פתח תקווה15.10.21

הבית לפני פגיעת הטיל

הטיל ששינה את חיינו חמישה חודשים אחרי שביתם נהרס מפגיעת טיל במבצע "שומר החומות", ממשיכים דרורה נבון ובן זוגה אלישע גולן במסע חזרה לשגרה ‰ לצד השבחים לכוחות ההצלה, לרשויות ולבני המשפחה שהתגייסו לעזרה, הם נתקלו באטימות מצד ספקי שירות פרטיים ובוזזי רכושחסרי מצפון ‰ כעת הם מקווים לבנות את ביתם במהרה: "ברגע אחד נהרסו חיים שלמים, אבל ננסה להוציא לימונדה מהלימון"

לפני ,2021 במאי 12־ ב כחמישה חודשים, השתנו חייה של דרו ש רה נבון ובני ביתה ללא הכר. הימים היו ימי מבצע "שומר החומות", שבהם שוב הפך העורף לחזית ורקטות וטילים שירו ארגוני הטרור הכניסו את תושבי הדרום והמרכז לכוננות ספיגה. אזעקה שנשמ ש עה בסביבת שכונת ביאליסטוק ביהוד- מונוסון, ולאחריה פיצוץ עז לימדו כי נפל דבר תרתי משמע. בני הבית ששהו במקלט באותה העת לא נפגעו, אבל טיל שנחת היישר על הווילה צמודת הקרקע החריבה אותה לחלוטין. מכאן יצאה המשפחה למסע שיקום, שהחל ביציאה מההריסות עם רכוש שהסתכם בבגדים שעל גופם וכלל התנהלות עם הרשויות שהתגייסו לעזור ותמיכה בלתי נגמרת מבני מש ש פחה, חברים ואנשים טובים. אלא שהמ ש סע שנמשך עד היום וטרם הושלם כלל גם היכרות עם בוזזי רכוש חסרי מצפון וחברות נותנות שירות אטומות וחסרות מודעות. כרגע מתגוררת המשפחה בבית ביישוב גני תקווה ונמצאת בהליכים ביורוקרטיים כדי לבנות את ביתה מחדש. "בכל פעם שאני מגיעה לשכו ש נה ורואה את עיי החורבות שהיו פעם הבית שלי יש לי דמעות בעיניים", אומרת נבון. "ברגע אחד נהרסו לך חיים שלמים, אבל אני באמת מנסה להוציא את הלימונדה מהלימון. נבנה את הבית מחדש ונחזור מחוזקים". "חשכו עיניי" נבון, גרושה ואם לשלושה, אשת יחסי ציבור במקצועה, נמצאת בזוגיות שנייה עם אלישע גולן, יועץ לארגונים בטחו ש ניים, וביום נפילת הטיל התגוררה איתם גם בתה הצעירה. "באותו הלילה נשמעה אזעקה בשלוש לפנות בוקר", היא משח ש זרת. "בן זוגי, הבת הצעירה שלי, הכל ש בה ואני ירדנו למקלט ושהינו בו בערך דקות. איך שעלינו במדרגות לכיוון 10 חדר השינה נשמעה שוב אזעקה. ירדנו עוד פעם למקלט מתוך צפייה לשמוע שוב יירוט של כיפת ברזל. אבל פתאום היה בום אדיר וכל הבית רעד. הטיל נפל חצי מטר מהמקלט שנמצא במרתף עילי ס"מ בטון. ככה 40 וקירותיו הם בעובי למעשה ניצלנו". את זוכרת את אותם רגעים? "כאילו זה קרה אתמול. אמרתי לכולם: זה נפל אצלנו בבית. בכל פעם, כולל במלחמות קודמות, ירדנו למקלט אבל

מעולם לא סגרתי את דלת הברזל הכבדה עד הסוף כי חששתי שלא נוכל לפתוח אותה. כשהטיל נפל על הבית הדלת נפתחה בעוצמה ומיד חדר למקלט עשן שחור ומחניק. התקשרתי מייד למשטרה ואמרתי למוקדנית שאני חושבת שנפל לנו טיל על הבית. המוקדנית אמרה: 'אל תוזו, אתם לא יוצאים החוצה'. למרות המחנק עשינו מה שהיא ביקשה. כעבור עשר דקות ראינו את הפנסים של כוחות ההצלה מבעד לחלון של המרתף. הם אכן נכנסו ופתחו את הדלת". ומה ראית? "באותה שניה חשכו עיניי. המרתף היה מלא בשברי קירות, זכוכיות מרוסקות, ברזלים חשופים וריהוט הרוס. פשוט חורבן גדול. באו שני חבר'ה שרצו לפ ש נות אותנו על הידיים, למרות שלא ממש היינו צריכים. הבית עצמו היה בהרס טוטאלי, עיי חורבות. הסתכלתי למע ש לה כלפי המדרגות וראיתי שאין קומה, ראיתי את השמיים". מה הרגשת באותם רגעים? "לא הייתי בשוק. הבת שלי הייתה קצת בחרדה אבל זה עבר לה. לא יוד ש עת להסביר את זה אבל לא פחדתי. אולי בגלל שבכל אחר הצהריים של אותו היום ראיתי הרבה טלוויזיה וכל הזמן אמרו לנו מפיקוד העורף שמי שנכנס למקלט לא ייפגע. מבחינתי זה עשה את העבודה". כשבני הבית יצאו החוצה הם ראו שם כוחות הצלה רבים והמולה גדולה. "כוחות הביטחון היו מאוד יעילים ומקצועיים", משחזרת נבון. "גם ראשת העירייה, יעלה מקליס, הגיעה עם עובדים סוציאליים והציעה עזרה בכל מה שנזדקק. מד"א בדקו לנו דופק ולחץ דם והציעו לקחת אותנו לבית החולים, אבל לא היה בזה צורך. ישבנו בחוץ בערך שעתיים והש ש כנים הביאו לנו שמיכות ושתייה חמה. אחד השכנים מצא באזור הבית, ממש בין ההריסות, עבודת שורשים שהבת שלי עשתה. אני זוכרת שבאותם רגעים חשבתי על הסימליות של זה. יצאנו רק עם הבגדים שעל גופנו, ממש בלי כלום מעבר. שאלו אותנו אם יש לנו לאן להת ש פנות והשבנו שכן". "הכל התהפך" שני בניה הגדולים של נבון, האחד מת ש גורר בחולון והשני ברמת השרון, הציעו למשפחה להתארח בביתם, אלא שהיא בחרה להתפנות לאחותה שמתגוררת בה ש רצליה כיוון שהיו לה שני חדרים פנויים. "בערך בשש בבוקר רכב של כיבוי אש

מתן דו יטש / / / צילום: ריאן

ביום שלמחרת הגיע לבית מס רכוש, ובן זוגה של נבון החל לטפל בניירת ובביורוקרטיה. "אני קצת חששתי להגיע כי היו עדיין אזעקות", מספרת נבון. "הג ש עתי לשם כעבור יומיים כי פיקוד העורף אמר שהוא רוצה להציל רכוש עד כמה שניתן. פגשתי אנשים נפלאים שעזרו לנו ככל יכולתם, הם ממש הרימו קירות ש � שלמים. אחד הלקחים שהפקנו הוא ל מור חומרים במחשב ב'ענן' כדי שאפ ש שר יהיה לשחזר אותם. מצאו לנו קצת תמונות ואלבומים, דברים שמאוד יקרים לליבנו". איך זה הרגיש לעמוד מול מה שהיה עד שלשום הבית שלך? "נורא, אי־אפשר לתאר את ההרגשה הזאת. ממש עקרו אותי מהמקום שלי, מהשורשים של חיי. זה עדיין לא נתפס". מה עשיתם בהמשך? "גרנו שבוע אצל אחותי והיינו צריכים למצוא מקום חלופי לזמן קצר, כשעדיין התנהלה מלחמה. בסוף השתכנו במלון דניאל שהיה היחיד שהסכים להכניס את הכלבה הקטנה שלנו. הם היו ממש בסדר,

הקפיץ אותנו אליה, וכשהגענו להרצליה התחלנו להפנים מה קרה", היא נזכרת. "הבנו שעכשיו צריך להתחיל הכל מה ש תחלה". מה הכוונה? "לא היו לנו דברים בסיסיים כמו לבוש, מסמכים, כרטיסי אשראי או אפילו מבר ש שת שיניים, פשוט כלום. כשהבן זוג שלי יצא מהבית הוא מצא נעל ימנית שחורה ונעל שמאלית לבנה ועם זה הוא הלך. זה היה הזוי. זו הרגשה לא ברורה של חוסר ודאות, הכל התהפך עלינו. הדבר הראשון שעשינו היה ללכת לסופר פארם. "לשמחתי הרבה מאוד אנשים טובים דאגו לנו עם כל מיני מוצרים ודברים שעזרו לנו מאוד, אפילו לכלבה. אני חברה באיזו קבוצה עסקית וכל האנשים שם התגייסו להקים קרן על שמי. תוך יום הם גייסו עשרת אלפים שקל. סר ש בתי לקחת את הכסף שעדיין נמצא. אני מתכוונת לתרום אותו לאיזה גוף שעוזר לאנשים. יש לי גם לקוח שהזמין אותנו לגור אצלו בבית ביחידה נפרדת. זה חימם מאוד את הלב".

24

15.10.2021 ˆ ידיעות פתח תקוה, בקעת אונו