רחובות 02.06.23

המשימה של נועה חודש הגאווה ׀ רחובות , אבל נועה פלד מרחובות כבר הספיקה 23 היא רק בת לעבור לא מעט בדרך להגדיר את זהותה כ"פאן לפני שלוש שנים התחילה לצאת עם ● סקסואלית" בחורה שהכירה בצבא, שהספיקה בינתיים להפוך עם המטען הזה כל מה שחשוב לה בימים ● לגבר אלה הוא לייסד את קהילת הקוויר ברחובות ולהוביל 33- לשינוי משמעותי בעיר שדורגה רק במקום ה במדד הגאווה האחרון

מדד הגאווה שפורסם בחודש שעבר הצביע על שיפור קטן ביחס הרשות לקהילה הלהט"בית ברחובות, אבל עדיין מיצב אותה במקום רחוק , בעוד ששכנתה 33 יחסית משכנותיה ־ מקום ראשון לציון זינקה למקום השלישי. במקביל לאירועי הגאווה שיתקיימו בעיר, פועלים חברי הקהילה הלהט"בית כבר תקופה לייסד בעיר קהילה קווירית ראשונה, במטרה לחשוף את התושבים לעולמם ולבטל דעות קדומות. אחת ממובילי הקהילה היא נועה פלד, המגדירה את עצמה "פאן סקסואלית" ומתגוררת עם בן זוגה, טראנסג'נדר ברחובות. "המטרה שלי היא לא לחנך את התושבים אלא לחשוף אותם לקהילה שלנו ממקום חיובי ולהסביר שלכולנו מגיע "ידיעות שוויון", היא אומרת השבוע בראיון ל , ומספרת על התהליך שבו גיבשה את רחובות" זהותה ועל הדרך שהעיר שבה היא מתגוררת עוד צריכה לעבור. "לאבא היה קשה" ), במקור מנס ציונה, מתגוררת כיום 23 נועה פלד ( עם בן זוגה ברחובות. לכאורה הסיפור שלה שגרתי, אלא שהרבה הפתעות ושינויי כיוון היא הספיקה לעבור, ובתקופה כה קצרה של שלוש שנים. "גדלתי בבית שגרתי עם תרבות סטרייטית, ולא נחשפתי עד גיל מבוגר לתרבות שמעבר, אבל תמיד הייתי פתוחה בדעותיי", מספרת נועה: "הגעתי לצבא, והתחלתי להכיר יותר תרבויות ואנשים מכל הארץ. באיזה שלב, הרגשתי שאני קצת נמשכת לידידה שלי, אבל הייתי תמימה ולא הבנתי שיש משהו מעבר. זה היה סוג של משיכה, אבל לא עשיתי עם זה כלום למשך תקופה". "רק לקראת השחרור, סיפרתי לה על המשיכה שלי אליה – וגילינו שהמשיכה הדדית. התחלנו לצאת, ובעקבות זה סיפרתי להורים שלי. אני לא אוהבת לקרוא לזה לצאת מהארון, כי אף פעם לא "אני חייבת להגיד מילים טובות על אמא שלי, אבל בעיקר שהייתה מאוד מקבלת ופתו ־ חה. בערב אחד הבאתי את בת הזוג אליי לערב אינטימי. כשיצאנו מהחדר, אמא פתאום שאלה אותי: 'נו, איך היה?', אז עניתי באדישות 'בסדר', אבל אחרי כמה דקות של שתיקה אמרתי לה 'אנחנו דייטינג' - ואז היא הסתובבה אליי וענ ־ תה לי עם קריצה וחיוך: 'ידעתי!!!'. תחושות של אמא – היא אף פעם לא טועה". "לאבא שלי היה קצת יותר קשה. הוא גדל בבית יותר סגור, ואחרי תקופה מסוימת, הוא אמר לי שכדי שיצליח להכיל ולקבל את העובדה – הוא חייב להכיר יותר את בת הזוג, רק כדי שיהיה לו יותר קל. התחלתי להכיר לו אותה יותר, והאמת, ראיתי שזה ממש עובד... אני יכולה להמליץ לה ־ רבה אנשים בקהילה הגאה: קודם כל תראו שא ־ נחנו בני אדם, אנושיים כמו כל אחד אחר – ואז זה באמת לא משנה: מגדר, משיכה, או כל דבר אחר. לפעמים אנשים רק צריכים להבין שזוגיות זה זוגיות (לא משנה עם מי) ואהבה זו אהבה". זהות חדשה זמן קצר אחרי שהזוגיות של נועה יצאה לדרך, בת הזוג עברה תהליכים עם עצמה שגרמו לה להבין כי היא טראנסג'נדרית. "התחלתי לצאת עם בת הזוג שלי באופן קבוע", מספרת נועה איך זה קרה, "הייתי ילדה תמימה, אם כי פתוחה לשינויים, ואמרתי בוא ננסה... והשינוי שלה גם הגיע אחרי קצת זמן. היום אנחנו יוצאים כבר הייתי ממש בתוך ארון כלשהו". איך ההורים שלך קיבלו את זה?

/ שי שגב / / צילום: דנה קופל /

"אני יכולה להמליץ להרבה אנשים בקהילה הגאה: קודם כל תראו שאנחנו בני אדם, אנושיים כמו כל אחד אחר – ואז זה באמת לא משנה: מגדר, משיכה, או כל דבר אחר"

שלוש שנים, והיום קוראים לו דניאל. הוא טרנס, כלומר נולד במין נקבה, אבל מרגיש יותר זכר מאשר אישה". אז בעצם חזרת להיות סטרייטית? "אני ממש לא מגדירה את זה כך. אבל זה כן עזר לי להבין את עצמי משיכתית, והיום אני פאן-סקסואלית. כלומר, בעוד ביסקסואלית נמשך לשני המינים, פאן-סקסואלית נמשכת לכל המינים. ואיך בעצם המשפחה קיבלה שאת יוצאת עם אישה שהפכה לגבר? "ההורים כבר קיבלו – הכירו אותו/ה קודם לכן, ולאחים שקטנים ממני היה מאוד קל. גם כל החברים והחברות קיבלו – כי זה דור שרואה נטפליקס ומכיר את התרבות הקווירית. אפילו חברות שלי שהן דתיות מקבלות את זה בשמחה והבנה. אבל יש חלקים שקשה להם עם זה, כמו למשל סבא וסבתא שדי מתבלבלים, ומשתמשים בביטויים לא נכונים, מבלבלים בין זכר לנקבה, ועוד טעויות שאפשר להבין, כי הם פשוט לא מכירים את התרבות הקווירית". המשפחה של דניאל קיבלה אותו כבן? "במשפחה שלו זה הרבה יותר מורכב. אני מא ־ מינה שהורים שמכירים את הילד שלהם באופן מסוים, לתקופה ממושכת, ובעצם כל החיים – ולאט לאט הוא משנה את מינו, זה גם משנה את עולמם. אבל לשמחתנו, יש התקדמות בתהליך. היום הם הרבה יותר מקבלים, ולאט לאט לומ ־ דים לכנות את הבן שלהם בשם אחר, מין אחר וכדומה". ההערות ברחוב לא אחת נתקלים נועה ובן זוגה בתגובות פו ־ געניות ברחוב. "כן, נתקלנו בהרבה תגובות

לא נעימות – אנחנו מסתובבים הרבה בעיר. בהחלט יש הערות, מבטים, אנשים לא תמיד בלשון פנייה נכונה (לא תמיד גם מודעים, או חסרי רגישות לסיטואציה), אבל אנחנו גם לו ־ מדים להסתכל מעבר לזה, שזה תהליך לנו – ולאוכלוסייה סביבנו". היום נועה סטודנטית לפסיכולוגיה וליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, אבל בכל זמן פנוי – שוקדת עם שותפיה על הקמת קהילת 'קוויר בעיר' - ארגון ללא מטרות רווח, שמטר ־ תו ליצור ולאחד קהילה קווירית בעיר, לקראת חודש הגאווה ברחובות. "אנחנו עדיין בתהליכי בנייה, אבל אני יוד ־ עת שבמהלך החודש הקרוב מתוכננת במה מטורפת, שיתוף פעולה עם כל הברים המקו ־ מיים ומסיבה סופר-ענקית. ובעיר רחובות זה אחד הדברים הכי חשובים שאנו עושים – כי יש בזה צורך, הרבה יותר מערים אחרות. ממש לאחרונה פורסם מדד הגאווה של האגודה לעיר רחובות – והיא נמצאת במקום ממש לא טוב. אמנם יש שיפור קליל בשנים האחרונות, אבל זה בהחלט הסיבה שיש פה צורך לקיים אירוע קווירי לאוכלוסייה, הרבה יותר מערים אח ־ רות". בעצם זה סוג של חינוך לתושבים? "לא הייתי קוראת לזה חינוך, אלא לחשוף את האוכלוסייה לעולם הקווירי מנקודת מבט חיוביות. יצא לי לעבוד עם הרבה מאוד אנשים ולהכיר דעות מאוד שונות משלי. למדתי עם הזמן, שאם החשיפה חיובית – וזה בא מתוך הסי ־ פור האישי שלי – אז גם אחרים מבינים שכולנו בני אדם ומגיע כבוד ושוויון לכולם. זה משנה את הדעות בכל מובן – לרוב האנשים שדיברתי איתם היה שינוי, ואני מאמינה שאפשר לעשות את זה פה". ¿

8

2.6.2023 ˆ ידיעות ראשון, רחובות