פתח תקווה אונו 10.10.25

בר זאב. "התקלוט הוא חלק מהשיקום" צילום פרטי |

מהשקט אל הסאונד "גיליתי את עצמי מחדש"

7.10- שנתיים ל

יובלי בר זאב נמלטה מהמסיבה ברעים וחוותה משבר נפשי בזכות ‰ עמוק

דתי מחדש", היא אומרת. "היום אני מזכירה לעצמי בכל בוקר שהחיים הם מתנה. האחריות שלי היא לנצל כל רגע, לאהוב, להוקיר, להמשיך הלאה". יובלי חזרה לספסל הלימודים, סיימה את התואר והיום היא מורה לחינוך גופני במושב קידרון. "התחלתי לחקור וללמוד סגנונות מוזיקה וגיליתי את עצמי מחדש. היום אני מתמקצעת אצל ארי מילר בלימודים אישיים, מנגנת פסיי טראנס (סוג מסוים של טראג נס) ומופיעה במסיבות ובאירועים שיוזמת עמותת שבט הנובה, שהיא חלק מתהליך השיקום שלי. "ניגנתי גם בריטריט לשיקום עם בני משפחות שכולות. גם אם אהיה די.ג'י מפורסמת, אמשיך ללמד ילדים ולתת להם את כולי, מבלי לצפות לקבל מהם דבר. רק חיוך".

ל � עדיין צי 6:27 דוכני האמנים. ב־ג מתי את הנוף. השמיים היו נקיים, הזריחה הייתה מדהימה, ואז, דקה אחרי, נשמע פיצוץ. חשבתי שאלה זיקוקים והתפעלתי איך המפיקים חשבו על הכל. אבל אז התחילו התראות צבע אדום. תפסתי התקף חרדה קטן אבל אמרתי לעצמי, תתאפסי. ואז פתאום מגפונים, ניידות, פינוי, ומשום מקום התגלו בתוכי כוחות של רמבו, לא יודעת מאיפה. התחלתי לארוז, העמסתי את כל הציוד לרכב". חודשים של הכחשה החבורה התארגנה לצאת. "יצרנו מעגל רכבים, שעה וחצי עמדנו כדי שכולנו נצא ביחד. אני הובלתי את השיירה החוצה. עברנו את כביש

ונסענו לתוך השדות כשמסביב 232 יריות, אנשים רצים, פצועים מאג לתרים חוסמי עורקים. רגעים של פחד מטורף. בהמשך נאלצנו לעזוב את הרכב, ואני כתבתי בנייד פתק פרידה למשפחה שלי. לא האמנג תי שאצא מזה בחיים. בסוף הגענו למושב פטיש ובערב הגיע סיוע והדרך חזרה הביתה נפתחה". אחרי ארבעה חודשים של הכחשה מוחלטת ומשבר נפשי, יובלי טסה לריטריט בקפריסין. "טסתי לבד וחזרתי מוצפת חברים, רגש ואהבה. פתאום נפתחה לי דלת לאנשים ולג מוזיקה, והיא הפכה עבורי לעולם קסום. התחלתי להבין הרבה דבג רים על עצמי, ובעיקר לתת מבלי לצפות לקבל. ככה התחלתי שוב לנשום". על ידה מקועקעות המילים 'העיג ל � באוקטובר נו 7 קר ליהנות'. "ב- -

מי אני: יובלי בר זאב ) מטל שחר, די.ג'י 25( במסיבות שורדים ומורה לחינוך גופני ***

המוזיקה הצליחה

לחזור לעצמה והפכה לדי.ג'י

ג � תמיד ה יובלי בר זאבב דירה את עצמה כ"ילדה של בית", לא מועדונים. לא אחת שקורעת את העיר. כזו שמעדיפה חברות, ים ושקט. לפני שחייה התהפכו היא הייתה סטודנטית לחינוך. למעשה, הנובה הייתה מסיבת הטבע הראג שונה שלה. "החברים ששכנעו אותי להצטרף אמרו לי שזו המסיבה הכי גדולה שיש. הגענו, גוש גדול של חברים. זה לא 30 חברים, וחזרנו 30 מובן מאליו." מה את זוכרת מאותו יום? "רקדתי, הסתובבתי בסקרנות בין

// סיגל בר קובץ

מחיי שגרה להתנדבות סביב השעון "הפכנו לחמ"ל הכי גדול בארץ"

7.10- שנתיים ל

אבוחצירא. עזרה גם למשפחות

אבוחצירא וחבורת ירושלמים גדולה נרתמה לסייע. שנתיים חלפו, והם עדיין פועלים במרץ בעמותה שהקימו. "הפעילות רק הלכה וגדלה", מספר אבוחצירא, שמשמש כמנכ"ל העמותה לצד אורן זנתי הסמנכ"ל. "היום אנג דונם 5 חנו יושבים בווילה של בגילה, שמיועדת רק למען החיילים. לדעתי אנחנו החמ"ל הכי גדול בארץ לחיילים. יש לנו מתנדבים ומדי סוף 1,200- כ 2,500 שבוע אנחנו מוציאים בין מנות לאזורי לחימה, 4,000- ל עם דגים, עופות, שבעה סוגי סלטים, שתיה, יין לקידוש, וגם ג'חנון, ביצה ועגבניות מרוסקות לשבת בבוקר. יש לנו חדר ציוד מדהים. אנחנו מבשלים בימי רביעי וחמישי וביום שישי נציג גי צה"ל באים לקחת את האוכל. אנחנו מקבלים תודות ותגובות מדהימות כל יום ראשון". מאיפה המוטיבציה? "כולנו רוצים להרגיש חלק ולתרום למאמץ, וזה המינימום שאפשר לעשות. בנוסף לסיוע לחיילים, התחילו להגיע אלינו בימי שישי משפחות מעוטות יכולת שאין להן אוכל לשבת. משפחה אחת הובילה לנוספת, והיום אנחנו מאכילים בכל שבת משפחות". 500 כמעט

צילום: | רועי זיו

7- מאז ה באוקטובר אריק אבוחצירא מקדיש את מיטב זמנו למיזם

הבר 'עלמא בר' בבירה. "אני הייתי בצפון אצל הוריי בנהריה. הוא התקשר ואמר, 'אבא, אנחג נו בנחל עוז ובבארי, למחבלים יש אפודים קרמיים ולנו אין'. מיד פתחתי קבוצה עם כל בעלי העסקים בירושלים וביקשתי 20 אפודים קרמיים. אספתי כ אפודים וירדתי לדרום לחלק לחיילים. היה גם מחסור באוכל, כמו חלות לשבת, ובציוד כמו גרביים, מוצרי היגיינה ובגדים. באוקטובר כבר היה לנו 9 ב חמ"ל והתחלנו להעביר אוכל וציוד לחיילים". חדר ציוד מדהים כמו כל עם ישראל, שהתגייס בהמוניו בתחילת המלחמה, גם

מי אני: אריק אבוחצירא ), מנהל תפעול 53( במוזיאון הטבע, נשוי, אב לחמישה וסבא נכדים, תושב ה לארבע גילה בירושלים

מתנדבים ענק, שמאכיל אלפי חיילים בכל שבוע

7- כשבנו גויס ב באוקטובר ונזקק לאפודים קרג מיים, אריק אבוחצירא החליט שהוא לא יכול להישאר בבית בחרדה מבלי לעשות דבר. "הבן שלי הוא צלף בגבעתי, וגויס למילואים מיד עם פרוץ המלחג מה", מספר אבוחצירא, שבימים כתיקונם משמש כמנהל תפעול במוזיאון הטבע וכבעליו של

// אבישג זוהר

10.10.2025 ˆ ידיעות פתח תקוה, בקעת אונו 16