חווים את העלייה המשמעותית". איפה נדלקות מרבית הנורות האדו־ מות? "ראינו עלייה בפניות על רקע של תקיר פה מינית. מגיעות אלינו נשים שעברו שנים ופתאום 5-10 תקיפה מינית לפני מתעוררת טראומה מהעבר כתוצאה מחשיפה בתקשורת של פגיעות מיניות בחטופים ובאירועי פסטיבל נובה. אנחנו יודעים גם על אנשים שהיו ביום כיפור ופתאום מתעוררים אצלם סיוטים בלילה. יש ניצולי שואה שפתאום מתחילים לצר עוק באמצע הלילה ונזכרים שלקחו להם את הילד או הרגו להם את ההורים. כל הדברים הללו נופלים על מערכת שהייתה מורעבת עוד קודם". תסביר. "מערכת בריאות הנפש סובלת ממחסור בתקנים ומצפיפות גדולה באשפוז. אין מספיק מיטות, מרפאות, פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. המצב היה לא טוב עוד לפני הקורונה, ועם פרוץ המגפה החמיר. אנשים פיתחו חרדה ודיכאון ועובדים רבים עזבו את המערכת הציבורית, כי הקורונה גרמה

בכנס המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות שנערך השבוע וסקר את מצב בריאות הנפש בישראל, עולה תמונת מצב מדאיגה: על פי נתונים שנאספו על ידי חוקרים ממרכזי בריאות הנפש שלוותה, גהה ומרפאות הקהילה, ומהשוואת היקף הפניות בחודשים אוקטובר נובמבר לאורך חמש השנים האחרונות לעומת ,2023 אוקטובר-נובמבר נרשמה עליה ברורה וחדה באבחון של תסמיני חרדה וטראומה. הנתונים מצביעים על עליה של פוסט 45% בחרדה, 52% של 900% טראומה, וכן הפרעת דחק חריפה. בנוסף, חלה עלייה משמעותית ומובהקת בצריכת שירותי בריאות פנו 25% הנפש: עליה של לטיפול מרפאתי, ועליה של בצריכת 25%- ל 8% בין תרופות שינה ותרופות נוגדות חרדה ודיכאון. לדברי הפסיכיאטר, ד"ר 30% ירדן לוינסקי, "כ מנפגעי קו ראשון ושני במלחמה עשויים לפתח פוסט טראומה בטווח זמן של כארבעה חודשים".

/ "ידיעות פתח תקווה" ראשון לציון 1 מערכת: נח מוזס 03-6898430 /

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, בדפוס או © במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: גיא בן יהושע עורך ראשי: ליאת שרון מנכ"לית: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה:

9

ידיעות פתח תקוה, בקעת אונו ˆ 5.1.2024