פתח תקווה אונו 11.10.24

חשבון ונפש בזמן ששני בניה גויסו ופתיחת הסמסטר הראשון נדחתה שוב ושוב, רתמה פרופ' רננה פרס, מומחית לשיווק מהאוניברסיטה העברית, (וגם פייטנית ומדריכת צלילה בזמנה החופשי), עשרות סטודנטים ובכירים במשק כדי לסייע לעסקים המיזם ‰ הקטנים בדרום ובצפון החדשני שפיתחה כבר אומץ על ידי האו"ם למדינות אחרות שנמצאות והשבוע היא זכתה ‰ במלחמה בפרס יוקרתי בתחום התמודדות עם טראומה בקהילה

פרס. הפרופ' | הראשונה במשפחה צילום: מיכל רביבו

"אנשים התחילו לבכות כי חזרנו אליהם, הם לא באמת האמינו שזה בחינם, הם כל הזמן חיכו מתי תגיע החשבונית", היא מספרת. "זה התחלף בהכרת תודה וזה נגמר בשותפות" השאלה היא איך נגיע בסוף המלחמה ואלו מחירים כלכליים נשלם" "לכל מלחמה יש סוף ואחרי המלחמה יהיו הזדמנויות חדשות לצמיחה כלכלית.

הבכירים במשק נרתמו

קומיות וללכת דווקא למקומות שלא עוזרים להם: אופקים, שדרות, נתית בות. התקשרתי לראשי הערים. אופת קים הרימו ראשונים את הכפפה ואחר כך שדרות ונתיבות. היו לי צוות של יועצות ארגוניות שעשו את ההתאמה לצוותים, היתה שם המון לוגיסטיקה והיו חיבורים מדהימים. היה צוות שהת מנטור שלו היה דודו זקן, סגן המפקח על הבנקים. היה עסק משדרות שנקרא "האביר המתוק", שבעליו היה במית לואים והצוות הלך עם אחותו והילדים של השכנים וגרמו לעסק לעבוד כשהוא לא היה שם. עשו לו מיתוג מחדש, שלטים ופרסום". שותפים, לא נזקקים לדברי פרופ' פרס התגובות של

בעלי העסקים היו בהתחלה של חוסר אמון. "אנשים התחילו לבכות כי חזרת נו אליהם, הם לא באמת האמינו שזה בחינם, הם כל הזמן חיכו מתי תגיע החשבונית", היא מספרת. "זה התחלף בהכרת תודה וזה נגמר בשותפות, שזה בעיניי הדבר הכי חשוב. אמרתי לצת וותים שלי לאורך כל הדרך, 'הם לא נזקקים, הם יודעים לעבוד, הם נקלעו למצב שכולנו יכולנו להיקלע אליו'. זה בא ממקום מאוד שיתופי ולכן זה גם עבד". טרפו למיזם. "יש לנו משהו מקריית שמונה שעושה מוצרים מצוף של פרת חים, מי שהיתה המנטורית שלו היא מנהלת בכירה בחברת טבע. היה לו חלום להציג את המוצרים שלו בסות פר פארם והיא הגשימה לו אותו. היא חודשים להתכונן 3 והצוות עזרו לו לפגישה איתם ונתנו לו הרבה כלים. "אנשים שהם עצמאים חווים הרבה בדידות", היא מדגישה, "במיוחד שהעסקים האלה הם עסקים משפחת תיים ובתקופה הזו הבדידות עוד יותר גדלה". כולם ביחד אחד הדברים שריגשו את פרס היה ההירתמות של בכירים רבים במשק מאוד מהר הבינה פרס כי לא רק עסקים מהדרום נפגעים מהמלחמה, אלא עסקים ברחבי הארץ, מה שהיא מכנה "עוטף ישראל". גם עסקים רבים מהצפון הצת

אבישג זוהר

ישראל כמו כל אזרחי מדינת באוקטובר, גם פרופ' רננה 7 בבוקר פרס, התעוררה לאזעקות בביתה שבמבשרת ציון. "בבוקר השבעה באוקטובר הילדים שלי עוד היו בבית", היא נזכרת. "בשעה עשר כבר לא". זמן קצר לאחר שהתברר גודל האסון ביישובי העוטף נסעה פרופ' פרס לאילת, לסייע ככל הניתן לנית צולים מקיבוץ ניר עוז שפונו לשם, "אני מדריכת צלילה וכששמעתי שהגיעו מפונים לאילת ירדתי לשם. המפונים של ניר עוז הגיעו כמו פלית טים, רק עם הבגדים שעליהם ועם מבט הלום בעיניים. שמנו עליהם ציוד צלילה והורדנו אותם למים ודיברנו איתם. תוך כדי שאני עושה את זה, הבנתי שחוץ מכל המעגלים האיומים של הפגיעה והחטופים, יש גם אנשים שיש להם עסקים והם לא מבינים איך הם יתפרנסו. דיברתי למשל עם מישהי שעשתה עד אז סלסלות פיקניק, ומי רוצה סלסלות פיקניק עכשיו? והיא אם יחידנית, והתחלתי לחשוב שיווק. התקשרתי לבית המלון ושאלתי אותם אם יש להם פינה במטבח עבורה והם אמרו שכן, התחלתי להתקשר ליישובים בערבה שיש להם כיתות כוננות והצעתי להם לחלק לחברי כיתות הכוננות סלסלות פיקניק ותוך יומיים היא התחילה לעבוד".

פרס, פיזיקאית בהכשרתה, היא מות מחית לשיווק המפתחת מודלים אוטות מטים של רשתות חברתיות ועובדת עם בינה מלאכותית. ביום-יום היא מלמדת בבית הספר למינהל עסקים שבאוניברסיטה העברית ולכן התחנה הבאה שלה היה להרחיב את הסיוע לעסקים נוספים שנפגעו מהמלחמה. על הדרך היא החליטה לגייס את הסת טודנטים שלה, שממילא התבשרו שוב ושוב על דחיית פתיחת הסמסטר וחית פשו כיצד לסייע לנפגעים. "פרסמתי ת � סטודנטים. ה 120 את זה והגיעו אלי קשרתי לבוגרים שלנו, אנשים סופר עסוקים; דירקטורים, מנהלי בנקים, וביקשתי מהם להיות ראשי צוותים. צוותים. 40 והם הסכימו. ככה בנינו החלטתי לעבור דרך הרשויות המת

צילום: פרטי | אחד העסקים עם המנטורית והסטודנטים

38

11.10.2024 ˆ ידיעות פתח תקוה, בקעת אונו