רחובות 1.09.23

שולמית חזרה מהפנסיה רחובות ׀

המנהלים החדשים

האתגרים במקצוע ‰ שיטת הלימוד שפיתחה ‰ דור הילדים שהשתנה ‰ ובוגר בית הספר שריגש אותה כל כך ‰ שולמית בן עמי, המורה המיתולוגית למתמטיקה בתיכון המר בעיר, מספרת למה החליטה לחזור ללמד בפנסיה, ואיך היא מצליחה לקרב תלמידים למקצוע הכי מלחיץ במערכת למורה למתמטיקה 8 צו

לימור מליחי בן ניריה

מנהלת ניצני המדע ברחובות, בעלת תואר ראצ שון ושני בחינוך שנות 27 מיוחד. ותק. מאמינה החזון:

שי שגב

צילומים: באדיבות העירייה

שכל באי בית הספר צריכים להצ רגיש בטוחים, אהובים ויכולים. לדעתה, חשוב וצריך לתת כלים, לחזק ולסמוך על הצוות החינוכי שביכולתו לייצר אקלים מיטבי תוך שיתוף פעולה עם ההורים, התלמיצ דות והתלמידים. מאמינה בשיתוף פעולה תוך הקשבה ושיח מכבד וכי למילים יש כוח. "הייתי זיכרון ילדות מבית הספר: תולעת ספרים ובכל שבוע קראצ ספרים, הייתי נחשבת לאחת 3 תי מהלקוחות הקבועות של הספרייה העירונית. המקצוע האהוב עליי היה אנגלית. אהבתי את השפה כל כך שכמעט הלכתי ללמוד בחוג לאנצ גלית באוניברסיטה". פטריסיה שמעוני כהן

בזמן שהביקוש ללימודי הוראה הולך ופוחת ובתי ספר רבים בארץ נלחמים על סגל מורים מלא וטוב,

ישנם כאלה שגם בפנסיה מחליטים לחזור וללמד. כזאת היא שולמית בן עמי, מורה למתמטיקה מרחובות שיצאה לגמלאות לפני שנים והחליטה לחזור כדי לרכז את מגמת המתמטיקה בבית הספר המר בעיר. ) גדלה בעיר נס ציונה, וב- 68 בן עמי, ( השנים האחרונות מתגוררת ברחובות. 22 השנים האחרונות היא חלק 42 במהלך ממערכת החינוך. בראיון ל"ידיעות רחוצ בות" היא אומרת: "אני מודה בכל דקה לבורא שהגעתי למקצוע הזה". למשוך תלמידים לפני כמה שנים פרשה בן עמי ממערכת החינוך מרצון. כעבור כמה שנים פנה אליה מנהל בית ספר "המר" המיתולוצ גי, רפאל מימון, וביקש ממנה אם תוכל לחזור. "בהתחלה שובצתי כמנטורית של מורים, אבל הוא החזיר אותי למערכת. היום אני מודה לבורא עולם שאני מלצ מדת. לא מאמינה ונהנית מכל רגע שאני במקצוע", היא אומרת. ההתמחות של בן עמי היא תחום המתמצ טיקה, וכיום היא רכזת המקצוע בבית הספר ואחראית על צוות המורים, תכני הלימוד ודואגת שכמה שיותר ילדים ייגשו לבגצ רויות במתמטיקה. "אני בתיכון המר כבר צ � שנה. המנהל מימון ראה שאין אחוזי ה 122 לחה גבוהים במקצועות המתמטיקה בבית הספר, והוא זה שהוביל את המהפך. כיום, כמות הילדים שמסיימים אצלנו חמש יחיצ דות מאוד מאוד גבוהה". האם המתמטיקה נחלשה או התחזקה בשנים האחרונות? "כמורה למתמטיקה – דווקא אצלנו בבית הספר אני רואה עלייה וחזרה של ילדים לתחום, ואכן בית הספר קיבל ציון מצטיין במתמטיקה, כי המקצוע ממשיך למשוך אליו ילדים. בקיץ בניתי מכינות לתלצ מידים שעולים מחטיבות הביניים לתיכון לחמש יחידות מתמטיקה, וילדים נרשמו ובאו – הכיתות היו מלאות. אני מרגישה שבחמש-שש שנים האחרונות אנחנו בעצ לייה של תחום המתמטיקה בארץ. יש גם גישה זהה היום במדינה למקצוע הזה". מה קורה עם ילדים מוחלשים במקצועות המתמטיקה? "תיכון המר נותן מקום והזדמנות לכל שכבת גיל. פותחים לכל הילדים את הדלת, וכך רואים שיש עלייה במקצוע הזה. למשל, אני פתחתי בעבר שלוש קבוצ צות של שלוש יחידות מתמטיקה, והשנה פתחתי רק שתיים כי רוב הילדים העדיפו ארבע או חמש יחידות. במקביל, אנחנו נוצ תנים תגבורים ולא מוותרים על אף תלמיד. לקחתי לאחרונה קבוצות של ילדים שאין להם סיכוי לארבע יחידות, וסיימתי מחזור אחד בהצלחה. כל מה שצריך זה לקחת את

מנהלת בן צבי ברחובות, בעלת תואר שני במדצ עי החינוך וניהול מערכות חינוך. אנשים לרוב חזון: ישכחו את מה

שולמית בן עמי. "אם לא היה לי כיף, דקה לא הייתי נשארת" ׀ צילום: קובי קואנקס

הילדים, להטמיע בהם מוטיבציה ואהבה אישית למקצוע". ללמד בפנסיה בן עמי כבר עשתה את הקריירה שלה. בגילה, כמעט ואין מורים במערכת, והיא בכל זאת החליטה לוותר על שעות הפצ נאי הרבות ולחזור לבית הספר. "יש לי משפחה מכובדת – שלושה בנים נשואים, נכדים. אני פוגשת אותם, וזה לא בא במצ קום", היא אומרת. "אני מתאמנת בסטודיו רפאל, הולכת לים, שוחה ומטיילת. אבל אני מרגישה שהוראה למתמטיקה זו השצ ליחות שלי. בזמן הקורונה, אנשים הסתגרו בבתים, אבל ידעתי שאסור לצאת, ובכל זאת באתי לבית הספר. ידעתי שהילדים האלה צריכים מגע. אלו שלא באו לימדתי אותם בזום, וגם לא בשעות העבודה". "שעות העבודה של מורה לא מסתיימת "כשאתה פורש לגמלאות, אתה לא מבין מה זה, תמיד יש חוגים ומשפחה, אבל אני כל כך אוהבת את הילדים האלה" "יש היום יותר מטפלים רגשיים מבעבר, וזה דור שצריך לדעת איך לעבוד איתו. אני לא מעריכה כאלה שמועכים לילדים את הנפש"

בבית הספר, זה הרבה הרבה מעבר. אני מרגישה שיש לי משמעות לחיים. כשאתה פורש לגמלאות, אתה לא מבין מה זה, תמיד יש חוגים ומשפחה, אבל אני כל כך אוהבת את הילדים האלה". להתאים את השיטה דור הילדים שלומדים מתמטיקה השת־ נה עם השנים? "הילדים השתנו בהחלט. הדור הזה הוא בהחלט לא הדור שהיה, אבל מכילים את כולם. יש היום יותר מטפלים רגשיים מבעצ בר, וזה דור שצריך לדעת איך לעבוד איתו. אני לא מעריכה אנשים שמועכים לילדים את הנפש או נשמה, או מורים שהם רס"ר בכיתה. צריך לדעת לקרב אותם למקצוע". יש ילד שאת גאה בו במיוחד? "יש לי ילד שסיים ממש עכשיו כיתה י"ב. שמעתי שהוא בן להורה חד-הורי. בקורוצ נה לא הגיע בכלל למערכת החינוך, אין לו מגורים כמו שצריך. המחנכת שלו אמרה שהוא לא יודע כלום. אמרתי לה שאני אוסצ פת אותו אליי. אספתי אותו בכיתה י"א, והוא סיים שלוש יחידות מתמטיקה בציון . והוא כתב לי בסיום, "יש אומרים שיש 98 שלוש פינות בחיים: אבא, אמא והשם. אצלי יש ארבע פינות: אבא, אמא, השם והמורה שלי" - זה מאוד ריגש אותי. בסופו של דבר, הוא סיים את הבגרויות. ועכשיו הוא הודיע לי שבזכותי, הוא הולך ללמוד להיות מורה". את מוכנה לשנה הקרובה? "אני מוכנה מאוד לשנה הקרובה. כבר קניתי את כל הציוד שאנחנו צריכים. אני אמנם לא צעירה, אבל רק רוצה להמשיך ככה כמה שיותר שנים בזה, אני נהנית מכל רגע". ¿

שנאמר להם, אך לעולם לא ישכצ חו כיצד גרמו להם להרגיש. חשוב להעצים את ההון האנושי, לגרום לו להגיע בכל יום מאושר לבית הספר ומאמינה שהתחושות הללו יחלחלו וישפיעו על התלמידים והקהילה כולה. ל � "גד זיכרון ילדות מבית הספר : תי בבית עם אבא שאהב את סיפורי התנ"ך והוא העביר את זה גם לנו. כך שבאופן טבעי בבית הספר נהצ ניתי ללמוד תנ"ך והתחברתי לזה".

צחי וילנר מנהל ברנקו וייס ברחובות, עורך דין בהשכלתו. צחי עבד בעמותת "אחריי" בתפקיד מדריך ולאחר מכן כראש המכינה

הקדם צבאית. לאחר מכן המשיך את דרכו ב"מקוה ישראל" כמחנך ומצ נהל החטיבה העליונה. משם המשיך לתיכון אמית נחשון בתפקיד מנהל חינוכי. ליצור מערכת שיודעת לגעת חזון: בכל תלמיד, להיות כתובת עבורו ולהקנות לו כלים וכישורים להצצ לחה בחיים. "המקצוע שאהבתי זיכרון ילדות: היה ספורט כי הייתי מאוד טוב בו, עד היום אני אוהב ספורט". ¿

18

1.9.2023 ˆ ידיעות ראשון, רחובות