פתח תקווה אונו 11.07.25

פנאי

מיקום אטרקטיבי, אוכל ברמה גבוהה ואפשרויות בילוי רבות שנעות בין קודש לחול קפצנו לביקור במלון היוקרה בלב ירושלים וגילינו שחו"ל זה ממש כאן ‰ הצגת הנופש של מלון התיאטרון / אבישג זוהר /

שהשמיים כבר פתוחים ואפשר למרות לטוס לחו"ל, מחירי הטיסות עדיין משתו־ ללים, אז קבלו אפשרות לחופשה איכותית בישראל בכלל, ובירושלים בפרט. מדובר במלון התיאטרון של חברת אחים M חסיד, המשתייך לקולקציית המותג של קבוצת אקור) הצרפתית. Gallery אוכל, בריכה וספא אין חופשה מוצלחת בלי אוכל טוב. בלובי המלון חיכו לנו דגים, פיצה, רביולי, סלטים, קינוחים ועוד. בחדר האוכל קיבלנו ארוחת בוקר עשירה, שכללה דגים, סלטים, חביתות, גבינות, קי־ שים, פירות וירקות. אגב, יש גם אלכוהול, אני פשוט ויתרתי כי אפילו רבע כוס גורמת לי לשינה עמוקה. במלון יש גם חדר כושר ברמה גבוהה, וצמודים אליו ספא מפנק, בריכה גדולה וחמימה למבוגרים, סאונה ויש גם בריכה קטנה לילדים.

צילום: רועי ואסף | מלון התיאטרון

צילום: אבישג זוהר | תבשילי הבוקר

לאט לאט". מחוץ למלון יש הרבה אטרקציות, לבד, כזוג או עם ילדים. ממול נמצא תיאטרון ירושלים, לידו פארק השושנים, מוזיאון הטבע, בית הנשיא ומוזיאון האסלאם, וכן מתחם האמנות 'בית הנסן'. לא רחוק משם נמצאים גן הפעמון והמושבה הגרמנית ול־ מעשה גם מרכז העיר במרחק הליכה. למי

שמגיע עם רכבו מובטחת חניה חינם. ילד כולל ארו + לינה באמצע שבוע לזוג ־ שקל ללילה 990 חת בוקר עשירה, עולה שקל ללילה). בשל 400 (בסופ"ש מוסיפים המלחמה שטרם תמה, עד סוף יולי, מי שי־ זמינו חופשה יוכלו להתחרט ללא תשלום דמי ביטול. הכותבת היתה אורחת המלון ‰

בסיור עם המנכ"לית אירית דניאל, אני מגלה שיש שם גם בית כנסת נאה. במלון יודעים להעניק הרגשה טובה לאורחים. "חשוב לנו לתת הרגשה של חי־ בוק", מצהירה המנכ"לית. בן ברנס, מנהל חוויית האורח, על התואר הפחות שגרתי במלונות בארץ: "זה תפקיד שבעולם הוא מאוד דומיננטי, ובארץ נכנס

208 טור "אבל אני לא רוצה לוותר על עצמי" המרחב האישי והחיבור הרגשי לא אמורים להתנגש, אלא לבנות אחד את השני

על ספת הטיפולים עם חנה דיין

זה בדיוק ההבדל בין להיות תגובתי לבין להיות בוחר; כשהצרכים ברורים והגבולות מוגדרים גם הלב נרגע". בסוף המפגש, לפני שיצאו, עצרתי אותם ואמרתי להם: "עוד דבר אחד — אל תוותרו על התחביבים, המרחב האישי או העצמאות, אבל אל תראו בזה משהו נפרד מהקשר. הזהות שלכם צריכה להיבנות בתוך הזוגיות ולא לצידה. כשאתם מביאים את עצמכם שלמים לתוך הקשר — הקשר נהיה מקום של צמיחה וגדילה, ולא ויתור או מחיקה". סוף כל סוף נדב חייך, בפעם הראשונה, ואז אמר: "חשבתי שכשאני מוותר על הזמן שלי אני מפסיד. עכשיו אני מבין כשאני בוחר בך — אני לא מפסיד את עצמי אלא מגלה אותי מחדש". "וכשאתה מגלה את עצמך מחדש, יש לי את מי לפגוש", חייכה אליו יפעת. כל הפרטים שונו למען שמירת הפרטיות

שותפות בקשר לבין זוגיות אמיתית". "אז בעצם, מה שאת אומרת זה שאנחנו צריכים ללמוד לזהות מתי הצורך שלי הוא צורך של הקשר ולא צורך פרטי שהוא רק שלי?" שאלה יפעת. "בדיוק. אם עבר עלייך יום קשה ואת זקוקה לפרוק ולשתף את נדב, זה לא רק צורך פרטי שלך אלא זה צורך של הקשר, את מחפשת קרבה, שותפות ומגע. כשאתה, נדב, לוקח מרחק — זו לא בהכרח בריחה, אבל כשאתה לא חוזר זה מרגיש כמו נטישה". "אז מה אנחנו אמורים לעשות בפועל? ביום יום?" שאל נדב. "אפשר שתתחילו מתיאום פשוט. תבחרו זמן קבוע ביום דקות. 10 לשיחה זוגית, גם אם זה תסמנו לעצמכם: מתי אני נותן מקום לעצמי על מנת להיטען עבור הנוכחות שלי בקשר, ומתי אני ממש נוכח בקשר. תגדירו מראש ואז לא תריבו על זה כל פעם מחדש.

"שאלה מצויינת; בואי נתחיל לא לקרוא לזה היעלמות אלא דרך שונה שלו להיטען, וכל עוד הוא קשוב אלייך ומגיע אלייך עם כוחות מחודשים, אז אין פה סתירה". "אבל אני מרגיש שאני צריך כל הזמן להסביר את עצמי ולקבל אישור ותוקף, כאילו אין לי זכות פשוט להיות", הגיב נדב. "אתה לא צריך להסביר אלא לשתף", עניתי לו. "למה את מתכוונת?" שאל נדב. "אתה יכול להגיד: אני צריך חצי שעה לעצמי כשאני חוזר מהעבודה, ואז אני לגמרי איתך". "זה יעזור לך?" שאל נדב את יפעת. "מאוד. אם תשתף אותי למשל מתי אתה חוזר, זה ממש יעזור לי ולא ארגיש שאני מחכה באוויר". "התרבות של היום מקדשת את הנפרדות והאינדבידואליות. זה לא שאני חושבת שזה לא חשוב, בלי זה הקשר יכול להפוך למערבולת סוחפת. אבל אם כל

"אני מרגיש שככל שאני יותר מתקרב אליה, אני מאבד עוד חלק ממני. כאילו אם אני באמת אתמסר לקשר הזה — לא יישאר ממני כלום", אמר נדב. "אני מרגישה בדיוק ההפך — כל פעם שהוא מתרחק אי־שם לעצמו, הוא שוכח שיש פה עוד מישהי. אני לא רוצה להיאחז בו, אני רק רוצה לדעת שהוא כאן", הגיבה יפעת. "מדהים איך שניכם מדברים על אותו כאב, רק בשפות שונות. הרבה זוגות פוגשים בדיוק את המקום הזה, המקום שבו הצורך של אחד נשמע כאיום אצל השני. נדב, אתה צריך שקט ומרחב כדי להרגיש שאתה עצמך, ואת יפעת צריכה נוכחות רגשית כדי להרגיש שיש קשר. אבל, מה יקרה אם תנסו לחשוב על הצרכים שלכם לא כצרכים מתנגשים אלא דווקא כמשלימים?" שאלתי. הם שתקו ואז יפעת שאלה: "אבל איך זה משלים אם כל פעם שהוא נעלם אני מרגישה נטושה?"

אחד שומר רק על הגבולות של עצמו, אז אין מגע ולא מתרחשת תנועה אמיתית בקשר. זוגיות לא נבנית משני אנשים שחיים זה לצד זו, אלא מתנועה שבה כל אחד מביא את עצמו פנימה". "אז בעצם את אומרת שזוגיות זו פשרה? כל אחד צריך לוותר על משהו ולהתפשר?" שאל נדב. "ממש לא. זו בחירה! כשאתה בוחר להיות נוכח, גם אם אתה מוותר על הרצונות הפרטיים שלך, אתה לא מבטל את עצמך אלא מממש את עצמך בתוך הקשר. זה בדיוק ההבדל בין

hanna.tipul@gmail.com : מייל | 054-4480705 | אפשרות גם בזום | קליניקה פרטית בשפלה | פסיכולוגיה יהודית תורת הנפש | במשברי חיים חנה דיין - טיפול פרטני לנשים (טיפול פרטני לגברים יינתן על ידי מטפל) | www.hannad.co.il : לכל המאמרים

11.7.2025 ˆ ידיעות פתח תקוה, בקעת אונו 14