פתח תקווה אונו 3.2.23

זה נזק אקולוגי מטורף / מתן דו יטש // צילום: ריאן / מתעוררת המחאה נגד הכוונה | פתח–תקוה לכרות אלפי עצים במחנה סירקין:

העצים עתידים להיכרת כחלק מהכוונה לבנות אלפי יחידות דיור על שטח הבסיס המתפנה ‰ עצומה נגד המהלך הובילה תוך ימים בודדים ללמעלה חותמים ‰ המוחים 1,200־ מ מקווים לשנות את התכנית המקורית ולהציל כמה שיותר עצים ‰ "זו הריאה הירוקה האחרונה שנשארה בעיר", אומרת הפעילה לילך חג'בי ‰ פקיד היערות הארצי: "עדיין לא הוצע רישיון לכריתת העצים"

לפני שבועות אחדים פרסמנו אודות מספר חברות שזכו במ ־ כרזים שונים להקמת מאות יחידות דיור בשטח מחנה סירקין, וזאת כחלק מתכנית שתשנה את פני האזור ותכלול אלפי די ־ רות ושטחי מסחר ותעסוקה. אלא שבעוד הליך אישור הבנייה צובר תאוצה מאחורי הקלעים, יש בעיר תושבים שמנסים לע ־ צור אותה או לפחות לשנות את אופיה. 2,800־ הסיבה: כריתתם המתוכננת של כ עצים שנמצאים בשטח המחנה הצבאי. בשבועות האחרונים מתעוררת הת ־ נגדות ברחבי העיר למהלך המתוכנן ונפתחות קבוצות ווטסאפ בהן דנים תו ־ שבים ופעילים סביבתיים בדרכי פעולה אפשריות בנסיון להציל כמה שיותר עצים. אחת הפעולות שננקטו עד כה היא פתיחת עצומה תחת הכותרת "לה ־ ציל את יער סירקין - עזרו למנוע את כריתת היער", עליה חתמו בתוך ימים תושבים. האם 1,200־ ספורים למעלה מ זה לא מאוחר מדי? "לא, העצים עדיין שם", אומרים הפעילים. "שכיית חמדה" במתחם התכנית המדוברת, על שטח מיני 70־ המחנה שהתפנה ברובו, יש כ עצים בוגרים, רובם הם עצי ייעור ונוי נטועים או זריעים, בעיקרם איקליפטוס המקור, וושינגטוניה חסונה, פיקוס הש ־ דרות וברוש מצוי. בנוסף, יש גם מינים "פולשים" כמו שיטה כחלחלה, צחר כח ־ לחל ופרקינסוניה שיכנית. 6,310 בסך הכל מופו בשטח המחנה מיועדים 2,782 עצים בוגרים, מתוכם 3,521־ להעתקה ו 7 אחוז), 44.1( לכריתה לשימור. יחד עם זאת, מאחר והצבא עדיין מציב כוחות מסויימים במתחם, העצים באותם אזורים טרם נסקרו וייתכן ומספר המיועדים לכריתה אף יגדל. אגב,

על פי ההערכות, השווי הכספי של הע ־ צים המיועדים לכריתה הוא קרוב לשמו ־ נה מיליון שקל. למעשה, בתחילת המאבק נגד הבנייה ד � שנים, ה 10 בסירקין, לפני למעלה מ ־ רישה מצד הפעילים הייתה להקים באזור מחנה סירקין שמורת טבע לאומית. אלא שבהמשך הבינו ראשי המאבק כי המדינה נחושה בקידום תכנית לבנייה באזור והם עברו להתמקד בדרישה לבנייה בכפוף לתשתיות מתאימות, במטרה ליצור כמה שפחות נזק בקרב הסביבה הקרובה. "פעלתי בנושא העצים ברמה האישית", משחזר פעיל הציבור ומראשי מטה המאבק בבנייה בסירקין, ירון קדו ־ שים, שהתבקש לסייע בנושא. "פניתי לעמותות וארגונים שונים, העברתי חו ־ מרים והצגתי בעזרת צילומים את היופי של שכיית החמדה הזו, אבל כולם נקטו עמדה מינורית ולא נתנו לנו את הגב שציפינו שנקבל והתוצאה חתומה. "יחד עם זאת, במהלך שנות המא ־ בק הקשות והרבות על הבנייה בשטח המחנה השגנו במטה המאבק הישגים רבים ולא מבוטלים, גם בנושא העצים, וייכרתו הרבה פחות מהמתוכנן במקור. בנוסף לכך, גם המאבק העצום על כביש החדש ונגד סגירת הצמתים בכביש 40 הנוכחי הניב שמירה על עצים רבים שלא ייכרתו כפי שתוכנן. ההישג הבלתי יאומן שהשגנו על ביטול התכנית המ ־ קורית ויציאה לתכנון חדש מהווה הצלה של ממש גם לעצים שעל תוואי הכביש". "למרות זאת", מוסיף קדושים, "עדיין יכולות רשויות המדינה לשמר שכיית חמדה לבילוי וחמצן עירוני, למרות שה ־ תכנית חתומה. לא חייבים לבנות בכל מה שתוכנן ואושר. אפשר לחשוב גם על העתיד ועל איכות החיים. אנחנו פועלים כמו בכל מהלך השנים האחרונות להציל כמה שיותר ממגמת ההרס שמתוכננת

עצי סירקין במספרים: מיני עצים בוגרים: 70 כ ־ סך העצים שמופו: 6,310 סך העצים המיועדים לכריתה: 2,782 סך העצים המיועדים להעתקה: 7 סך העצים המיועדים לשימור: 3,521

בעיר במסגרת תכניות סירקין ותוכנית החדש". 40 כביש "לעשות שינוי" בשבועות האחרונים, כאמור, חלה התעוררות ברחבי העיר בנושא כריתת העצים ומספר קבוצות ווטסאפ עירו ־ ניות נפתחו בעניין. ברשתות החברתיות אף הופצה העצומה הקוראת להציל את יער סירקין ובה נכתב בין היתר: "תכנית הבנייה במקום שאושרה על ידי המדינה מכילה בתוכה אפשרות אמיתית ומסו ־ כנת לכריתת העצים... עזרו לנו לשקף זאת הלאה ולתמוך בעיריית פתח־תקוה כדי שיחד איתנו תעשה את הדבר הנ ־ כון והיער יישאר לדורות רבים ולמען איכות החיים והסביבה של כולנו". תושבת העיר ויוזמת העצומה, ארבל שחר־עטיה, מספרת: "כשפתחתי את העצומה אנשים נטו לזלזל ושאלו: 'את חושבת שתצליחי?', אבל בתוך כמה ימים איש. אנחנו 1,200־ חתמו עליה למעלה מ מתכננים פעולות נוספות וזו רק ההתחלה. "אני מאוד אוהבת עצים, מחוברת לטבע ולא מבינה למה אני צריכה לנסוע כל פעם עם הילד שלי קילומטרים רחו ־ קים כשיש לנו משהו כל כך קרוב. צריך למצוא פתרון חכם יותר בדמות תכנית

חג'בי: "העצים

עדיין שם. הם חיים, קיימים וצריך לעשות חישוב מסלול מחדש לאור מצב משבר האקלים.

מספיק, לדוגמא,

שתאפשר גם לנו ליהנות מהטבע שסבי ־ בנו. למה להרוס את כל סביבת המחייה של בעלי החיים ועצים שנותנים לנו כל כך הרבה?".

להתסכל על החורף שיש לנו השנה"

10

3.2.2023 ˆ ידיעות פתח תקוה, בקעת אונו