רחובות 09.08.24

שחר גינדי ז"ל

התמונה שצולמה 2020־ ב | בהודו צילום: פרטי

אלון ורבר ז"ל

להשתחרר מהחרדות, מהמועקה, מת־ חושת הצער הנורא ואף מרגשות האשם על שבניגוד לחברות ולחברים שנרצחו לידם - הם שרדו. וזה, כך מתברר, נכון גם לחברות וחברים שברגע האחרון לא הגיעו למסיבה. לאחר חודשים ארוכים, הבינו החברים של אלון, שגורלם מכאן ואילך, תלוי ביכולת ללמוד לחיות עם הטראומה ולהתגבר עליה". בבוקר השבעה באוקטובר ניסה אלון ורבר להימלט מהתופת במסיבה: "במ־ כונית הראשונה בשיירת הנמלטים המאולתרת, היו אלון וחברו הטוב גיא אילוז", כתב האב בדף קמפיין גיוס ההמונים. "הם נקטלו בדרך דרומה, סמוך לגדות הוואדי שלמרגלות תל גמה, הצו־ פה אל קבוץ רעים. אלון נהרג במקום. גיא נפצע בהיתקלות, נחטף לחאן-יונס, ונרצח שם שבוע אחר כך. במכונית הש־ נייה, שנעה מאחוריהם, היו שחר גינדי, אלמוג סרוסי, דניאל ולדמן, נועם שי ועומרי אחרק. שחר, דניאל, נועם, ועו־ מרי נרצחו במכונית ואלמוג נחטף לעזה. מאז כולנו מתפללים לשובו. במכונית השלישית ישבו שני זוגות. אביב קובי ונועם אבטליון, יחד עם שלו כהן ויובל יצחק. במהלך הנסיעה הם שמרו על קשר טלפוני עם אלון וגיא. כששמעו בטלפון את זעקות השבר מהמכונית של גיא ואלון, בזמן שהשניים נתקלו ברוצ־ חי החמאס, הם סטו מהמסלול בהחלטה ספונטנית, וניצלו בדרך לא דרך. "מאז, הם חלק בלתי נפרד מחיינו וכעת גם שותפים מלאים למסע הזה. הם

כך זה התחיל ("הם חוו את הנורא מכל") מהיממה הראשונה שלאחר בוקר השבעה באוקטובר, הפך בית משפחת ורבר ברעננה, לביתם של עשרות חב־ רות וחברים של אלון ז"ל. "כבר למח־ רת, בשמונה באוקטובר, הגיעו אלינו ראשוני החברים הניצולים, לספר על הרגעים האחרונים יחד, עד שניתק הקשר. אז עדיין לא ידענו מה עלה בגורלו של אלון. השיחות הארוכות על גג הדירה, המבטים, השקט, ההאזנה למוזיקה, החיבוקים, יום ולילה ללא הפסקה, עם החברות והחברים הנסע־ רים שחוו זה עתה את הנורא מכל, חי־ ברו והפכו את כולנו למשפחה אחת", מספר האב. שלושה ימים אחר כך קיבלה המשפ־ חה את הבשורה המרה. "אנחנו מתמודדים עם השכול הפרטי שלנו. אבל שגרת המפגשים הקבועה עם החברים של אלון חשפה את זוג־ תי ואותי לעולם ומלואו של מצוקות הצעירים הנפלאים האלה שהמדינה לא מסוגלת לתת להם מענה. כאן נולד רעיון המסע הטיפולי להודו והחל הת־ כנון הקפדני, יחד עם החברים של אלון ובני משפחה, רובם ניצולים של הטבח ברעים, וכולם ללא יוצא מן הכלל - שַׁכּוּלים". לתרומה ניתן לכתוב "מסע בעקבות מלאכים" בגוגל. ¿

דני ורבר. "פצע שחייב קצת להגליד"

היו, ולעולם יישארו, חברי ילדות. אז כשהם חזרו מהודו, הם הבטיחו זה לזה, שיחד ישובו להשלים את המסע לשם. כעת מבקשת החבורה שנותרה להשלים את המסע להנצחת חבריהם הנרצחים". לדברי האב, סמיכות המועדים של ראש השנה ושמחת תורה, והרצון העז לחוות את הרגעים היפים שהנרצחים, החטופים והניצולים חוו יחד, הביאה אותם למסקנה שהמקום היחיד בו עליהם להיות בחודש אוקטובר הקרוב, ובו להמשיך את מסע השיקום, הוא דווקא בהודו. "לשם אנחנו יוצאים לק־ ראת מלאת שנה לטבח הנורא. זו תהיה מימין: גינדי ואלון ז"ל, וסרוסי שחטוף בעזה

7.10- "ביום ה אנחנו נהיה בנקודה אחת במדבר ראג'סטאן בהודו, נקודה שבה אלון וחבריו היו ונהנו מאוד ושלחו לנו תמונה למזכרת"

תחנה חשובה במסע שיקום ארוך. המש־ תתפים הם החברים הקרובים של אלון, גיא ושחר, שנרצחו בנובה, ושל אלמוג שעדיין חטוף בעזה". על פי ורבר, את המסע ילווה מטפל מוסמך שהיה חלק מצוות המטפלים בח־ וות רונית, וליווה ניצולים רבים. במהלך המסע יתקיימו גם שיחות, סדנאות טי־ פוליות ביוגה, מדיטציה, מוזיקה ועוד. המסע יחל בתחילת חודש אוקטובר , ויימשך כשבועיים. הוא יתמקד 2024 בפושקר שבמדינת רג'אסטאן, שם שהו הארבעה, יחד עם חבריהם, עד שנאלצו לקטוע הכל וחזור ארצה בגלל הקורונה.

ידיעות ראשון, רחובות ˆ 9.8.2024 23