פתח תקווה אונו 05.04.24

מצריף קטנטן לאימפריה

מאחורי הדלפק. "עבר מפה לאוזן"

הנה החוזה'. הם לא האמינו, חשבו שאני צוחק. ואז התחלנו לחשוב מה לעשות שם. החלטנו ללכת על פריקסה, התחר לנו בניסוי וטעיה בבית על הבצק והרר טבים, כל מיני, אבא שלי מבין באוכל ביתי שנעשה מהלב, הוא לא רצה שהר בצק יספוג שמן, גם כל דבר היה צריך להיות מתכון ייחודי. פריקסה מורכב מכמה מרכיבים, זו לא לחמניה מוטור גנת ויאללה, כל דבר עם הסוויץ' שלו, אפילו הלימון הכבוש שהוא מכניס שם, שהפך טרנד (ראו מתכון) זה משהו ייחור די שלו, כל דבר אצלו היה צריך להיות מוקפד ובעיקר, כמו שהוא אמר: שיהיה הרבה ומכל הלב, אנשים רוצים לאכול, פחות חשוב הכסף, יותר חשובה הנר תינה". מפה לאוזן העסק של חיים, או חיימיקו, כמו שאמא שלו התעקשה לכנות את העסק שלו על שם כינוי החיבה שהעניקו לו בילדור תו, נפתח. האבא והאמא התר חילו לעבוד, ואז הטעם התחיל לכבוש אט אט את החיך של אלו שהר גיעו למקום. "כבר בחודשים הראר שונים נדהמנו כולנו. אנשים התחילו להצביע ברגליים, זה עבר מפה לאוזן, ופתאום יש הרבה לקוחות, ומצאתי את עצמי עובד בשתי עבודות במקביל: גם בחברה שלי וגם מסייע לאבא שלי. "בסופו של דבר זה הפך להיות ממש טרנד, האנר שים נהרו לבוטקה. החלטתי שאני סוגר את החברה ומתמקד במקום, זה היה אחרי שנה. במשך שנר תיים לא משכתי משכורת, עבדתי כמו מטורף כי ראיתי שיש לי משהו לוהט ביד, ושמתי לב שנהיה עוגן של לקוחות שכל הזמן חוזרים, זה הגיע למצב שקטע הרחוב שהיה שומם הפך להיות שוקק. כל זה היה רק ההתחלה לפני הפיצוץ הגדול שקרה אחרי ארבע שנים בערך מאז הפתיחה. זה משהו שלא חלמתי עליו, ושוב זה היה במקרה לגמרי". מה זה היה? "היה לי לקוח קבוע שהיה לוקח פריקסה, ותמיד היה מבקש לא לשים טונה בפנים, שאלתי אותו למה, הרי זה נותן את הטעם, הוא אמר שהוא לא אוהב דגים אבל מאוד אוהב את הפר ריקסה. אבא שלי עושה במקום גם בריק, או בוריק (עלי סיגר ממולאים במחית תפוחי אדמה או ביצה שעוברים טיגון מהיר א.א) בהחלטה של רגע,

שא במשפט אחד, "זו הזכות שהם נור תנים לי לשרת את אלו שנזקקים לו". גם על הכמויות האדירות שהוא נידב לחיילי צה"ל בזמן המלחמה, ולמפור נים, הוא לא מוכן להרחיב את הדיבור: "תגיד לי, לשלוח לחיילים פריקסה זה משהו בכלל שצריך לדבר עליו? זה ברור שצריך לעשות זו החובה שלנו. אז עשיתי את זה, ואני גאה לומר שהר רבה, כולנו משפחה אחת". ¿

לפתוח במחנה יהודה בירושלים ובקיר נג גורג' בתל אביב. הפתיחות של שני המקומות לא אכזבו, ובדיוק כשהעסקים האלו התחילו להתרומם, פרצה המר לחמה: "היינו בטוחים שזו תהיה מכת מוות. המורל היה על הפנים, למי יש חשק לאכול. התבדינו. האנשים המר שיכו לבוא ולהצביע ברגליים, נפל לי האסימון שהאוכל שלנו כנראה מזכיר להם משפחתיות מהי, סוג של נחמה". כמו שהבנתם, חיים שקוע כל כולו בקריירה ופיתוח והרחבת העסק, אך הוא גם מנהל חיי משפחה מאושרים עם אשתו גילת, אותה הכיר עם פתיר חת העסק: "גילת היא הברכה שלי. היא הייתה מנהלת משאבי אנוש עם תואר במשפטים, הכי רחוקה מבוטקה, אבל שעות ביממה, כל 14 בגלל שעבדתי הדייטים שלנו היו בפריקסה, אז מדי פעם היא הייתה נכנסת ומתחילה לער בוד על הפס, גם בחודש תשיעי עם בטן עד הדוכן היא הייתה עובדת ומשרתת. היום היא כבר מנהלת אותי". מבול הסלבס כשידועני ישראל פוקדים אותו מדי יום ("יש לנו קיר בסניף הראשון בהוד השרון, שבו תליתי את כל הסלבס קראתי לו 'קיר התהילה'"), וכשהוא קיבל ביקורות מהוללות משפים מפור רסמים ומבקרי אוכל, חיים לא יושב על זרי הדפנה וממשיך להיות יצירר תי ולחדש כל הזמן: "מעבר לפריקסה הטוניסאי המקורי, הבוריקסה, הבגט פריקסה, ואפילו שקשוקה עם בוריק שהכנסנו לא מזמן, המצאנו בננה לוטי פריקסה, זה מאכל מושחת, עם המון שוקולד ובננה לוטי בפנים, שאנשים נטרפים עליו כבר עכשיו. "הכנסו לא מזמן פריקסה סביח, ונר כניס פריקסה קציצות דגים,. כל הזמן אנחנו מנסים לחדש. וכמובן גולת הכותרת שכולם ייהנו, יש לנו פריר קסה ללא גלוטן שמטוגן בנפרד, אני מרגיש זכות גדולה לשרת את כל מי שרוצה לטעום מהמנה שלי, ככה חור נכתי". וכאן מגיעים לנושא שהוא לא אוהב לדבר עליו: חיים הוא אחד הנדבנים הגדולים ביותר לנזקקים באזור השרון על בסיס יומיומי: "אני לא עושה טובה לאף אחד", הוא הסכים להתייחס לנור

החלטתי לשים לו במקום הטונה, בוריק, בתוך הפריקסה, הוא די היסס, אבל אמר יאללה, הוא נתן ביס, ואז הוא אמר 'וואו'. בחיים שלי ללא שמעתי כזה וואו. הבנתי שנולדה מנה מנצחת. ובעצם כך נולדה מנת 'הבוריקסה' שהפכה ללהיט. "אמרו לי אתה משוגע, זה עוד שמן פלוס שמן, אבל הם לא הבינו שבגלל הסודות של אבא אין שמן, לא בפריקסה ולא בבוריק, ואין מי שאכל את זה ולא לקח עוד אחד באותו רגע. המדינה כולה, כולל כל הסר לבס, הפכו למטורפים אחרי זה". נקודת מפנה מאז הבוריקסה הבין חיים שהעסק גדל באופן ענק: "אנשים התחילו להשתרך ר � דקות לאורך המד 40-50 בתור של כות וכל האזור. בהתחלה סירבתי לקבל זכיינים וחששנו שזה יהפוך למסחרי מדיי". לפני חמש שנים הדברים השתנו: "אחד העובדים אמר לי בוא נפתח בפתח תקוה, אבא שלי אמר חייבים לשמור על הדי. אנ. איי. של המקום, אם הזכיין עובד בקריטריונים ובדרישות שלנו, אנחנו נפתח. וזה קרה. שלושה מהאחים שלי הצטרפו, וככה זה נשמר. החלטר נו לראיין עוד זכיינים, מתוך כל מאה שמגיעים אלינו, אנחנו יכולים אולי להתמקד באחד, העיקר שהוא מתאים לקריטריון". מה הקריטריון? "אחד מרכזי וכל היתר פחות חשור בים: בשנה הראשונה אתה רק נותן, ולא מנסה להרוויח, נותן את הלב, משקיע בלקוחות. אם אתה חושב שאתה בא להרוויח, אתה לא תהיה אצלנו זכיין, בהתחלה תבוא בשביל הנתינה, בשביל האהבה, בשביל לתת אוכל מכל הלב, אם זו המטרה שלך, ההצלחה תגיע, אם המטרה היא להרוויח, זה לא יגיע, כי אתה תתפשר על הרבה דברים ותפגע לנו במותג". מחנה יהודה נכבש ההתרחבות המשמעותית הראשונה היתה בדיוק לפני שנת הקורונה: "פתר חנו שני סניפים ובום קורונה, היינו עסק מזון אז נשארנו פתוחים והלקוחות נהרו, זו הייתה תקופה של משלוחי אוכל". כשהקורונה הסתיימה חיים החליט

קובי פרץ

עם הראל סקעת

הלימון הכבוש של חיימיקו: בוחרים לימונים בעלי קליפה ‰ דקה. פורסים אותו לעיגולים דקים. ‰ מפזרים עליהם מעט מלח גס, ‰ פפריקה מתוקה ומעט חריפה לפיקנטיות. מכניסים אותם לצנצנת ‰ ומכסים את הלימון בנוזלים שמכילים לימון סחוט עם מים מלח ומעט פלפל צומה מתוקה. שומרים את הצנצנת כשבוע ‰ ואז טוחנים את הכל במג'ימיקס ומקבלים לימון כבוש שהוא כמו ממרח.כל אחד יכול לדלל אותו כרצונו עם עוד לימון ומים.

עם אביב גפן

עם גיל חובב

5.4.2024 ˆ ידיעות פתח תקוה, בקעת אונו 24