רחובות 10.2.23

תרבות

/ אלחנ ן שקולנ יק /

כשמנסים להבין איך החלה ההידרדרות שגרמה לאיריס ) משוהם לחלות באנורקסיה 48 כליף ( ולהפוך לאחת החולות הקשות ביש ר ראל, אפשר לחפש את התשובות בי ר לדות שלה. אולי זאת הפגיעה המינית שעברה כשהייתה בת שמונה. אולי אלה חבריה לכיתה שהחרימו אותה ומיררו את חייה. ואולי זו השבריריות והעדינות שגרמו לה להיפגע מהם עד עמקי נשמתה. ר � החלה כליף לסבול מהפ 15 בגיל עות אכילה, ומאז ליוותה אותה האנו ר רקסיה, כירסמה בגופה ולא הרפתה גם כשהרתה, ילדה וגידלה את בנותיה. ה � ק"ג – ש 43 היא הגיעה למשקל של מטר - אושפזה 1.70 תפרשו על פני שוב ושוב בבתי חולים, עברה טיפו ר לים רבים מספור, חילקה את זמנה בין הזנות לשיחות עם פסיכולוגים ונגעה במוות יותר מפעם אחת. היום, כשהיא נשואה, אם לשלוש בנות, עוסקת בכתיבה, בתרגום וב ר עריכה, אחראית קשרי החוץ במגזין האינטרנטי "בכיוון הרוח" ועובדת על ספר השירה הרביעי שלה, כליף מר ר גישה שסוף־סוף ניצחה. רכבת הרים אנורקסית כליף מעידה על עצמה שהייתה מטו ר פלת קשה במיוחד. גם כשנדמה היה שהיא מתמסרת לטיפול, הרימה ידיים ותעתעה ברופאיה. "למזלי הכרתי את ד"ר עידית מטרני, הרופאה שליוותה אותי והצילה אותי. פעם אחר פעם נט ר שתי את הטיפול, סובבתי את המערכת הרפואית והצגתי מצג שווא שהבראתי. באחת הפעמים, כשאושפזתי ואחרי שלושה חודשים שוב ברחתי, הגיעה נקודת המפנה: ד"ר מטרני הבהירה לי שרמת האשלגן שלי כל כך נמוכה, שאני נמצאת בסכנת חיים מיידית. היא שעות כדי לבחור בין שתי 24 נתנה לי אופציות - להתאשפז אצלה במחלקה או בבית חולים פסיכיאטרי. מצאתי את עצמי מוזנת בזונדה במשך ארבעה חודשים. זה היה נורא, אבל חיי ניצלו". כשצחי כליף נכנס לחייה של איריס, היא לא חשבה שיהפוך לימים לבעלה. "הוא מאוד נבהל כששמע על המחלה שלי", היא אומרת. "למזלי הוא לא הרים ידיים. להיפך, הוא ביקש שלמען האהבה הגדולה שלנו אסכים לקבל טיפול. היום אני יודעת שאילולא המלאכים שאלוהים שלח לי בדמות הוריי הנערצים, בעלי האהוב והרופאה המסורה שהתעקשה על בריאותי, לא הייתי בין החיים". צחי ואיריס נישאו, ובתום אשפוז נוסף היא נכנסה להריון וילדה את בתה הבכורה נועה. "לראשונה בחיי הבטתי במראה וקרנתי מאושר", היא מספרת. "הילדה ששנאה כל חלק בגו ר פה נעלמה ואת מקומה תפסה אישה זקופה וגאה, לביאה שניצחה הכל.

כשראיתי את נועה נשבעתי שלעו ר לם לא עוד. הרגשתי שהאימהות היא משהו ענק ששווה לחיות למענו". אבל השמחה לא ארכה זמן רב, ואת לידת בתה השנייה גאיה, ליווה משבר נוסף. "המאגרים שלי הלכו והתרוקנו והייתי זקוקה שוב לטיפול", היא נזכרת. "פניתי לעזרה והגעתי לבית החולים, הפעם לאשפוז יום שנמשך חודשיים. אחרי שהתאוששתי וחזרתי לעצמי באה לעולם בתנו השלישית, ליה". מחול המילים אחד הכוחות שסייעו לכליף להת ר מודד עם מחלתה היה הכתיבה. "כבר בגיל שש רציתי להיות סופרת", היא אומרת. "זה משהו שהשתוקקתי אליו בכל מאודי. בכל פעם שקראתי שירים איכותיים, הייתי מתרגשת. כשהבנתי שגם אני יכולה לכתוב, זאת הייתה ממש הצלה". בזה אחר זה באו לעולם שיריה, שב ר רבות השנים אוגדו בשלושה ספרים. נ � ו 2001 "הספר הראשון יצא בשנת קרא 'בשביל קסום יושבת לוליטה'. הוצאתי אותו כדי לבטא את המלחמה שלי באנורקסיה ואת הבחירה בחיים". ואז הגיעה הפסקת כתיבה ארוכה. "זנחתי את הכתיבה כדי להתמסר לגידול הבנות, רציתי להיות האמא השלמה שתמיד חלמתי. רק כשהן גדלו הרשיתי לעצמי לחזור לחלום השני שלי - להיות סופרת ומשוררת". י � ) משקף את התהל 2017 " "ירח בר ) כים הרגשיים שחוותה ואת ניצחונה על האנורקסיה. ספרה השלישי, "בת אלוהים", הוא "הודיה, תפילה ואהבה לבורא עולם, על שהציל אותי ממוות. הכתיבה באה אצלי בנשימה אחת עם המחלה, היא חלק מעולמי, אבל מהמקום שמדבר חיים, אוחז בהם ונושם אותם. כנערה הייתי רקדנית, והריקוד היה עבורי חיות הגוף, הנשמה והרוח. היום אני עוסקת במחול המילים של הלב". שיריה של כליף פורסמו עד היום בכתבי עת, באנתולוגיות בארץ ובעו ר לם ובאתרים ספרותיים, זכו לשבחים ממבקרי שירה והוצגו בתערוכות יחיד וקבוצתיות. בקרוב ייצא לאור ספרה הרביעי, ומבין שורותיו יעלה גם המסר: "אם אני, שהייתי אחת החולות הקשות בארץ, הגעתי לאן שהגעתי, כולם יכולים", היא אומרת. "זה בסדר לפחד, הפחד הוא חלק מההחלמה. לכו לקבל טיפול כי החיים יפים ושווה לחיות. בשיחות הקבוצתיות היו צוח ר קים עליי כשאמרתי שאקים משפחה ואלד ילדים. אף אחד לא האמין לי. והיום יש לי משפחה לתפארת עם שלוש בנות מהממות". גם למשפחות החולים היא מפנה קריאה נרגשת: "חבקו את יקיריכם, הם זקוקים לכם כמשענת של שפיות וחום אנושי. שדרו להם שהם בסדר ותנו להם כוח".

איריס כליף. "היו צוחקים עליי כשאמרתי שאקים משפחה ואלד צילום: | " ילדים קובי קואנקס

" הרופאה הבהירה לי שאני בסכנת חיים מיידית. היא נתנה שעות 24 לי כדי לבחור בין שתי אופציות - להתאשפז במחלקה או בבית חולים פסיכיאטרי. מצאתי את עצמי מוזנת בזונדה במשך ארבעה חודשים. זה היה נורא, אבל חיי ניצלו

איריס כליף הייתה אחת מחולות היא ניסתה • האנורקסיה הקשות בישראל את כל הטיפולים, ברחה מרובם, קמה ונפלה שוב ושוב וכנגד כל הסיכויים הצליחה להקים משפחה וללדת שלוש רגע לפני שהיא מוציאה לאור ● בנות את ספר שיריה הרביעי, היא מספרת על ההתמודדות המייסרת שמלווה אותה שנים אם אני ניצחתי את האנורקסיה, כל אחד יכול

30

10.2.2023 ˆ ידיעות ראשון, רחובות